הלל

הלל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 11639 מקורות עבור הלל. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

תוספתא מסכת זבים (צוקרמאנדל) פרק א

 תוספתא מסכת זבים (צוקרמאנדל) פרק א הלכה אהרואה ראייה אחת של זב בית שמאי אומרים כשומרת יום כנגד יום ובית הלל אומרים כבעל קרי ואלו ואלו מודים שהוא טובל ואוכל את פסחו לערב אמרו להן בית הלל לבית שמאי אי אתם מודים שהוא טובל ואוכל את פסחו לערב אמרו להן בית שמאי אי אתם מודים שאם יראה למחר שהוא טמא הרי הוא כשומרת יום כנגד יום שאם תראה למחר שהיא טמאה: הלכה בהמסיט את הראייה בית שמאי אומרים תלוי בית הלל אומרים טהור משכבו ומושבו בית שמאי אומרים תלוי ובית הלל אומרים טהור: הלכה גראה שתי ראייות

122

תוספתא מסכת חגיגה (ליברמן) פרק א

 חולק בקדשי מקדש עד שיביא שתי שערות ר' אומ' אומ' אני עד שיהא בן עשרים שנה שנ' ויעמידו את הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת בית ה' הלכה דבית שמיי או' מרובה מדת הראיה ממדת חגיגה ראיה כולה לגבוה מה שאין כן בחגיגה בית הלל או' מרובה מדת חגיגה ממדת ראיה חגיגה נוהגת לפני דבור ולאחר דבור מה שאין כן בראיה שלש מצות נוהגות ברגל אילו הן ראיה חגיגה ושמחה יש בראיה מה שאין בשתיהן ראיה כלה לגבוה מה שאין כן בשתיהן חגיגה נוהגת לפני דיבור ולאחר דבור מה שאין כן בשתיהן שמחה נוהגות באנשים ובנשים ונוהגת

123

תוספתא מסכת חגיגה (ליברמן) פרק ב

 האיפה משלו ועובדה בידו אע"פ שאין המשמר שלו אחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט שעבדו עד שלא הביאו עשירית האיפה שלהן עבדתן כשירה הלכה יאי זו היא סמיכה שנחלקו עליה בית שמיי או' אין סומכין ביום טוב ושלמים החוגג בהן סומך עליהן מערב יום טוב בית הלל או' מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהן אמרו בית הלל ומה אם בשעה שאי אתה מותר לעשות להדיוט את מותר לעשות לגבוה שעה שאתה מותר לעשות להדיוט אי אתה מותר לעשות לגבוה אמרו להם בית שמיי נדרים ונדבות יוכיחו שאתה מותר לעשות להדיוט ואין אתה מותר לעשות לגבוה אמרו להם בית הלל לא

124

תוספתא מסכת חולין (צוקרמאנדל) פרק א

 קנה בכל שוחטין בין בדבר המחובר בקרקע ובין בתלוש מן הקרקע בין שהעביר סכין על גבי צואר ובין שהעביר צואר על גבי סכין ושחט שחיטתו כשרה: הלכה והמרגיל לגוי ושחט שחיטתו כשרה שן תלושה וצפורן תלושה שוחטין בה מגל קצר כדרך הליכתה בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין אם החליקו שניה הרי זו כסכין: הלכה זתחב סכין בארץ באטלס ושחט בה שחיטתו פסולה סכין שיש בה פגימות פגימות נדון כמגרה אם יש בין פגימה לחברתה כמלוא שנים בצואר שחיטתו כשרה אין בה אלא פגימה אחת אם היתה מסכסכת ושוחטת כשרה אם חונקת פסולה: הלכה חזרק את הסכין

125

תוספתא מסכת חולין (צוקרמאנדל) פרק ח

 פרק ח הלכה אבשר בחלב נוהג בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין ובמוקדשין: הלכה בהנודר מן הבשר אסור בכל מין בשר ומותר בבשר דגים וחגבים העוף לא עולה ולא נאכל אמר ר' יוסי זה מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל בית שמאי אומרים עולה ואין נאכל ובית הלל אומרים לא עולה ולא נאכל: הלכה גר' אלעזר בר' צדוק אומר העוף עולה עם הגבינה על השולחן אפיקולוס אומר אין נאכל אחרים אומרים משמו אף נאכל במה דברים אמורים בשלחן שהוא של מאכל אבל בשלחן שאינו של מאכל נותן אדם חתיכה בצד זה וגבינה בצד זה:

