המבדיל

המבדיל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1389 מקורות עבור המבדיל. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

משנה מסכת חולין פרק א

 שיש מכר אין קנס וכל מקום שיש קנס אין מכר כל מקום שיש מיאון אין חליצה וכל מקום שיש חליצה אין מיאון כל מקום שיש תקיעה אין הבדלה וכל מקום שיש הבדלה אין תקיעה יום טוב שחל להיות בערב שבת תוקעין ולא מבדילין במוצאי שבת מבדילין ולא תוקעין כיצד מבדילין המבדיל בין קדש לקדש רבי דוסא אומר בין קדש חמור לקדש הקל:

2

פרקי דרבי אליעזר פרק כ

 נשתלח לו עמוד של אש להאיר לו ולשמרו מכל רע, ראה אדם לעמוד של אש ושמח בלבו, ואמר עכשו אני יודע שהמקום עמי. ופשט ידיו לאור האש וברך בורא מאורי האש. וכשהרחיק ידיו מהאש, אמר אדם עכשו אני יודע שנבדל יום הקדש מיום החל שאין לבער אש בשבת, אמר ברוך המבדיל בין קדש לחל. רבי מנא אומר, כיצד. חיב אדם לברך על כוס של יין לאור האש, ואומר ברוך מאורי האש. וכשמחזיר ידו מן האש, אומר ברוך המבדיל בין קדש לחל. ואם אין לו יין, פושט את ידו לאור האש ומסתכל בצפרניו, שהם לבנות מן הגוף, ואומר ברוך מאורי האש.

3

פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק ד

 כאבנים טובות ומרגליות, והוא מאיר על כל השמים, כנר שהוא מאיר על כל הבית, וכשמש שהוא מאיר בגבורתו בצהרים, שנ' ונהורא עמיה שרי, וכמהו הן צדיקים עתידים להאיר לעתיד לבוא, שנ' והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, ואלולי הוא הרקיע, היה העולם נבלע מן המים, שלמעלה ממנו מים ולמטה ממנו מים, והוא המבדיל בין מים למים, שנ' ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים, והוא מבדיל בין מים עליונים למים תחתונים, המלאכים שנבראו ביום השני כשהן נשלחין בדברו הן נעשין רוחות, שנ' עושה מלאכיו רוחות, וכשהן משרתין לפניו נעשין אש, שנ' משרתיו אש לוהט, ד' כתות של מלאכי השרת מהלכין ומשרתין לפני הב"ה,

4

פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק כ

 אדם עמוד של אש ושמח בלבו, ופשט את ידו לאור האש ואמר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם בורא מאורי האש, וכשהרחיק את ידיו מאור האש אמר עכשיו אני יודע שנבדל יום הקדש מיום החול, למה שאין להבעיר אש ביום השבת, ובאותה שעה אמר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם המבדיל בין קדש לחול, ואם אין לו יין פושט את ידיו לאור האש ומסתכל בצפורניו שהן לבנות מן הגוף ואמר ברוך אתה ה' בורא מאורי האש, וכיון שמרחיק מן האש אומ' ברוך אתה ה' המבדיל בין קדש לחול, ואם היה בדרך פושט את ידיו לאור הכוכבים שהן של אש ואומ'

5

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת בראשית פרק א

 המאורות על כן כתוב יהי, כלומר יהי האור מאורות שנחלק למאורות השמש והירח והכוכבים והמזלות: מארת. כתיב חסר, לפי שהן לוקין בשעה שהקב"ה מלקה את האומות, שנא' כה אמר ה' אל דרך הגוים אל תלמדו, ומאותות השמים אל תחתו, כי יחתו הגוים מהמה (ירמיה י ב): ברקיע השמים. הוא הרקיע המבדיל בין מים למים: להבדיל בין היום ובין הלילה: וכי המאורות מבדילין והלא האור מבדיל, שנא' ויבדל אלהים בין האור ובין החשך (בראשית א ד) אלא כך פירושו יהי האור מאורות, אותו האור שנברא להבדיל בין היום ובין הלילה: והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים. לא אמר הכתוב והיו להבדיל, אלא

