המגיד

המגיד מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 16207 מקורות עבור המגיד. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

נחל שורק הפטרת בחקותי

 נחל שורק הפטרת בחקותיא. ה' עזי ומעוזי ומנוסי וגו'. אפשר לפרש במ"ש בחולין דף מ"ו ההוא פולמוסא דאתא לפומבדית' ערקו רבה ורב יוסף פגע בהו ר' זירא א"ל ערוקאי כזית שאמרו במקום מרה ופירש הרב כתנות אור במ"ש המגיד דכזית במקום מרה להגן מהמקטרגים דליהוי כזית חוצץ באפיהו וז"ש ערוקאי מהאי פולמוסא שהם מהסט"א כדי שלא תשלוט עליכם כשם דכזית במקום מרה להפסיק מהמקטרגים כך צריכתו למערק כדי שלא תשלוט בכם סט"א עכ"ד. ואני עני פירשתי דכונת ר' זירא לו' דלא יפה עושים למערק דהלא כזית חוצץ וכ"ש שהתורה חומה נשגבה ואצולי מצלא כי אין פורענות בא אלא בשביל

162

נחלת יעקב בראשית פרשת וישלח פרק לב

 ממקום קדושה למקום הטומאה. ומאחר ומעכב עצמו עד לזמן ארוכה, חשב כי יעקב נסוג אחור מהקדושה, ורוח אחרת עמו, באשר קבע דירתו בבית לבן מקום הטומאה. ולכך מלאו לבו להלחם עמו בחשבו כי ה' סר ממנו.ולזה שלח יעקב מלאכים אליו ואמר לו: דע ש"עם לבן גרתי", הכוונה כמו שדרש המגיד על קרא ד"ויגר שם" - שלא ירד יעקב להשתקע אלא לגור שם. וזהו כוונת יעקב לומר לו, שלא היה כוונתו עם לבן רק לגור שם ולא להשתקע ח"ו. וכל עת מדורו שם היה דעתו למיהדר, וע"ז היה מחשבתו תמיד, ולא יצא אפילו רגע אחד ממחשבתו. ועיכובא שהי' שם לא הי'

163

ספורנו בראשית פרשת וירא פרק כב

 שתזכה בזה שיהיה נביאי בניך לנס עמים מורים לגוים עבודת האל יתברך ולך תהיה צדקה (דברים כד, יג):(כ) הנה ילדה מלכה. הנה כבר ידעת שמלכה ילדה בנים:גם היא. מלבד הפילגש:(כג) ובתואל ילד את רבקה. והגיד המגיד שבתואל שהיה מבני הגבירה ילד את רבקה והיתה הבשורה שימצא בבית אביו אשה לבנו ולא יצטרך לידבק בכנען:(כד) ופילגשו ותלד גם היא. והגיד המגיד שגם פילגשו ילדה את מעכה שהיתה כמו כן ראויה לבנו אם לא יבחר ברבקה ולא יצטרך לזרע כנען: חסלת פרשת וירא

164

עקידת יצחק בראשית שער טו (פרשת נח)

 עמם ונהפכת לאיש אחר (שם א' י') וכמעט כלו ממעשה דוד הזה שזכרנו שנאמר בו וכראות שאול את דוד יוצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר שר הצבא כו' ויאמר המלך שאל אתה בן מי זה העלם (שם א' י"ז) כי בזה שאלה עצומה מאד כי זה האיש אשר הגיד עליו המגיד ראיתי בן לישי בית הלחמי יודע נגן כו' (שם י"ו). והוא אשר שלח אל ישי שישלחהו אליו גם שלח שנית שיעמוד לפניו כי מצא חן בעיניו. והכתוב מעיד ודוד הולך ושב מעל שאול לרעות את צאן כו' (שם י"ז). וכי זה דוד הבא היום אל המערכה ואשר נשמעו דבריו

165

עקידת יצחק בראשית שער כה (פרשת ויצא)

 מבאר שבע ומגיד פגיעתו במקום ההוא ולינתו בו. ומזכיר שלקח מאבני המקום ושם מראשותיו. ובשכבו שם חלם החלום הנכבד והנורא ההוא אשר עליו אמר בהקיצו אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי ויירא ויאמר מה נורא כו' ושלסוף לקח את האבן אשר שם מראשותיו וירימה מצבה וכל הענין ההוא המגיד גודל המושג לו שם ועוצם מעלתו כי לא יתכן שדברה תורה לשון הבאי בזכרון פרטים כאלו אם לא יועילו דמאי איכפת לן אם שם מראשותיו מאבני המקום או ששמה על כרים וכסתות. וגם לא דברו חכמים לשון הבאי כשאמרו שהאבנים הללו היו מריבות זו עם זו (חולין צ"א ב).

