זונה

זונה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 3724 מקורות עבור זונה. להלן תוצאות 111 - 120

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


111

משנת רבי אליעזר פרשה יח

 את משלחה]. לפיכך נקראת נשיאת הנכרית בגדים מטונפות, שנ' ויהושע היה לבש בגדים צאים. ומי הן אותן הבגדים, אלו בניו שנשאו נשים נכריות, שנ' וימצא מבני הכהנים אשר הושיבו נשים נכריות מבני ישוע בן יהוצדק. מיכאן אמרו, כל הבא על הגויה, חייב עליה משום נדה, משום שפחה, משום גויה, משום זונה. ר' אליעזר אומ', כל הבא על הגויה כאלו נתחתן בע"ז, שנ' כי חלל יהודה קדש ייי אשר אהב ובעל בת אל נכר. וכי יש לאל נכר בת, אלא זה הבא על הגויה, שנתחתן בע"ז. ויש אומ' כל ארור משנה תורה עליו, שנ' ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה. אם

112

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת לך לך פרק יג

 וירא את כל ככר הירדן. א"ר יוסי ב"ר חנינא כל הפסוק הזה לשון ערוה הוא, וישא לוט את עיניו היאך מה דאת אמר ותשא אשת אדוניו את עיניה אל יוסף (בראשית לט ז), וכמו וירא אותה שכם בן חמור (שם לד ב), את כל ככר הירדן, כדכתיב כי בעד אשה זונה עד ככר לחם (משלי ו כו), כי כלה משקה, דכתיב נותני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי (הושע ב ז): לפני שחת ה'. כמה דאת אמר ושחת ארצה (בראשית לח ט): כגן ה'. לאילנות: כארץ מצרים. לזרעים:סימן יאיא) ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן. מכאן אמרו

113

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת אחרי מות

 בת בנה. ובת בתה. חמותו. ואם חמותו. ואם חמיו. ואחות אביו. ואחות אמו בין מן האב בין מן האם. ואשת אחי האב (מן האם). וכלתו. ואשת אחיו בין מן האב בין מן האם. ואחות אשתו בין מן האב בין מן האם. הבא על אחת מכל העריות האלה הולד ממזר ועשאה זונה. ופסולה לכהונה ואינה צריכה הימנו גט לפי שאין תופשין בה קדושין:[יח, ז] ערות אביך וערות אמך. אביך ממש. מלמד שחייב עליו שתים משום זכור ומשום ערות אב. וערות אמך. זו האם. לא תגלה. בין בחיי האב בין אחר מיתת האב. אמך היא. משום אמו אתה מחייבו ואי אתה

114

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת קדושים

 הזה מדבר בזונה שנאמר אחריו (שם) נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם. ולפי שלמעלה מן הענין אמר איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו וגו' ונאמר אל תטמאו בכל אלה לכך אמר דוד סור מרע ועשה טוב. ואומר (שם טו) למען סור משאול מטה. ואין שאול אלא זונה. שנאמר (שם ט) בעמקי שאול קרואיה. ועשה טוב. לקדש עצמך אפילו במותר לך שנאמר קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם. שהרי הנמלט מן הזונה נקרא טוב שנאמר (קהלת ז) טוב לפני האלהים ימלט ממנה. בקש שלום. בקש להתקדש להביא עליך שלום שהרי הרשע אין לו שלום שנאמר (ישעיה

115

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת אמור

 א] כיוצא בהם שתים מכאן ושתים מכאן ואחת באמצע. ובבשרם לא ישרטו שרטת. חייב על כל שריטה:[כא, ו] קדושים יהיו לאלהיהם. על כרחן. ולא יחללו את שם אלהיהם כי את אשי ה' וגו' הם מקריבים. ולא הלוים. והיו קדש. לרבות בעלי מומין:[כא, ז] אשה זונה. רבנן אמרי אין זונה אלא גיורת ומשוחררת לפי שלא היתה בחזקת שימור ושנבעלה בעילת זנות. וחללה. זו שנתחללה שבא אביה על אחת מן הפסולות לו. כהן שנשא גרושה או חלוצה בנה חלל ובתו חללה. לא יקחו ואשה גרושה מאישה. לרבות את החלוצה. את זו דרש ר' אלעזר בן מתיה מאישה שתהא גרושה מאישה

