וידוי

וידוי מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1689 מקורות עבור וידוי. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

תוספתא מסכת ביכורים (ליברמן) פרק א

 ודוי ולא הותר לאכילה אלא בפדיון ואין מדליקי' בו את הנר מה שאין כן בתרומה הלכה זחומר בתרומה ובמעשר שני שאין בבכורים שהתרומה ומעשר שני נוהגין בעמון ומואב מה שאין כן בבכורים חומר במעשר שני ובכורים שאין כן בתרומה שמעשר שני ובכורים טעונין הבאת מקום וטעונין וידוי ואסורין לאונן ור' שמעון מתיר וחייבין בביעור ר' שמעון אומ' בכורים פטורין מן הביעור ר' יוסה אומ' מעשר שני טעון וידוי ובכורים טעונין וידוי מה מעשר שני טעון ביעור אף בכורים טעונין ביעור אמ' לו ר' שמעון מה למעשר שני טעון בעור שכן דמיו טעונין ביעור תאמר בבכורים שאין דמיהן טעונין ביעור

2

תוספתא מסכת ברכות (ליברמן) פרק ג

 תפלת ערבית בקר זו תפלת שחרית וצהרים זו תפלת מנחה יכול יהא שואל צרכיו ומסתלק פרש בשלמה שנ' לשמע אל הרנה ואל התפלה וגו' הרנה זו רנה שנ' רננו צדיקים בה' לישרים נאוה תהלה תפלה זו בקשה אין אומ' דברים אחר אמת ויציב אבל או' דברים אחר תפלה אפילו כסדר וידוי של יום הכפורים הלכה זהיה מהלך במקום סכנה ולסטין מתפלל תפלה קצרה אי זה הוא תפלה קצרה ר' ליעזר או' יעשה רצונך בשמים ממעל ותן נחת רוח ליריאיך והטוב בעיניך עשה ברוך שומע תפלה ר' יוסה או' שמע לתפלת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתן ברוך שומע תפלה [ר'

3

תוספתא מסכת יומא (כיפורים) (ליברמן) פרק ג

 הבא שמתחלה לא הוקדשו לקרבנות צבור אלא על מנת לקרב על מזבח החיצון מת שעיר המשתלח עד שלא נזרק דמו של ראשון אע"פ שלא התודה עליו יצא שנ' יעמד חי עד מתי יהא זקוק להיות חי עד וכלה מכפר את הקדש וגו' דברי ר' יהודה ר' שמעון אומ' עד שעת וידוי ר' יוסה אומ' כך הוא או' חטאו עוו פשעו לפניך עמך בית ישראל וגו' הלכה יגכבש עושין לו מפני אלכסנדרין שהיו מתלשין בשערו ואומ' לו טול וצא טול וצא יקרי ירושלם מלוין אותו עד סוכה ראשונה מפני שעשר סוכות בתוך שנים עשר מילין היו דברי ר' מאיר ר'

4

תוספתא מסכת יומא (כיפורים) (ליברמן) פרק ד

 מוחלין לו ארבע אין מוחלין לו שנ' נושא עון ופשע וחטאה ונקה עד כאן מנקה מיכן ואילך אין מנקה שנא' כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל וגו' ואו' הן כל אלה יפעל אל פעמים ושלש עם גבר ואו' הוקר רגלך מבית רעך וגו' הלכה ידמצות וידוי ערב יום הכפורים עם חשיכה אבל אמרו חכמים מתודה אדן קודם שיאכל וישתה שמא תטרף דעתו בתוך אכיל' ושתיה ואע"פ שהתודה קודם שיאכל וישתה צריך שיתודה לאחר אכילה ושתיה שמא אירע דבר קלקלה בסעודה ואע"פ שהתודה לאחר אכילה ושתיה צריך שיתודה ערבית ואע"פ שהתודה ערבית צריך שיתודה שחרית ואע"פ שהתודה שחרית צריך

5

תוספתא מסכת מנחות (צוקרמאנדל) פרק י

 מניח שתי ידיו על גבי קרניו של זבח ולא היה מניח ידיו על גבי זבח ולא היה מניח ידיו זו על גבי זו ולא היה דבר חוצץ בין ידים לקרנות מתודה עליו עון עברה על חטאת עון חטא על אשם עון אשמה על עולה עון לקט שכחה ופאה שאין להם וידוי דברי ר' יוסי הגלילי אמר לו ר' עקיבה על מה עולה מכפרת על דברים שיש בהן עונש הרי עונש אמור הרי לא תעשה שהן אמורה על מה עולה מכפרת על מצות עשה ועל מצות לא תעשה שיש בה קום עשה: הלכה יגסמיכה נוהגת בכהנים לוים וישראל וגרים ועבדים