126

תוספתא מסכת טבול יום (צוקרמאנדל) פרק ב

 והשום והשמן של תרומה צף על גביהן נגע טבול יום בשמן לא פסל אלא שמן ר' יוחנן בן נורי אומר שניהן חבור זה לזה בשר הקדש שקדם עליו הקיפה וכן השמן שהוא צף על גבי היין ר' ישמעאל בר' יוחנן בן ברוקה אומר בית שמאי או' חיבור בטבול יום ובית הלל או' אין חיבור: הלכה גטבול יום שתרם את הבור ונפלה הימנה חבית של תרומה ושקעם לבור של יין מן השפה ולפנים חיבור מן השפה ולחוץ אינו חיבור ואם היה כור או פיתוס אפילו כלי שיש בו מאה כור כולו חבור אחד: הלכה דחבית שנקבה בין מפיה בין

127

תוספתא מסכת טהרות (צוקרמאנדל) פרק ח

 מאומני גויים והמוסר כלים לאומני עם הארץ טמאין מדרס וטמאין טמא מת הניח כליו בפני עם הארץ ואמר לו שמור לי את אלו טמאין מדרס וטמאות טמא מת הניחן על כתפו טמאין מדרס טמא מת: הלכה יאמר ר' דוסתאי בר' ינאי לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המוסר ליחיד שהן טמאין ועל המניח בפני רבים שהן טהורין על מה נחלקו על המוסר לרבים ועל המניח ליחיד שבית שמאי מטמאין ובית הלל מטהרין מעשה באחד ששכח כלים בבית הכנסת ובא מעשה לפני חכמים וטיהרו שאינו רשות היחיד גמורה: הלכה יאהניח כליו במרחץ ובא ומצאן כל שהן הרי אלו

128

תוספתא מסכת טהרות (צוקרמאנדל) פרק י

 תוספתא מסכת טהרות (צוקרמאנדל) פרק י הלכה ארבן שמעון בן גמליאל אומר משתגמר מלאכתן והלכה כדבריו: הלכה בהגומר את זיתיו בן יומן חזרנו לדברי בית שמאי ולדברי בית הלל ר' יעקב אומר מוחל משקה הוא ומפני מה טהרו מוחל היוצא מן הזיתים עד שלא תגמר מלאכתו מפני שאין אדם רוצה בקיומו ור' שמעון אומר מוחל מי פירות הוא: הלכה גומפני מה אמרו מוחל היוצא מעיקת בית הבד טמא לפי שאי אפשר לו לצאת ידי צחצוחי שומן מוחל היוצא מן השמן טמא מן המעטן טהור כינסו ועשאו עיקל טמא: הלכה דהעוטין זיתיו בין שני בדין כיון שגמר

129

תוספתא מסכת יבמות (ליברמן) פרק א

 כך צרת צרותיהן שמתו או שמיאנו או נתגרשו או שנמצאו אילוניות או שהיו נשואות לאחרים צרותיהן מותרות הלכה וכשם שפוטרות מן הנשואין כך פוטרות מן האירוסין במי דברים אמורים באשה שאין לו בה קדושין אבל באשה שיש לו בה קדושין צרותיהן חולצות ולא מתיבמות דברי בית הלל בית שמיי מתירין את הצרות לאחין הלכה זשש עריות חמורות מאילו מפני שהן נשואות לאחרים צרותיהן מותרות שאין צרה אלא מאח ניסו לאחים שלא בעבירה צרותיהן פטורות הלכה חהלכו צרות אילו וניסו בית שמיי או' הן פסולות והולד פסול בית הלל או' הן כשירות והולד כשר הלכה טנתיבמו בית

130

תוספתא מסכת יבמות (ליברמן) פרק ה

 תוספתא מסכת יבמות (ליברמן) פרק ה הלכה אארבעה אחין שנים מהן נשואין שתי אחיות ומתו הנשואין את האחיות הרי אילו חולצות ולא מתיבמות ואם קדמו וכנסו יוציאו ר' לעזר או' בית שמיי אומ' יקיימו בית הלל אומ' יוציאו ר' שמעון אומ' יקיימו אבא שאול אומ' קל היה להם לבית הלל בדבר זה הלכה בהיתה אחת מהן חמות לאחד מהן אסור בה ומותר באחותה והשני אסור בשתיהן נמצא האסור מותר והמותר אסור היתה אחת מהן חמות לזה ושנייה חמות לזה זה אסור בחמותו ומותר בחמות אחיו וזה אסור בחמותו ומותר בחמות אחיו זהו שאמרו האסור לזה מותר לזה והאסור

1234567891011121314151617181920