166

עקידת יצחק בראשית שער כט (פרשת מקץ)

 הדבר השני אשר בו נשתבשו. ולזה אמר הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה מתחלה אשר האלהים עושה הראה את פרעה. (ו) כי מה שהוא עושה להביא רעב בעולם הראה את פרעה כדרכו לגלות אזן עבדיו הנביאים או הקרובים אליו. ואחר שבאר עניינו אצלו ספר לו ענין החלום ושברו כדרך נביא המגיד עתידות ולא חשש להתיך חלקיו על הוראותיו ואמר הנה שבע שנים באות שבע גדול וכו'. וקמו שבע שני רעב וגו'. ולא יודע השבע וכו'. אמנם השתדל בסוף לתת סבה אל השנות החלום בהכפל המספרים ולהיותו בשני חלומות. (ו) ואמר שלא היה זה ההכפל להרבות עניינים נבדלים כמנהג פתרונות החלומות

167

פני דוד שמות פרשת בשלח

 זלה"ה תמה עליו דהרי גבי אליהו (מלכים ב' סי' ב') כתוב ויגלום אדרתו ויכה את המים ויחצו הנה והנה ויעברו שניהם בחרבה הרי דגבי אליהו היה נמי כקי"ס עכ"ל אבא מארי זלה"ה:וכזאת וכזאת ק"ל על הרב מהר"י אלגאזי זלה"ה בס' נאות יעקב בפירוש ההגדה דף ן' ע"ד במ"ש המגיד אלו נתן לנו את ממונם ולא קרע לנו את הים שחקר דזו היא שקשה דמה יועיל הון ביום עברה ותירץ שהיה יכול לעשות הדבר בנקל והיה מעבירם על גבי המים כענין אליהו באדרתו וכו' וכ"כ עוד לקמיה ע"ש והדבר קשה דגבי אליהו נמי היה כקי"ס ויש להרגיש על הרב נזר

168

פני דוד במדבר פרשת בהעלותך

 דבמדבר הי"ל דבר קשה להנהיגם ואם תרצה שאנהיג' יהיה כאשר ישא האומן דמסתמא יש לפרנסו אף אני כי תאמר אלי שאהו בחיקך יהיה כאשר ישא האומן שיש בידו למלאות רצונו וזה יהיה על האדמה וכו' אבל הכא מאין לי בשר וכו'יב) וירץ הנער. בגימטריא גרשום היה המגיד בדקדוק כמו שפירש"י ז"ל:יג) משה המקנא אתה לי ומי יתן. ס"ת גי' אלמי כמ"ש בגולל אור דף ג' ע"א כי אלדד ומידד הוו תרי אלמי דבעי רבי רחמי עליהו פ"ק דחגיגה ע"ש. ור"ת ה' את רוחו גי' רבי עם הכולל:יד) ואתנה את הלוים נתונים וכו'. בפסוק זה כתוב ה' פעמים

169

פני דוד במדבר פרשת מטות

 וכו'. ויש לדקדק מדוע קצף משה רבינו ע"ה עליהם והלא לא נצטוו על זה. ויראה במ"ש הרמב"ם פי"ב דאסורי ביאה דין יו"ד ישראל הבא על הגויה וכו' הרי זו נהרגת מפני שבא לישראל תקלה על ידה כבהמה ודבר זה מפורש בתורה שנאמר הן הנה היו לבני ישראל וכו' וכתב הרב המגיד דפסוק זה אינו מוכרח דהכא אפילו לא נבעלו כיון דהיו ראויות לביאה היו נהרגות כמ"ש פרק הבא על יבמתו ויהיה הטעם מפני שעל ידיהן עבדו ישראל ע"ז ומ"ש בסנהדרין דף נ"ה היינו בבהמה אבל גויה לא אשכחן ואיכא למימר שדעת רבינו דכיון דאשכחן דנשי מדין אפילו ראויות לביאה נהרגו

170

פני דוד דברים פרשת כי תצא

 ולא תהיה זאת לפוקה להגביר הגבורות החזקות ולא ילבש גבר שמלת אשה דהוא מלבוש דין כלומר שילבש אכזריות וחוזק הדין נמרץ כאשה שהיא מדת הדין הקשה רק ברוגז רחם יזכור וקרא איירי לפ"ז בהוה חוץ להתאכזר על אויבי ה' כי אז נאמר ורחמי רשעים אכזרי:עוד אפשר לרמוז במ"ש המגיד למרן זלה"ה דאיש שהוא כילי בא בגלגול אשה. והטעם פשוט כי האשה היא מדת הדין והוא קנה לו מדתה לצמצם בכל בלי שום ותור כמדת הדין הקשה שאין בו ותור ולכן בא יבא אל אשה כי היא מדת הדין. ועוד כי האיש דרכו להשפיע וזה לא רצה להשפיע על כן

1234567891011121314151617181920