6

תוספתא מסכת שביעית (ליברמן) פרק ז

 שביעית היא ודמיה אסורין ומעשר שני או הוא או דמיו אסורין הלכה ו[שביעית] אין לוקחין בה זבחי שלמים מה שאין כן במעשר שיני הלכה זחומר במעשר שני שהמעשר שני קונה את הקנקן ואסר דמיו עירוביו ספק עירוביו כל שהוא טעון חומש וטעון וידוי ואסור לאונן ולא הותר לאכילה אלא בפדיון ואין מדליקין בו את הנר מה שאין כן בשביעית הלכה חאחד שביעית ואחד מעשר שני מחללין אותו על חיה ועוף ועל בהמה בעלת מום בין חיין בין שחוטין דברי ר' וחכמים או' לא אמרו אלא בזמן שהן שחוטין הלכה טאחד שביעית ואחד מעשר שני אין פורעין

7

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ביכורים פרק ב

 ושניות לתרומה. אי כרבי לעזר בי רבי צדוק דתנינן תמן וחולין שנעשו על גב הקודש הרי אלו כחולין רבי אלעזר בי רבי צדוק אומר הרי אלו כתרומה לטמא שנים ולפסול אחד:הלכה במתני' יש במעשר ובביכורים מה שאין [כן] בתרומה שהמעשר והבכורים טעונין הבאת מקום וטעונין וידוי ואסורין לאונן ורבי שמעון מתיר. וחייבים בביעור ורבי שמעון פוטר. ואוסרים בכל שהן מלוכל בירושלים אף לזרים ואף לבהמה ורבי שמעון מתיר הרי אלו במעשר ובבכורים מה שאין [כן] בתרומה:[דף ח עמוד א] גמ' טעונין הבאת מקום דכתיב [דברים יב ו] והבאתם שמה עולותיכם וזבחיכם ואת מעשרותיכם ואת תרומת ידכם. תרומת

8

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת יומא פרק ו

 גמ' תני בר קפרא עוו פשעו חטאו שלא להזכיר גניין של ישראל יעמד חי מלמד שהוא עתיד למות עד מתי הוא חיה עד וכלה מכפר את הקודש דברי ר' יהודה רש"א עד שעת הוידוי ע"ד דר' יהודה הוידוי מעכב ע"ד דר"ש אין הוידוי מעכב מה נפק מן ביניהון שלחו בלא וידוי ע"ד דר' יהודה צריך להביא שעיר אחר על דעתיה דר"ש אינו צריך להביא שעיר אחר אף בפר כן שחטו בלא וידוי על דעתיה דרבי יהודה צריך להביא פר אחר על דעתיה דר"ש אינו צריך להביא פר אחר נתוודה ושחטו ונשפך הדם ואת אמר צריך להביא פר אחר צריך להתוודות

9

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק ז

 אל האשה אמר הרבה ארבה וגו'. אמר רבי יעקב דכפר חנין ע"י התורגמן. והא כתיב [שם כה כג] ויאמר י"י לה שני גוים בבטנך א"ר בא בר כהנא הדיבור נפלה לה. אמר רבי בירי כמה כירכורי כירכורים הקב"ה מתאוה לשמוע שיחתן של צדקניות [שם יח טו] ויאמר לא כי צחקת. וידוי מעשר דכתיב [דברים כו ה] וענית ואמרת. וקרית שמע דכתיב [שם ו ז] ודברת בם. רבי אומר אומר אני קרית שמע אינו נאמר אלא בלשון הקודש מה טעמא [שם ו] והיו הדברים האלה. רבי לוי בר חיתה אזל לקיסרין שמע קלון קריין שמע אלוניסתין בעא מעכבתון. שמע רבי ייסי

10

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק ח

 למלחמה על אויביכם על אויביכם ולא על אחיכם לא יהודה על שמעון ולא שמעון על בנימין שאם תפלו בידם ירחמו עליכם: גמ' משוח מלחמה למה. בגין דכתיב ודיבר. הרי קרית שמע הרי כתיב בה [שם ו ז] ודברת בם והיא נאמרת בכל לשון. אלא בגין דכתיב בה אמירה. הרי פרשת וידוי מעשר הרי כתיב בה אמירה והיא נאמרת בכל לשון. אמר רבי חגיי נאמר כאן נגישה. ונאמר להלן [שם כא ה] ונגשו הכהנים בני לוי מה נגישה שנאמר להלן בלשון הקודש אף כאן בלשון הקודש. עד כדון כר' עקיבה דו אמר לשונות ריבויים הן כרבי ישמעאל דו אמר לשונות כפולין

1234567891011121314151617181920