6

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת ויקהל פרק לז

 כנף חבירו, והפנים כלפי חוץ כלפי הטרקסין, כי במשכן היתה הפרוכת מבדלת בין הקדש ובין קדשי הקדשים, אבל שלמה עשה בנין מבדיל בין הדביר להיכל, שנאמר ויעש דלתות להיכל ולקודש, ובבנין בית שני של עזרא היו שתי פרכות במקום אמה טרקסין, ולמה נקרא בנין שלמה אמה טרקסין, כי רוחב הכותל המבדיל בין הדביר ולהיכל רחבו אמה טרקסין קראו אותו חכמים לפי שטרק לשון סגירה, כמו טרוקי גלי, והיה הכותל סגור לפני הארון שבו הלוחות שניתנו מסיני, ובבית שני לא היו יכולין להבחין מקום אותו הכותל אם מן ארבעים אמות של היכל היתה, ואם מן עשרים אמות של דביר היה, ועשו

7

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בא פרק יב

 ותדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. מאי מברך, ואמר רב אם חל להיות במוצאי שבת יקנ"ה, ורבא אמר יקנה"ז, והלכתא כרבא. וזה סדרן י' יין בורא פרי הגפן. ק' קידוש אשר בחר בנו מכל עם וכו' עד מקדש ישראל והזמנים: נ' נר בא"י אמ"ה בורא מאורי האש. ה' הבדלה בא"י אמ"ה המבדיל בין קודש לחול בין אור לחושך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת ויום השביעי מששת ימי המעשה קדשת הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך בא"י המבדיל בין קודש לקודש. פירוש בין קודש חמור לקודש קל. דאמר רב תחליפא המבדיל

8

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בשלח פרק טז

 פניא דשבתא וקא שתי חמרא, וידע דלאורתא לית ליה חמרא לאבדלתא, מבדיל כד בעי למיקם, ואע"ג דאיכא עידנא טובא: ואסור ליה למעבד עבידתא עד אורתא, ולאורתא כד חזי נורא מברך בורא מאורי האש, ואומר הבדלה על הכוס: והיכא דנפקא לן לשבתא וצריך לה למעבד עבידתא מקמי צלותא אתבעי לי' לברוכי המבדיל בין קודש לחול, והדר משתרי לי' והוא דאמר בה הזכרת שם ומלכות. דאמר ליה ר' אבא לרב אשי במערבא מברכינן בא"י אמ"ה המבדיל בין קודש לחול ועבדינן עבידתא, והני מילי מקמי צלויי, אבל בתר צלויי כיון דאבדיל בצלותא לא צריך לברוכי [המבדיל] מיקמי מלאכה: והיכא דאקדיש ליה באושפיזא, ואיתרמי

9

ילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית

 שמא הנחש שהתעה אותי יבוא וישופני ונשתלח לו עמוד של אש להאיר לו ולשמרו מכל רע ראה אדם ושמח בלבו ופשט ידיו לאורו ואמר בא"י בורא מאורי האש אמר עכשיו אני יודע שנבדל יום הקדש מיום החול שאין להבעיר אש ביום השבת וכל מי שמבדיל במוצאי שבת או שומע מן המבדיל הקב"ה קורא לו קדוש וסגולה ומצילו מצרת העמים שנא' והייתם לי סגלה מכל העמים, באחד בשבת נכנס אדם במימי גיחון העליון עד שהגיעו המים עד צוארו והיה מתענה שבע שבתות ימים עד שנעשה גופו כלבו, עד שאני בחיים אבנה לי בית מלון לרבצי, אמר ומה הלוחות ע"י שהן עתידין

10

ילקוט שמעוני תורה פרשת שמיני

 רבי חייא בר אבא א"ר יוחנן כל הפורש מאשתו סמוך לוסתה, הויין לו בנים זכרים דכתיב ולהבדיל בין הטמא ובין הטהור [י, י] וסמיך ליה אשה כי תזריע וילדה זכר, ר' יהושע בן לוי אמר הויין לו בנים הראוין להוראה דכתיב ולהבדיל ולהורות, א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל המבדיל על היין במוצאי שבת הויין לו בנים זכרים דכתיב ולהבדיל בין הקודש ובין החול וסמיך ליה אשה כי תזריע וילדה זכר, ר' יהושע בן לוי אמר הויין לו בנים ראוים להוראה דכתיב ולהבדיל ולהורות, כמאן אזלא הא דתניא שרץ טמא וצפרדע טהור שתויי יין מורין בהן הוראה נימא ר'

1234567891011121314151617181920