זונה

זונה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 3724 מקורות עבור זונה. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

ילקוט שמעוני תורה פרשת אמור

 עבד חלל מנין, ת"ל קדושים יהיו ולא יחללו אם אינו ענין לטומאה דנפקא לן מוינזרו תנהו ענין לטבול יום. אימא תנהו ענין לקרח קרחה ולמשחית פאת זקן טבול יום דאם עבד במיתה מנלן, דגמר חלל חלל מתרומה דפסיל בתרומה מחיל עבודה דלא פסיל בתרומה לא מחיל עבודה:אשה זונה [כא, ז], תניא זונה כשמה דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר זונה זו מופקרת. רבי מתיא בן יהודה אומר זונה זו אילונית וחכמים אומרים אין זונה אלא גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות. רבי אלעזר אומר אפילו פנוי הבא על הפנויה שלא לשם אישות עשאה זונה אמר רב יהודה אמר רב לא

142

ילקוט שמעוני תורה פרשת נשא

 ובלא סתירה דלא מהימן עד אחד מנא לן, נאמר כאן כי מצא בה ערות דבר ונאמר להלן על פי שנים עדים וגו' יקום דבר מה דבר האמור להלן עדים שנים אף כאן עדים שנים:והיא לא נתפשה [ה, יג] אמר רבא אשת כהן שנאנסה בעלה לוקה עליה משום זונה, משום זונה אין משום טומאה לא, אימא אף משום זונה, מתיב רבי זירא והיא לא נתפשה אסורה הא נתפשה מותרת ויש לך אחרת אע"פ שנתפשה אסורה הוי אומר זו אשת כהן ולאו הבא מכלל עשה עשה, אמר רבא הכל היו בכלל טומאה כשפרט לך הכתוב גבי [אשת] ישראל והיא לא נתפשה

143

ילקוט שמעוני תורה פרשת שלח

 ונקחית בכסף מעשר ומטמא טומאת אוכלין, ואם אין הרועים אוכלין ממנה אינה חייבת בחלה וכו' תתנו יכול ליוצאי מצרים מנין אף לדורות, אמרת תתנו לה' תרומה לדורותיכם, א"ר יוחנן למה נסמכה פרשת חלה לפרשת עבודת אלילים לומר לך שכל המקיים מצות חלה כאלו בטל ע"א, א"ר אליעזר כי בעד אשה זונה עד ככר לחם, מי גרם שנכשל באשה זונה על ידי שאכל ככר שאינו מעושר, וכי תשגו וגו' (כתוב ברמז קצ"ה), וכי תשגו ע"א היתה בכלל כל המצות שהצבור מביאים עליה פר והרי הכתוב מוציאה מכללה להחמיר עליה ולידון בקבועה שיהא צבור מביאים עליו פר ושעיר פר לעולה ושעיר לחטאת

144

ילקוט שמעוני תורה פרשת בלק

 ולא קללות:[רמז תשעא] ילמדנו רבינו על כמה דברים גשמים נעצרים, כך שנו רבותינו על ארבעה דברים גשמים נעצרים על הזנות ועל עבודת אלילים ועל חלול המעשרות ועל הפוסק צדקה ואינו נותן, על הזנות מנין שנאמר ותחניפי ארץ בזנותיך, וכתיב אחריו וימנעו רביבים ומלקוש לא היה ומצח אשה זונה וגו', על ע"ז מנין שנאמר השמרו לכם פן יפתה לבבכם וכתיב אחריו ועצר את השמים, בחלול מעשרות מנין שנאמר הביאו את כל המעשר אל בית האוצר וגו', על הפוסק צדקה ואינו נותן מנין שנאמר נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר, ואעפ"כ ע"א קשה מכלם, בוא וראה בשעה שעשו ישראל

145

ילקוט שמעוני תורה פרשת כי תצא

 כולם אסורין, וכן האומר לחברו הילך טלה זה ותלין שפחתך אצל עבדי רבי אומר אינו אתנן, וחכמים אומרים אתנן, ואיזהו מחיר כלב האומר לחברו הילך טלה זה תחת כלב זה, וכן שני שותפים שחלקו אחד נטל עשרה ואחד נטל תשעה וכלב, שכנגד הכלב אסורין ושעם הכלב מותרים, אתנן הכלב ומחיר זונה הרי אלו מותרים שנאמר שנים ולא ארבעה, ולדותיהם מותרים שנאמר הם, הם ולא ולדותיהם, נתן לה כספים הרי אלו מותרין, יינות ושמנים וסלתות וכל דבר שכיוצא בו קרב על גבי המזבח אסור, נתן לה מוקדשים הרי אלו מותרין עופות הרי אלו אסורים, שהיה בדין ומה אם המוקדשין שהמום פוסל

