המגיד

המגיד מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 16207 מקורות עבור המגיד. להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


61

אלשיך בראשית פרשת ויגש - ויחי פרק מז

 ראשונה לא כן הוא כי אם לאמר אביך ואחיך באו אליך כלומר מה שראוי לאמר הוא כי אביך ואחיך באו אליך, כי אתה אדון כל הארץ ובידך הכל, כי (ו) ארץ מצרים לפניך היא. ובזה יתיישבו שני קושיות, א. מה בא להודיע אביך ואחיך באו אליך, אלא אדרבה יוסף הוא המגיד לפרעה. ועוד אומרו לאמר כי איננו לאמר לזולת. ועל השנית אמר אחר שבענותך היית כשואל רשיון על ארץ גשן, מדעתי היה, כי מבלעדי, אתה במיטב הארץ הושב וכו'. ואחר כי רצונם בארץ גשן ישבו בארץ גושן כו':בשם אדמ"ו הגאון הגדול והמפורסם אב"ד ור"מ דק"ק אמשטרדם כבוד מהור"ר שאול

62

אלשיך שמות פרשת יתרו פרק יט

 והוא מה שכתבנו כי מעמד הר סיני היה חיבור הנשמות עמו יתברך בנבואה, וקדושת החומר יתהוה גם הוא בסוף עוד ארבעים יום. וזהו ויחן שם וכו', כי נעשו כלם אחד. שהוא, על כי שם פסקה זוהמת כולם להשיג גדר הנבואה, כי פה קנו השלמות ההוא:ובזה מצאנו ראינו כוונת המגיד, באומרו, אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו. כי הלא יראה תפל מבלי מלח. כי אם לא נתן לנו את התורה, מה בצע בקריבת הר סיני. אך במאמרנו יובן. כי הלא דבר גדול עד להפליא הנחילנו בקרבנו לפני הר סיני. כי פסקה זוהמתנו, וזכינו להיות כל

63

אלשיך שמות פרשת תרומה פרק כה

 אותה בגשם קשה הנתון לפניו, ואם יבא לעשותם יטעה בפחות ויתר בציוריה כפתוריה ופרחיה. ויותר מזה יהיה אם גם תבנית הציור הבלתי ממשיי ההוא לא ראהו הצורף כי אם זולתו, והוא יגיד לו את אשר יעשה כי אז לא יצא לצורף כלי אשר ראה תבניתו זולתו ולא יעשה כמעשהו, כי המגיד לצורף את אשר ראה יפחות ויעדיף בצד מה מתכונת הצורה. וגם מאשר יאמר אליו ישמיט הצורף כי לא ידע זולתי על פי מגיד. וגם אשר הגיד לו לא ראה הצורה ההיא, כי אם בדבר בלתי ממשיי הבלתי נתפס ומצטייר בשכלו להגיד לצורף. ובכן לא יבצר מהתחמץ לבב אנוש באמת

64

אלשיך ויקרא פרשת שמיני פרק ט

 שזכה סיני שתנתן בו, שהוא על היותו נמוך ושפל, כמו שאמרו ז"ל (מדרש תהלים סח ט) על פסוק (תהלים סח יז) למה תרצדון וכו', מאותה הבחינה זכה משה לקבלה, שהוא להיותו עניו מאד. ואפשר לנו לומר במה שכתבנו על פסוק (שמות יט ב) ויחן שם ישראל נגד ההר, ועל מאמר המגיד, אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו. כי הלא כמו זר נחשב המאמר הלז, כי מה בצע בהתקרב לפני הר סיני אם לא לתת לנו את התורה. אך הוא, כי על ידי שבת ישראל ששת ימים נגד ההר אשר שם האלהים, שעל ידי כן פסקה

65

אלשיך ויקרא פרשת אמור פרק כג

 קדש ולא אמר ברבבות, והוא ענין אני אמרתי אלהים אתם (תהילים פב ו). הנה בזמן מועט העליתי אתכם מתוך טומאה רצוצה עד גדר עליון ממלאכי השרת. כמו שכתבנו במקומו, שבהיותם נגד ההר לפני האלהים היו בימים ההם מראש חודש סיון מתלבנים ומזדככים עד בלי די. שהוא ענין מאמרינו על מאמר המגיד אלו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו, כי הלא יראו דברים תפלים מבלי מלח, כי מה בצע קרבתנו לפני הר סיני אם לא לתת לנו את התורה. אך הוא כי קרבת אלהים לפנינו בהר סיני זיככתנו עד היות כאלהים להנבא פנים בפנים כלנו בהקיץ ולראות

