זורה

זורה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 627 מקורות עבור זורה. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

תוספתא מסכת סנהדרין (צוקרמאנדל) פרק יג

 הילל אומ' רב חסד מטה כלפי חסד ועליהן אמ' דוד אהבתי כי ישמע י"י ועליהן נאמרה כל הפרשה: הלכה דפושעי ישראל בגופן פושעי אומות העולם בגופן יורדין לגיהנם ונידונין בה שנים עשר חודש ולאחר שנים עשר חודש נפשותן כלה וגופן נשרף וגיהנם פולטתו ונעשין אפר והרוח זורה אותן ומפזרתן תחת כפות רגלי הצדיקים שנ' ועשותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגלי צדיקים ליום אני עושה אמר י"י צבאות: הלכה האבל המינין והמשומדים והמסורות ואפיקורסין ושכפרו בתורה ושפורשין מדרכי ציבור ושכפרו בתחיית המתים וכל מי שחטא והחטיא את הרבים כגון ירבעם ואחאב ושנתנו חיתיתם בארץ החיים ושפשטו ידיהם

2

מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק כט

 הם רחבות מכל בני אדם. א"ל יש לך שאלה אחרת. א"ל לאו. עמד והלך לו. עלה וישן לו. [התחיל דופק מי כאן הלל. א"ל מה לך. א"ל שכחתי. א"ל הזהר ברוחך. א"ל מפני מה עיניהם של תרמודים צרות מכל בני אדם. א"ל שאלה גדולה שאלת מפני שהן סמוכין למדבר והרוח זורה את החול על פניהם ועיניהם מתמלאות מים עליהם. א"ל יש לך שאלות אחרות. א"ל לאו. הלך לישון]. התחיל צווח ואומר (אילך) [אוי לי] מפניך (בית) הלל (אילך) [אוי לי] מפניך. א"ל מה לך. [א"ל] ענותנותך גרמה לי שאפסיד ארבע מאות דינר. א"ל מוטב לך שתפסיד ארבע מאות דינר על

3

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ז

 דכתית אורז שערין חלוקה חייב משום דש. ההן דשטח צלין צימוקין מסוסלה בוקלטה חייב משום מעמר. כל שהוא נוגע באוכל חייב משום מעמר. בקליפה משום דש. הדא איתתא כד מערבא בחיטיא משום מרקדה. כד מפרכייא בראשייא משום דשה. כד מתברא בצדדיא משום בוררת. כד מספייא משום טוחנת. כד מנפייא משום זורה. גמרה מלאכתה משום מכה בפטיש. ההן כיתנייא בקופנה משום דש. במערובה משום טוחן. באפסטיתה משום זורה. בכף משום בורר. כד מפלג משם מנפה. כד מתלש משם מחתך. גמר מלאכתו משם מכה בפטיש. [דף מט עמוד א] ההן דשחק תומא כד מפרך ברישייא משום דש. כד מברר בקליפייתיה משום בורר.

4

ספרא בחוקותי פרשה ב פרק ו

 היושבים בה, אף האויבים הבאים אחרי כן לא ימצאו עליה נחת רוח.(ו) ואתכם אזרה בגוים זו מדה קשה לישראל שבשעה שבני המדינה גולים כולם למקום אחד הם רואים זה את זה ומתנחמים, ואתם אין אתם כן, אלא עתיד אני לזרות אתכם לבין כל האומות כאדם שהוא זורה שעורים במזרה ואין אחת מהם דבקה לחבירתה שנאמר ואזרה במזרה בשערי הארץ שיכלתי איבדתי את עמי מדרכיכם לא שבו.(ז) והריקותי אחריך חרב, החרב הנשמטת אחריכם לא במהרה היא חוזרת וכמים הנשפכים שוב אין חוזרים לכלים.

5

ספרי דברים פרשת עקב פיסקא מב

 בקצירי. דבר אחר ואספת דגנך, למה נאמר לפי שנאמר +יהושע א ח+ לא ימוש ספר התורה הזה מפיך שומע אני כמשמעו תלמוד לומר ואספת וגו' דרך ארץ דברה תורה דברי רבי ישמעאל רבי שמעון בן יוחי אומר אין לדבר סוף קוצר בשעת קציר חורש בשעת חריש דש בשעת שרב זורה בשעת הרוח אימתי אדם למד תורה אלא כשישראל עושים רצונו של מקום מלאכתם נעשית על ידי אחרים שנאמר +ישעיה סא ה+ ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו' וכשאינם עושים רצון המקום מלאכתם נעשית על ידי עצמם ולא עוד אלא שמלאכת אחרים נעשה על ידם שנאמר +דברים כח מח+ ועבדת את אויביך

