הקפות

הקפות מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 290 מקורות עבור הקפות. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור יז

 בו, ולובשים בגדים לבנים ונאים, עבר יום הכפורים ואין אדם יודע מי נוצח אם ישראל אם אומות העולם, כיון שהגיע יום טוב הראשון של חג, וכל ישראל גדולים וקטנים נוטלין לולביהם בימינם, ואתרוגיהם בשמאלם, מיד הכל יודעין שישראל נוצחין בדין, וכיון שהגיע יום הושענא רבה, נוטלין ערבי נחל, ומקיפין שבע הקפות, וחזן הכנסת עומד כמלאך אלהים, וספר תורה בזרועו, והעם מקיפין אותו דוגמת המזבח, שכך שנו רבותינו בכל יום היו מקיפין את המזבח, ואומרים אנא ה' הושיעה נא, אנא ה' הצליחה נא, וביום השביעי היו מקיפין שבע פעמים, וכן מפורש על ידי דוד מלך ישראל, שנאמר ארחץ בנקיון כפי ואסובבה

2

תיקוני זוהר תקונא שתיתאה

 מיד דנפיק זכור ושמור דשבת וייתי ליליא דיומא קמא דשבתא קלא תניינא נפיק שלח תשלח ותו כי יקרא קן צפור לפניך דא סוכה דאיהי אימא עלאה בכל עץ הדא הוא דכתיב (ויקרא כ"ג) ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר אפרוחים אלין שבעת ימי הסכות או ביצים דבהון עבדין שבע הקפות ורזא דמלה נקבה תסובב גבר ודא רזא והחזיקו שבע נשים באיש אחד דא קודשא בריך הוא ושכינתא פרי עץ הדר אימא תתאה עץ איהו לול"ב ל"ו ל"ב נתיבות דאיהו אתרוג וצריך לנענעא ביה לשית סטרין ארבע רוחין ועילא ותתא לאתערא עליה ו' ותלת נענועין לכל סטרא סלקין ח"י וצריך

3

פירוש הסולם לזוהר - ויקרא פרשת צו מאמר ד' מינים והושענא רבה

 שהיא מלכות, כי משום שהיא בת לה, לעולם העליון, שהוא בינה, ולעולם התחתון, שהוא ז"א, היא מתברכת מהם בהתעוררות הזו. כי בשעה שכנסת ישראל מתברכת מהם, כל העולמות מתברכים, שמקבלים ממנה, וע"כ סובבים את המזבח, כמו שלמדנו. בז' ימי סוכות, כי המזבח, הוא כנגד המלכות, המקבלת מבינה ומז"א כנ"ל. ובז' הקפות ממלאים אותה בז' ספירות.[אות קי] ועוד באתערותא דא וכו': ועוד כי בהתעוררות הזו, של נטילת ד' מינים, מתברכות כל שש הספירות חג"ת נה"י. במים, דהיינו בשפע, להסתפק בו, ושואבים כולם, ממבוע הנחל העמוק מכל, שהוא בינה, להוריד לעולם. וע"כ צריכים כל ד' מינים, להיות לחים ולא יבשים, כי

4

רש"י יחזקאל פרק כג

 ושנאם ומרד בהם:(כג) פקוד ושוע וקוע - ת"י שם מדינות ומקרא מסייעו (בספר ירמיה נ) על הארץ מרתים עלה עליה ועל יושבי פקוד, והפותרים אומרים ל' פקודים ושרים ושלטונים:וקרואים - שמונ"ץ בלע"ז:(כד) הצן - פירש דונש אחד מכלי המלחמה הוא ואני אומר לשון הקפות מחנות כמו ולצנינים בצדיכם (מדבר /במדבר/ לג) ולמשירין מקפנכון הצן מנחם פירשו כמו צנה וסוחרה אמתו (תהלים צא) ואין דונש מודה לו והתרגום שמתרגם וייתון עלך במאני זיינא מסייע לדונש, הוצן כמו בהוצן ויש משמע הוצן כמו חוצן מן והביאו בניך בחוצן (ישעיה מט) שפירושו זרוע וכן ובאו עליך הוצן (כאן) ועניינו חיל כמו וזרועות הנגב

5

אברבנאל ויקרא פרשת אמור פרק כג

 ימים ולכך תחוגו לה' החג הזה להתעדן בטובותיו ונפלאותיו בבית מקדשו ועל כן בסכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכות לרמוז כי גרים הם לפני השם מסתופפים בצל קורתו. ולכך נקרא המועד הזה חג האסיף על אסיפת האדם מעולמו כמ"ש באספך את מעשיך מן השדה. ולכן היו שבעה הקפות בשבעת ימי החג והיו ז' הקפות ביום השביעי הכל לזכרון ימות עולם שנות דור ודור כדי שהאדם יתן אל לבו וידקדק על חשבון זמנו עם נפשו. וגם מעוט פרי החג שהיו שבעים הולכים ודלים היה מורה על זה ושאר הדברים שלא זכרתי החכם יוסיף לקח מאות' אשר זכרתי וזהו

