חג

חג מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 7922 מקורות עבור חג. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בא

 ב] החדש הזה לכם, רבי ישמעאל אומר הראה לו הירח בלילה ואמר לו כזה אתם רואים וקובעים כן הלכה לדורות ולמד להם מולד לבנה ואמר להם עד עכשיו אני הייתי מעבר את השנים הרי כבר מסרתי לכם מעכשיו התחילו למנות, החודש הזה זה ניסן ואין אחר ניסן, מדתשרי כתיב בו חג האסיף תקופה ללמדך חדש שיש בו חג וקרוי אסיף ותקופת השנה ששנה יוצא בו וקרוי שביעי זה תשרי שהוא שביעי לניסן החדש הזה זה ניסן, זכר לדבר בחדש הראשון הוא חדש ניסן (אסתר ג) והוא ראש חדשים וראש לרגלים דכתיב בתחלה חג המצות וחג השבועות וחג הסוכות.(ז) [יב,

142

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת בשלח

 על זרועותיו, התחיל מצטער פירש עליו בגדו שנאמר (שם /תהלים/ קה) פרש ענן למסך, הרעיב נתן לו לחם שנאמר הנני ממטיר לכם לחם, צמא נתן לו מים שנאמר (שם /תהלים ע"ח/) ויוציא נוזלים מסלע, כנגדן אמרי ליה ישראל עשר שירות, הראשונה במצרים שנאמר (ישעיה ל) השיר יהיה לכם כליל התקדש חג, השנית על הים שנאמר אז ישיר משה, השלישית על הבאר (במדבר כא) אז ישיר ישראל את השירה, הרביעית אמר משה (דברים לא) ויהי ככלות משה לכתוב וגו', החמישית (יהושע י) אז ידבר יהושע לה' ביום תת ה' את האמורי, הששית (שופטים ה) ותשר דבורה וברק בן אבינועם, השביעית (שמואל

143

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת משפטים

 ובוזים דבריו ומתעתעים בנביאיו עד עלות חמת ה' בעמו עד לאין מרפא, ואומר (ירמיה ה) חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב לכך הזהיר הקב"ה על כבודן של זקנים שהן מזהירין לישראל על ע"ז שנאמר ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו, מה כתיב אחריו שלש רגלים תחוג לי בשנה, קבע להן הקב"ה לישראל חג המצות שבו עשה להן נסים במצרים, וחג הקציר שבו נתן להם את התורה שאוכלין מפירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת להן לעולם הבא שנאמר (משלי ח) טוב פריי מחרוץ ומפז ותבואתי מכסף נבחר, חג האסיף, שהקב"ה ממלא בתיהם מן הברכה שנאמר (שם /משלי/ ג) כבד את ה' מהונך ומראשית כל

144

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תשא

 נטל הלוח שכתב עליו משה עלה שור כשהעלה ארונו של יוסף השליכו תוך הכור בין הנזמים ויצא העגל גועה כשהוא מקרטע, התחילו אומרים אלה אלהיך ישראל, פתחו מלאכי השרת ואמרו שכחו אל מושיעם עושה גדולות במצרים (תהלים קו), מה עשה אהרן אמר ידחה הדבר עד למחר שנאמר ויקרא אהרן ויאמר חג לה' מחר, ורוח הקודש צוחת מהרו שכחו מעשיו, אמר הקב"ה בעוה"ז על ידי יצר חטאתם לעתיד אני עוקרו מכם שנאמר (יחזקאל לו) והסירותי את לב האבן מבשרכם.(כ) [לב, ז] וידבר ה' אל משה לך רד, ויאמר ה' אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם וגו' כך פתח

145

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת אמור

 הדור מתענין והקב"ה מוותר להם שליש מעונותיהם, ומראש השנה ועד יום הכפורים יחידים מתענים והקב"ה מוותר שליש מעונותיהם וביום הכפורים כל ישראל מתענין ומבקשין רחמים אנשים ונשים וטף והקב"ה מוותר להם את הכל דכתיב (ויקרא טז) כי ביום הזה יכפר עליכם וגו', מה ישראל עושין נוטלין לולביהן בי"ט ראשון של חג ומהללים ומקלסים לפני הקב"ה והקב"ה מתרצה להם ומוחל להם ואומר להם הרי ויתרתי לכם את כל עונותיכם הראשונות, אבל מעכשיו הוא ראש חשבון, לכך כתיב ולקחתם לכם ביום הראשון ראשון לחשבון עונות, אמר להם הקב"ה לישראל בעה"ז אמרתי לכם שתעשו סוכה לשלם לי את גמולי שגמלתי עמכם שנא' בסוכות