66

אלשיך במדבר פרשת שלח פרק יג

 את לב כל יושבי הארץ. ועל כן מאז שלחם אמר להם ראו את הארץ ואת יריחו. שטרם ראותם את יריחו כלה והתהלך בה, יראו את הארץ במה שהיא תגיד להם אל לבם. ועל כן לא הלכו רק בית רחב:ומן הטעם הזה, ויאמר למלך יריחו לאמר וכו'. והוא, כי המגיד למלך לא ערב אל לבו להלשין אותה בשמה אל המלך כי אהובת המלכים כלם היא וגדולת המעלה, ונפלה חתיתה עליו. ומה גם אם יבוקש הדבר ולא ימצא, כי גם מלך יריחו יהיה לו לאויב. על כן בחר לשון ערומים, ואמר דברים שיובן משמען שהם בית רחב ולא יזכירנה. וזהו ויאמר

67

אלשיך דברים פרשת דברים - ואתחנן פרק ג

 באומרו מלמד אתכם, יהיה, כי בשמיעה ישתוו כולם כאחד, אך בלימוד כל אחד ילמד לפי הכנת שכלו, על כן באומרו מלמד שהוא בענין הלימוד, אמר אתכם:עוד אפשר, כי אז בשמיעה היה ראוי יהיו יחד כולם ולא יאמרו קצתם חבירי ישמעו ויגידו, כי לא ישתוה השומע ממנו לשומע מפי המגיד. אמנם בעשיה אין קפידה אם תהיו כולכם יחד, או כתות כתות. כל אחד בפני עצמו ראוי להתעסק בתורה ובמצות, גם כי טוב יותר ברבים. ועל כן באומרו לעשות, אמר אתכם:

68

אלשיך דברים פרשת ראה פרק יג

 אינו סגולה מכל העמים, והלא כמו זר נחשב כי אשר הוא עם קדוש כבר הוא סגולה מכל העמים אשר אינם קדושים:(יג) אמנם, הנה ידבר עם הבית דין הגדול ואומר לו כי תשמע כו' לאמר. כלומר, תשמע דבר הראוי לאמר ולא דבר הראוי לחוש בלבד, כי יש דברים יגיד המגיד ואין בעדותו דבר מספיק רק להיות חושש אך לא לאומרו בפירוש, ויש דבר שיגיד המגיד כל כך בחזקת דבר ברור שאומר לא למען תחושו בלבד אני אומר כי אם כדי לאמר לכל משמי ולא אבוש פן אמצא בדאי, וזהו כי תשמע כו' לאמר. ועם כל זה (טו) ודרשת כו' בכל

69

אלשיך דברים פרשת שופטים פרק יז

 מיותר, כי מי לא ידע שאם יוגד לו שישמע מהמגיד לו. אך ילמד דעת את העם כי גם שיוגד לאדם כי פלוני הוא רשע לא יקבל מיד כי אולי הוא לשון הרע, עד ישמע הדבר פעמים, כי אז יחוש שלא הוכפלו על שקר. וזהו והוגד לך ואחר כך ושמעת מזולת המגיד הראשון ואז עדיין ודרשת כו':או יאמר, והוגד לך כו'. כי הנה עם הבית דין ידבר הכתוב, ועל כן יאמר אם היה מגיד המגיד לזולתך היה ראוי בל ישמע ממנו אולי לשון הרע הוא ומוציא דבה הוא זה, אך בהיות שוהוגד לך אתה הבית דין ראוי הוא שתשמע

70

אלשיך יהושע פרק ב

 ראו את הארץ ואת יריחו, שטרם ראותם את יריחו והתהלך בה, יראו את הארץ במה שהיא תגיד להם את לבם, ועל כן לא הלכו רק בית רחב:(ב) ויאמר למלך יריחו לאמר הנה אנשים באו הנה הלילה וכו'. ומן הטעם הזה ויאמר למלך יריחו לאמר כו'. והוא, כי המגיד למלך לא ערב אל לבו להלשין אותה בשמה אל המלך, כי אהובת המלכים כלם היא וגדולת המעלה ונפלה חיתתה עליו. ומה גם אם יבוקש הדבר ולא ימצא, כי גם מלך יריחו יהיה לו לאויב. על כן בחר לשון ערומים ואמר דברים שיובן משמען שהם בית רחב ולא יזכירנה. וזהו ויאמר למלך

1234567891011121314151617181920