6

אברבנאל יהושע פרק ו

 עד ויהי ה' את יהושע, ובפרשה הזאת שאלתי ששה שאלות:השאלה הראשונה מה ראה האל ית' למנוע את יהושע מלהלחם ביריחו? ולא רצה שתכבש העיר בדרך מלחמה כמו שנכבשו שאר הערים כלם, ובחר שתכבש בדרך נס ולא על ידי אדם?השאלה השנית למה צוה השם בשבעה הקפות בשבעת ימים ושבעה כהנים ובידיהם שבעה שופרות וביום השביעי צוה שיעשו שבעה הקפות ושבעה תרועות? ועם היות שיבחר האל ית' שתנתן העיר בדרך נס, ישאר לשאול למה צוה בזה הנס ובזה האופן?השאלה השלישית למה הזהיר שלא יריעו העם כ"א ביום השביעי אחר תשלום כל ההקפות? והיה ראוי שבכל יום יריעו אחר ההקף

7

אלשיך יהושע פרק ו

 הארון ותוקעי השופרות והחלוץ להשיג את העם ההולכים ומסבבים בראש כלם להחזירם, על כן הניחם ביום ההוא ולא מיחה בהם:(י) ולא דבר רק להזהירם שלא יריעו עד שיאמר להם, בל יריעו מעתה, והוא לא נצטוה (פסוק ה) רק במשוך בקרן היובל תקיעה אחר כל הקפות:(יא) על כן הלין את כללות העם במחנה, וזהו וילינו במחנה:(יב) ואז נזדרז ביום השני וישכם בבקר, בטרם צאת העם ממקומם, לעכב ההמון לבלתי סבב, רק החלוץ לפני שופרות היובלים שלפני הארון. וזהו וישכם יהושע בבקר וישאו הכהנים וכו':(יג) והחלוץ הולך לפניהם אך לא המון העם כאשר ביום הראשון. ועל כן

8

אלשיך יהושע פרק ט

 בזה אומרו במלכים ויתקבצו יחדו להלחם עם יהושע ועם ישראל פה אחד, כלומר לא עם ה' אנו לוחמים כי אם עם בשר ודם, יהושע וישראל, כי לא שתו לב רק אל מלחמת העי. אך הגבעונים לא שכחו ענין יריחו, ואמרו בלבם לו אין ה' אתם, איך כבשו יריחו על ידי הקפות ושופרות, ואם כן אין ענין העי רק בערמה. וזהו אומרו (פסוק ג) ויושבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי, כלומר לא כמלכים שלא שתו לב רק אל ענין העי, כי אלה שמעו ויבינו אשר עשה ליריחו ולעי, כי ילמד סתום של העי מן המפורש שביריחו, ועל ידי

9

אלשיך משלי פרק ו

 הלא לחם ביתי רב מאד, ואיה איפה יציאות השבת ושמחת י"ט העצומים והרבים, ומה המה אלה איסרין ופונדיונין אשר לקח מידי, לעומת כל סיפוק צרכי אשר סיפק לי, והאיש הלז אתו תלין משוגתו, עד עת בא דברו לאמר, אסורה נא ואראה את אשר כתב חנוני על פנקסו, אם עוד רבות הקפות עודפות על הפרעונות או נהפוך הוא, ויקח בידו ב' לוחות הפנקס אשר בהן, אשר נתן ואשר לקח וקרא ושנה ושלש, אז ראה והנה הקפותיו עברו ראשו כמשא כבד יכבדו ממנו, ויהי בראותו כי רב מאד חובו, ויתעצב אל לבו לאמר אויה לי, כי הייתי כאיש שיכור אוכל ושבע ודשן

10

חומת אנך יהושע פרק ב

 מנחת ש"י והאריך הרבה. והרב מהר"ר יוסף פייאמיטה ז"ל אב"ד ור"מ דקק"י אנקונה בדרשותיו כ"י פירש דהאמוריים בכשופים עצומים הכריחו מזיקים שישבו בפתח יריחו ובחומה ולזה יהושע שלח גדולי הדור שיבינו אופן הכשוף לבטלו וז"ש חרש לאמר לשון חרשין וכשופים לאמר שיגידו לו אופניהם וחזקם ולזה הוצרכו ע"פ ה' להקף הקפות לחומת יריחו עם הארון בכונות נמרצות לדחותם. וכמו שהיו עושים לקדש העזרות בבית שני בשיר של פגעים וכו' להבריח משם כל סט"א ולקדשם זהת"ד בקצור נמרץ:זונה ושמה רחב. פירש הרב מהרש"א ז"ל בח"א במ"ש רחב בשמה וזה רמז זונה ושמה רחב כי בהזכרת שמה לבד זונה. ואפשר לרמוז

1234567891011121314151617181920