6

מדרש תנאים לדברים פרק כב

 שזרע הוא זרע חבירו ורצה לקיימו מנ' ת"ל זרע מכל מקום: או אפלו זרעו ולקטו קודם שישריש יהא אסור ת"ל ותבו' הכרם מה כרם משישריש אף תבואה משתשריש: ד"א הזרע אש' תז' פרט לזרע שנפל ממנו כשהוא עובר בכרם ופרט לזרע שיצא עם הזבלים או עם המים ופרט לזורע או זורה בשדה לבן וסיערתו הרוח לאחריו ונפלו הזרעים בכרמים וצמחו שנ' אשר תזרע וזה לא זרע: ד"א הזרע אש' תז' פרט למקיים קוצים בכרם: ותבואת הכ' להוציא כרם שאינו עושה פירות מיכן אמ' גפן שיבש העלין שלה ונפלו כדרך שתיבש בימי הקור אם זרע תבואה בצדה או ירק לא קדש:

7

ויקרא רבה (וילנא) פרשת תזריע פרשה יד

 שם /תהלים/ קלט) ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנת ר' יוחנן וריש לקיש ורשב"ל ר"י אמר אין הקב"ה צר את האדם אלא מטפה של לבנות וריש לקיש אמר זרית כאדם שזורה ונותן תבן בפני עצמו וקש בפ"ע עד שמעמיד הדגן על בריו רשב"ל אמר אף אינו מאבד את הטפה אלא זורה מטפה למוח ומטפה לעצמות ומטפה לגידים וביותר אם היה זכר הה"ד אשה כי תזריע וילדה זכר.ז ד"א אשה כי תזריע הה"ד (קהלת יא) תן חלק לשבעה וגם לשמנה תן חלק לשבעה אלו ז' ימי נדה וגם לשמונה אלו ח' ימי המילה אמר הקב"ה אם שמרת ימי נדה אני

8

ויקרא רבה (מרגליות) פרשת תזריע פרשה יד

 קלט, ג). ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש. ר' יוחנן אמ' אין הקב"ה צר את האדם אלא מטיפה שללבינות שבו. מה מקיים ר' יוחנן זרית, כאדם שזורה ונותן תבן בפני עצמו וקש בפני עצמו כדי שיעמיד את הדגן על בוריו. ר' שמעון בן לקיש אמ' אינו מאבד את הטיפה אלא זורה מטיפה למוח ומטיפה לעצמות ומטיפה לגידים. וביותר אם היה זכר. אשה כי תזריע.[ז] תן חלק לשבעה וגם לשמנה (קהלת יא, ב). תן חלק לשבעה, אילו שבעת ימי נידה. וגם לשמנה, אילו שמנת ימי מילה. אמ' הקב"ה אם שימרת ימי נידה אני נותן לך בן ואתה מלו לשמנה, וביום

9

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא י - כי תשא

 יש לו בן בית כשבא לחשוב עמו מה הוא מחשב מה הוא אומר לו תן דעתך כמה משפלות של תבן אתה מכניס לאוצר או כמה משפלות קש או כמה משפלות של קוצים אתה מכניס לאוצר, להיכן הוא נותן את הקוצים באש, [להיכן] הוא משליך את הזבל מכניסים לאשפה, להיכן הוא זורה את התבן לרוח, אבל מהו אומר לבן ביתו תן דעתך כמה חיטים אתה מכניס לאוצר, למה שהם חיותם של עולם, כך הקב"ה בעל הבית שכל העולם כולו שלו שנאמר לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה (תהלים כ"ד א') ובן ביתו זה משה בכל ביתי נאמן הוא (במדבר י"ב ז')

10

מדרש תנחומא (בובר) פרשת משפטים

 לי (שם /בראשית/ נ ה), הוי ארץ חמדה. [נחלת צבי] (ירמיה שם /ג' י"ט/). מהו נחלת צבי, מה הצבי הזה שוחטין אותו ומפשיטין את עורו, והן מבקשין להחזיר את הבשר לתוך העור ואינו מחזיק, כך ארץ ישראל אינה מחזקת פירותיה, מה כתיב והאלפים והעירים עובדי האדמה בליל חמי יאכלו אשר זורה ברחת ובמזרה (ישעיה ל כד), בראשונה היו זורים ברחת, ואחר כך במזרה, למה שהיה הדגן יתר על התבן, ואעפ"כ היה במזר התבן פירות, מנין שנאמר בליל חמיץ יאכלו אשר זורה ברחת ובמזרה, בלילים היו מן הפירות, הוי [ארץ חמדה] נחלת צבי, ארץ שלא היתה מחזקת פירותיה, ארץ שהיתה טובה

1234567891011121314151617181920