146

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פינחס

 כט, לה] ביום השמיני עצרת.(טו) ילמדנו רבינו מהו לאכול בחג חוץ לסוכה, כך שנו רבותינו רבי אליעזר אומר י"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אחת ביום ואחת בלילה, וחכמים אומרים אין לדבר קצבה חוץ מליל י"ט האחרון בלבד, ולמה התירו חכמים להפטר מהסוכה בי"ט האחרון של חג, אלא כל ז' ימי החג היו מתפללין לטללים ובי"ט האחרון היו מתפללין לגשמי' ולכך נפטרין מן הסוכה כדי שיתפללו על הגשמים בלב שלם, ואעפ"כ י"ט האחרון עולה לימות החג למה שכך כתיב עצרת תהיה לכם, והיתה ראויה להיות אחר החג חמשים יום כשם שעצרת אחר הפסח חמשים יום, אלא אמר הקב"ה חורף

147

אגדת בראשית (בובר) פרק מד

 כך אמר הקב"ה לישראל כשאתם עושין רצוני כשם שהטל אין בריה שולטת בו, כך אף אתם אין בריה שולטת בכם, שנא' והיה שארית יעקב. [ג] ד"א והיה שארית יעקב, גדול הטל מן הגשם שבעת ימים, [הטל] מזכירין אותו ביום הראשון של פסח, אבל הגשם מזכירין אותו ביום טוב האחרון של חג, גדול הטל שאם אמר אדם בימות החמה מוריד הגשם מחזירין אותו, אבל אם אמר מוריד הטל בימות הגשמים אין מחזירין. גדול הטל שגזר ר' תענית שירדו גשמים, ועמדה זקנה אחת ועשתה לה כירים, והעלתה אותן לראש גג ליבשן, והיו הכל מתריעין ומתפללין שירדו גשמים, ואותה הזקנה מתפללת שיהא חורב,

148

אגדת בראשית (בובר) פרק ס

 וצרות וענתה השירה הזאת (דברים לא כא), אמר הקב"ה כאשר תמצאנה לישראל אלו הצרות ואצילן מהן, אותה שעה יאמרו לי שירה, שנאמר וענתה השירה זאת וגו' (שם שם /דברים ל"א/), וכן את מוצא במצרים היו משועבדין, וכיון שהצילן היו יושבין ואוכלין, ומיד אמרו שירה, שנאמר השיר יהיה לכם כליל התקדש חג (ישעי' ל כט). כאותה הלילה, שנאמר ליל שמורים וגו' (שמות יב מב), וכן בים כשהיו בצרה גדולה, שנאמר ועבר בים צרה (זכרי' י יא), וכיון שעשה להן נסים והצילם, מיד אמרו שירה, שנאמר וירא ישראל וגו' (שמות יד לא). מיד אז ישיר וגו' (שם /שמות/ טו א), באו למדבר

149

מדרש שמואל (בובר) פרשה כ

 שם /שמואל ב' כ"ג/ ט"ז), ולמה שלשה שאין הלכה מתבררת אלא בשלשה, וישאבו מים וגו' [ולא אבה לשתותם] (שם /שמואל ב' כ"ג/) ולא אבה שתקבע הלכה בשמו אלא ויסך אותם לה' [שם /שמואל ב' כ"ג/] עשאה מסכת וקבועה לדורות, [מלך] פורץ לעשות לו דרך ואין ממחין בידו, בר קפרא אמר חג היה, וניסוך מים היה, והותר בבמה היה, רב הונא (בר) [בשם ר'] יוסף אמר הלכתא שבוייה נצרכה לו, ורבי שמעון בר אבא אמר בנין בית המקדש תבע, ולמה שלשה, אלא אחד הורג ואחד מפנה את ההרוגים, ואחד מכניס את הצלוחית בטהרה, ויסך אותם לה' (ש"ב שם /שמואל ב' כ"ג/)

150

מדרש שמואל (בובר) פרשה כח

 לאלהים עליון לאל גומר עלי (תהלים נ"ז ג'), שהסכים הקב"ה על ידו.[ו] ויקח המלך את שני בני רצפה וגו', ויתנם ביד הגבעונים ויוקיעום וגו' (ש"ב =שמואל ב'= כ"א ח' ט), מלמד שהיו תלוים שבעה חדשים ממוצאי יום טוב הראשון של פסח עד יום טוב האחרון של חג, ותקח רצפה בת איה את השק ותטהו לה את הצור (שם שם /שמואל ב' כ"א/ י') מהו אל הצור, אמר רב הושעיא שהיתה אומרת עליהם הצור תמים פעלו וגו' (דברים ל"ב ד'), [רבי אבא בר זמינא] בשם רבי הושעיא גדול הוא קידוש השם מחילול השם, בחילול השם כתיב לא תלין נבלתו על

1234567891011121314151617181920