116

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת שלח לך

 מאות ושלש עשרה מנין תור"ה עם אנכי ולא יהיה לך וכן ברי"ת מנינו עם המילה. ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. אחרי לבבכם זו מינות. וכן הוא אומר (קהלת ז) ומוצא אני מר ממות את האשה זו דת מינות. אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה. שמתעים את האדם כאשה זונה. וכן אמר שלמה (משלי ה) הרחק מעליה דרכך [דף קיג עמוד א] ואל תקרב אל פתח ביתה. ואחרי עיניכם. זו זנות. וכן שמשון אומר (שופטים י"ד) אותה קח לי כי היא ישרה בעיני. אשר אתם זונים אחריהם. זו ע"ז כענין שנא' (שם ח') ויזנו אחרי הבעלים. ר' נתן אומר

117

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת פינחס

 אדכריה רב לגמרא אמר ליה בגדה יהודה זו ע"ז וכן הוא אומר (ירמיה ג) אכן בגדה אשה מריעה. ותועבה נעשתה בישראל. זה משכב זכור שנאמר (ויקרא יח) ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא. כי חלל יהודה קדש ה' ובעל בת אל נכר. כי חלל יהודה קדש ה'. זו זונה. ובעל בת אל נכר. זו גויה. וכתיב (מלאכי ב) יכרת ה' לאיש אשר יעשנה ער ועונה וגומר. אם תלמיד חכם הוא לא יהא לו ער בחכמים ולא עונה בתלמידים. ואם כהן עם הארץ הוא לא יהא לו בן מגיש מנחה לה'. כי אתא רבין אמר בית דין של חשמונאי

118

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת תצא

 תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש בבני ישראל. אתה מוזהר עליו ואי אתה מוזהר על האומות שלא תעשה כאומות. ובדברי קבלה הוא אומר וגם קדש היה בארץ עשו (כתועבות) [ככל התועבות] הגוים. והמתרגם אמר לא תהיה קדשה. לא תהא איתתא מבנות ישראל לגבר עבד:לא תביא אתנן זונה. בין זונה בין שאר העריות דכתיב אתנן מכל מקום איזהו אתנן האומר לזונה הא לך זה בשכרך. אפילו מאה כלן אסורין. האומר לחבירו הא לך טלה זה ותלין שפחתך אצל עבדי הרי זה אתנן. ומחיר כלב איזה [דף מ עמוד ב] הוא מחיר כלב האומר לחבירו הא לך טלה זה תחת

119

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שיר השירים פרק ד

 איסור להיתר. שפתותיך, אלו תלמידי חכמים שמורין בשפתותיהן: ומדברך נאוה. ודבריהם נאים. ודומה לו (תהלים עה, ז) ולא ממדבר הרים: כפלח הרמון רקתך. אלו יושבי בתי מדרשות שהם מלאים מצות כרמון: מבעד לצמתך. שהם מצמצמין עצמן לשמוע דברי תורה, שמצומתין הם בגלות וסובלין הצרות, ודימה הכתוב את ישראל לתקון אשה זונה וצנועה.סימן ד(ד) כמגדל דוד. מה מגדל דוד היה גבוה מכל המגדלים שבירושלים, כך בית המקדש גבוה מהכל: צוארך. זה בית המקדש, מה צואר זה לראש ואם נהפך אין לו חיים, כך משחרב בית המקדש נגרע קרן ישראל. מה הצואר נאה לגוף אף בית המקדש נאה לעולם. מה

120

בראשית רבתי פרשת וישב

 עינים וכיון שראה המעלה וראה לתמר ערבבו היין וחשב בלבו שהיא אשה קדשה יושבת לזנות שכך היה המנהג בארץ אמוריים כשהיתה אשה מקדשת עצמה לזנות היתה יושבת על אם הדרך ימים שבעה כדי שידעו בה הכל ולכך חשבה לזונה.לח, יז - יח אם תתן ערבון. אמרה לו אתנן זונה אינה יוצאה בדיינין, אם לא תתן לי משכון עליו איני שומעת לך. תמן כתיב עבוט שנאמר יוציא אליך את העבוט החוצה (דברים כ"ד י"א), למה קורא אותו עבוט, שהוא מוציא את הפחות שבכליו, דמתרגמינן עביטא דגמלא. והכא כתיב ערבון, דבר משובח, דבר שהוא ערב לו. כיון שראה יהודה ששאלה לו דבר

1234567891011121314151617181920