146

ילקוט שמעוני תורה פרשת האזינו

 כביכול אין עוזר וסומך לישראל, כי הא דר' זירא כי הוה משכח רבנן דמעסקי ביה א"ל במטותא מינייכו לא תירחקוניה דתניא שלשה באין בהיסח הדעת ואלו הן משיח מציאה ועקרב:ואמר אי אלהימו צור חסיו בו [לב, לז], זה טיטוס הרשע שחירף וגידף כלפי מעלה, מה עשה תפס זונה בידו ונכנס לבית קדשי הקדשים והציע ספר תורה ועבר עליה עבירה, ונטל סייף וגידד את הפרוכת ונעשה נס והיה דם מבצבץ ויוצא, וכסבור אותו רשע שהרג את עצמו, שנאמר שאגו צורריך בקרב מועדיך שמו אותותם אותות, אבא חנן אומר מי כמוך חסין יה, מי כמוך חסין וקשה שאתה שומע ניאוצו וגידופו

147

זוהר כרך ב (שמות) פרשת בשלח

 דאתדבק בשפחה, והאזנת למצותיו דא נצח לאסתמרא (דלא ישקר ביה) דלא יעול רשימא דא בבת אל נכר ולא ישקר ביה בנצח דכתיב (שמואל א טו) וגם נצח ישראל לא ישקר, ומאן דנטיר האי קיים מצותיו דכתיב (שמות לד) כי לא תשתחוה לאל אחר, ושמרת כל חקיו דא הוד לאסתמרא מן זונה, ואזלא הא כמה דתנינן אמר רבי יהודה מאי דכתיב (תהלים מה) חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך, אלא כל מאן דמזרז גרמיה ושוי דחילו דחרבא שננא תקיפא לקבליה, על ירך, מאי על ירך, דא רשימא קדישא כמה דאת אמר (בראשית כד) שים נא ידך תחת ירכי, ד"א חגור

148

זוהר כרך ב (שמות) פרשת תרומה

 נשא לארח ביש, אלא ודאי רעותא דמאריה עביד, למלכא דהוה ליה בר יחידאי והוה רחים ליה יתיר ופקיד עליה ברחימו דלא יקרב גרמיה לאתתא בישא בגין דכל מאן דיקרב לגבה לאו כדאי איהו לאעלא גו פלטרין דמלכא, אודי ליה ההוא ברא למעבד רעותיה דאבוי ברחימו, בביתא דמלכא, לבר הות חדא זונה יאה בחיזו ושפירא בריוא, ליומין אמר מלכא בעינא למחמי רעותא דברי לגבאי, קרא לה לההיא זונה ואמר לה זילי ותפתי לברי למחמי רעותא דברי לגבאי, ההיא זונה מאי עבדת אזלת אבתריה דבריה דמלכא שראת לחבקא ליה ולנשקא ליה ולפתי ליה בכמה פתויין, אי ההוא ברא יאות ואצית לפקודא דאבוי

149

זוהר כרך ב (שמות) פרשת פקודי

 בעפעפיה, בהאי היכלא תליין כל תיאובתין דעלמא וכל אינון ענוגין דטפשאי חסרי לבא חסרי דעתא כמה דאת אמר (שם) וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב, עובר בשוק אצל פנה וגו', בנשף בערב יום וגו' וכדין אתקריבו רגלוי להאי היכלא דאיהו כללא דכלהו תתאין כדין (שם) והנה אשה לקראתו שית זונה ונצורת לב, שית דא איהו האי היכלא דאיהו שתיתאי לכל שאר היכלין, והכא קיימא זונה לאפתאה לטפשאין, בהאי היכלא קיימא ולא קיימא, נחתא ומפתי סלקא ואסטיאת, כמה דאת אמר (שם) בביתה לא ישכנו רגליה, פעם בחוץ פעם ברחובות כד סלקא לעילא, (שם) ואצל כל פנה תארוב כד נטיל נשמתא

150

זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אמור

 דאמרן ועל דא יבעי ב"נ מקודשא בריך הוא דיזמין ליה מאנא דכשרא דלא יפגים זרעיה, מאן דאפיק זרעא במאנא דלא כשרא פגים ליה לזרעיה ווי למאן דפגים זרעיה, ומה בשאר בני נשא כך בכהנא דקאים לתתא כגוונא דלעילא בקדושה עלאה עאכ"ו, בעמיו מהו בעמיו דהא כתיב לעילא אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח וכתיב ולא יחלל זרעו בעמיו, בהם מבעי ליה מהו בעמיו אלא מלה דא קלנא בעמיו פגימו בעמיו ועל דא כתיב כי אם בתולה מעמיו יקח אשה מעמיו ודאי כלא כגוונא דלעילא, כי אני יי' מקדשו מהו מקדשו אלא אנא הוא ההוא דאיהו מקדש ליה בכל

1234567891011121314151617181920