הלל

הלל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 11639 מקורות עבור הלל. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


141

תוספתא מסכת כלים (בבא מציעא) (צוקרמאנדל) פרק ג

 עד ארבעה טפחים טמא פחות מכן טהור ואם מתחלה עשאה לכן אפילו פחות מכן טמא ובקרדום אף על פי שניטלה חסימתו טמאה: הלכה חמגריפה שניטל פיה ונשתייר בה מלא הסיט על פני כולה טמאה ניטלה כולה אמר ר' נתן בן יוסף בזו בית שמאי מטמאים ובית הלל מטהרים: הלכה טהאיזמל של דיקני טמא בפני עצמו כשהוא מחברו חיבור לטומאה ואין חיבור להזאה מחט של מוכסין שניטל עוקצה טמאה מפני חודה ניטלה חודה טמא מפני עוקצה נחלקה לשנים אם משמשת מעין מלאכתן ראשונה טמאה ואם לאו טהורה: הלכה יהסייף והסכין שהעלו חלודה טהורין שפן והשחיזן חזרו לטומאתן ראשונה

142

תוספתא מסכת כלים (בבא מציעא) (צוקרמאנדל) פרק ד

 טהור מסרק שיש בו דרבן הרי זה טמא טמא מת: הלכה החוליץ של נגר שהוא מוציא בו את המספרים טמא מיניקות שעשאה לתחת הדלת אף על פי שמשתמש בו טהורה היתה טמאה ועשאה לתחת הדלת טמאה עד שעה שתטהר ומאימתי טהרתה בית שמאי אומרים משיחבול ובית הלל אומ' משיחבר דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר בית שמאי אומרים משיחבל ויחבר ובית הלל אומרים משיחבל או משיחבר ר' יוסי בר' יהודה אומר קנתור של בנאי טהור שלא נעשה אלא לשמש עם הקרקע: הלכה וכל כלי השתת טמאין והערעין עמהן ר' יהודה או' חוץ מן הערעין האמה והמחוק של מתכת

143

תוספתא מסכת כלים (בבא מציעא) (צוקרמאנדל) פרק ח

 תוספתא מסכת כלים (בבא מציעא) (צוקרמאנדל) פרק ח הלכה אשידה שהמגירות שלה מבפנים נמדדות עמה ומבחוץ אין נמדדות עמה אבל מודד את חללה ור' יהודה אומר מודד את מקומו מבפנים מוכני שומט ומודד אמר ר' שמעון בן שזורי לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על עובי הרגלים ועל עובי הליזביזין שאין נמדדין עמה על מה נחלקו על הבינים שבית שמאי אומרים אין נמדדין ובית הלל אומרים נמדדין: הלכה במעקה שבמגדל והקוסת שבו בזמן שהן קבועין נמדדין עמה ושאין קבועין אין נמדדין עמה: הלכה גהדפין של קיטליאקי הרי אלו טהורין והגשישין של קיטליאקי אף על פי שמופקדין ומונחין

144

תוספתא מסכת כלים (בבא מציעא) (צוקרמאנדל) פרק יא

 וחכמים מטהרין עד שיקצע אמר ר' יוסי מעשה שהביא מכפר עדים לפני רבן גמליאל יותר מששים ערבות והיה משערן גדולה לסאה סאה והקטנה שני לוגין וקרובין דברים של סאה סאה מחזקת תשעה קבין: הלכה גערבה הפיסינות שמשני לוגין ועד תשעה קבין בית שמאי אומרים מדרס ובית הלל אומר טמא מת והחמת בית שמאי אומרים מלאה ועומדת ובית הלל אומרים מלאה וצרורה ר' יוסי בר' יהודה אומר חלוף הן הדברים: הלכה דיד הקרדום חבור לטומאה בין בשעת מלאכה ובין שלא בשעת המלאכה ואם לא קבעו כל צרכו הרי זה אינו אינו חבור: הלכה המקל שנתנו בקרדום לבקע בו

145

תוספתא מסכת כלים (בבא קמא) (צוקרמאנדל) פרק ב

 תוספתא מסכת כלים (בבא קמא) (צוקרמאנדל) פרק ב הלכה אכלי נתר בית שמאי אומרים מטמאין מתוכן ומאוירן ככלי חרש ומאחוריהן ככלי שטף ובית הלל אומרים כלי נתר הרי הן ככלי חרש לכל דבר ר' שמעון בן אלעזר אומר בלשון אחרת בית שמאי אומרים מטמאין כחצי כלי ומטמאין ככלי שלם ובית הלל אומרים כלי נתר הרי הן ככלי חרש לכל דבר: הלכה ביושבין של מסומכין שיעורן בכדי סיכת קטן ועד לג לג וכלמטה הימנה מלג ועד סאה ברביעית סאה וכלמטה הימנו מסאה ועד סאתים בחצי לג סאתים וכלמטה הימנו מסאתים ועד שלש ועד חמש סאין בלג חמש וכלמטה מהן

146

תוספתא מסכת כלים (בבא קמא) (צוקרמאנדל) פרק ו

 רבן גמליאל אם יש לה ספיות וכולן שם אחד הן: הלכה יחגפת שנעשת בטהרה ונפלה לאויר התנור אפילו בשעת הסיקו טהור ושנעשית בטהרה וניטמאת ונפלה לאויר התנור בשעת הסיקה טמא שלא בשעת הסיקו טהור ור' שמעון מטהר ר' אלעזר בר' שמעון אומר בית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין במה דברים אמורים בחדשה אבל בישנה הכל מודין שהיא טהורה ואיזו היא ישנה לאחר שנים עשר חדש אבא יוסי בן דוסאי ור' יוסי בן המשלם אומר' נגבה לאחר שלשים יום לא נגבה אפילו לאחר שלש שנים: הלכה יטפתילה שהיא מלאה משקין טמאין ונגבו מבחוץ ונפלו לאויר התנור בשעת הסיקו טמא

147

תוספתא מסכת כריתות (צוקרמאנדל) פרק א

 מחוסרי כפרה מביאין קרבן ונאכל: הלכה חספק הפילה ספק לא הפילה ספק בן קיימא ספק שאינו בן קיימא ספק יש בו מצורת אדם ספק אין בו מצורת אדם מביאה קרבן ואין נאכל: הלכה טהמפלת בתוך מלאת פטורה מכולם מודים בית שמאי ובית הלל ברואה אור שמונים ואחד שדמים טמאים והמפלת שמונים ואחד תהא חייבת בקרבן אמרו בית הלל לבית שמאי אי אתם מודים ברואה אור שמונים ואחד שדמיה טמאין והמפלת שמונים ואחד תהא חייבת בקרבן מה לי בין יום ולילה ובין דם ללידה אמרו להן בית שמאי לא אם אמרתם ביום שראוי להבאת קרבן תאמרו בלילה שאין ראויה

148

תוספתא מסכת כתובות (ליברמן) פרק ד

 אמ' להם היא נאמנת עלי יתר מכל אדם אמרה להם ודיי כך התנה עמי אמרו לה חכמים אין כלום אחר הקיצה הלכה חמצוה לזון את הבנות ואין צריך לומר את הבנים ר' יוחנן בן ברוקה אומ' חובה לזון את הבנות הלכה טדרש הלל הזקן לשון הדיוט כשהיו בני אלכסנדריא מקדשין נשים אחר בא וחוטפה מן השוק ובא מעשה לפני חכמים בקשו לעשות בניהן ממזרין אמ' להם הלל הזקן הוציאו לי כתובת אמותיכם הוציאו לו וכתוב בה כשתכנסי לביתי תהוי לי לאנתו כדת משה וישראל הלכה ידרש ר' מאיר המקבל שדה מחבירו ומשזכה בה הבירה שמין אותה כמה

149

תוספתא מסכת כתובות (ליברמן) פרק ה

 לבנו ולבתה לאחיו ולאחיה ולהטיל לפני בהמתו מקום שנהגו שלא לעשות אחת מכל אילו אינו יכול לכופה ר' יהודה או' אף אין כופה לעשות פשתן מפני שמסריח את הפה ומשרביט את השפתים הלכה הנדרה שלא להניק את בנה בית שמיי או' שומטת את דדיה מפיו ובית הלל אומ' כופה אותה להניק נתגרשה אין כופין אותה להניק אם היה בנה מכירה נותנין לה שכר ומניקתו מפני הסכנה אין האיש כופה את אשתו להניק את בן חבירו ואין האשה כופה את בעלה שתינק את בן חברתה הלכה והמדיר את אשתו מתשמיש המטה בית שמיי או' שתי שבתות כלדת נקבה בית

150

תוספתא מסכת מועד קטן (ליברמן) פרק ב

 שלשים יום שאע"פ שאין הרגל עולה לו לספירת שבעה עולה לו לספירת שלשים הלכה טמי שקיים כפיית המטה שלשה ימים קודם לרגל לא יכפה אחר הרגל ר' ליעזר בן יעקב אומ' אפי' יום אחד ר' לעזר בי ר' שמעון או' בית שמיי או' שלשה ימים ובית הלל אומ' אפי' שעה אחת ובערב שבת זוקף את מטתו ובמוצאי שבת כופה אפי' לא נשתייר לו אלא יום אחד בלבד אבל אין רשיי להתאבל בתוך המועד אבל נוהג בצנעה בתוך ביתו הלכה ישותין מי זבלין ומי דקלין וכוס עיקרין במועד שבראשונה היו אומרין אין שותין מי זבלין ומי דקלים וכוס עקרי'

1234567891011121314151617181920