הלכה

הלכה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 96038 מקורות עבור הלכה. להלן תוצאות 21 - 30

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


21

משנה מסכת נזיר פרק ז

 עצם כשעורה שאינו מטמא אדם באהל הנזיר מגלח על מגעו ועל משאו רביעית דם שהוא מטמא אדם באהל אינו דין שיהא הנזיר מגלח על מגעה ועל משאה אמר לי מה זה עקיבא אין דנין כאן מקל וחומר וכשבאתי והרציתי דברים לפני רבי יהושע אמר לי יפה אמרת אלא כן אמרו הלכה:

22

משנה מסכת עדויות פרק א

 מים שאובין פוסלין את המקוה וקיימו חכמים את דבריהם:משנה ד[*] ולמה מזכירין את דברי שמאי והלל לבטלה ללמד לדורות הבאים שלא יהא אדם עומד על דבריו שהרי אבות העולם לא עמדו על דבריהם:משנה ה[*] ולמה מזכירין דברי היחיד בין המרובין הואיל ואין הלכה אלא כדברי המרובין שאם יראה בית דין את דברי היחיד ויסמוך עליו שאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו עד שיהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין היה גדול ממנו בחכמה אבל לא במנין במנין אבל לא בחכמה אינו יכול לבטל דבריו עד שיהיה גדול ממנו בחכמה ובמנין:משנה ו[*] אמר רבי יהודה אם כן

23

משנה מסכת עדויות פרק ח

 יהושע שמעתי שמקריבין אף על פי שאין בית ואוכלים קדשי קדשים אף על פי שאין קלעים קדשים קלים ומעשר שני אף על פי שאין חומה שקדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא:משנה ז[*] אמר רבי יהושע מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו הלכה למשה מסיני שאין אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב אלא לרחק המקורבין בזרוע ולקרב המרוחקין בזרוע משפחת בית צריפה היתה בעבר הירדן ורחקה בן ציון בזרוע ועוד אחרת היתה שם וקרבה בן ציון בזרוע כגון אלו אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב רבי יהודה אומר לקרב אבל לא לרחק רבי שמעון אומר

24

משנה מסכת ערלה פרק ג

 יעלו באחד ומאתים:משנה ט[*] ספק ערלה בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר ובחוצה לארץ יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט כרם נטוע ירק וירק נמכר חוצה לו בארץ ישראל אסור ובסוריא מותר ובחוצה לארץ יורד ולוקט ובלבד שלא ילקוט ביד החדש אסור מן התורה בכל מקום והערלה הלכה והכלאים מדברי סופרים:סליק מסכת ערלה

25

משנה מסכת פאה פרק ב

 הזורע את שדהו שני מיני חטין עשאן גורן אחת נותן פאה אחת שתי גרנות נותן ב' פאות:משנה ו[*] מעשה שזרע ר' שמעון איש המצפה לפני רבן גמליאל ועלו ללשכת הגזית ושאלו אמר נחום הלבלר מקובל אני מרבי מיאשא שקבל מאבא שקבל מן הזוגות שקבלו מן הנביאים הלכה למשה מסיני בזורע את שדהו שני מיני חטין אם עשאן גורן אחת נותן פאה אחת שתי גרנות נותן שתי פאות:משנה ז[*] שדה שקצרוה כותים קצרוה לסטים קרסמוה נמלים שברתה הרוח או בהמה פטורה קצר חציה וקצרו לסטים חציה פטורה שחובת הפאה בקמה:משנה ח[*] קצרוה לסטים חציה וקצר הוא חציה נותן

26

משנה מסכת פסחים פרק ח

 משנה מסכת פסחים פרק חמשנה א[*] האשה בזמן שהיא בבית בעלה שחט עליה בעלה ושחט עליה אביה תאכל משל בעלה הלכה רגל ראשון לעשות בבית אביה שחט עליה אביה ושחט עליה בעלה תאכל במקום שהיא רוצה יתום ששחטו עליו אפטרופסין יאכל במקום שהוא רוצה עבד של שני שותפין לא יאכל משל שניהן מי שחציו עבד וחציו בן חורין לא יאכל משל רבו:משנה ב[*] האומר לעבדו צא ושחוט עלי את הפסח שחט גדי יאכל שחט טלה יאכל שחט גדי וטלה יאכל מן הראשון שכח מה אמר לו רבו כיצד יעשה ישחט טלה וגדי ויאמר אם גדי אמר לי רבי

27

תוספתא מסכת אהלות (צוקרמאנדל) פרק א

 תוספתא מסכת אהלות (צוקרמאנדל) פרק א הלכה אאחד הנוגע אהילות אחד המאהיל ואחד המסיט כולן מונין במת אין לך שמטמא במשא המת אלא אדם בלבד האוכלין והמשקין והכלים אין מטמאין במשא המת אמר ר' יוסי כדרך זו אתה יכול לומר כל הטמא במת טומאת שבעה טמא בזב טומאת ערב כל הטמא במת טומאת ערב טמא בזב מכלום: הלכה בכיצד אדם באדם שנים במת ואחד בזב כלים בכלים שלשה במת ושנים בזב כלים אדם וכלים ארבעה במת ושלשה בזב במה דברים אמורים בתרומה ובקדשים אבל אין הנזיר מגלח אלא על המת בלבד ואין חייבין על טומאת מקדש וקדשיו אלא

28

תוספתא מסכת אהלות (צוקרמאנדל) פרק ב

 תוספתא מסכת אהלות (צוקרמאנדל) פרק ב הלכה אישראל ששחט בהמה טמאה לנכרי ושחט בה שנים או רוב שנים ועדאן מפרכסת מטמא טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבלות אבר הפורש ממנה כפורש מן החי בשר הפורש ממנה כפורש מן החי ואסורה לבני נח ואפילו מתה הבהמה נחרה מטמא טומאת אוכלין שחט בה דבר שנעשת טרפה אין בה טומאת של כלום וגוי ששחט בהמה טהורה לישראל ושחט בה שנים או רוב שנים ועדיין היא מפרכסת מטמאה טומאת אוכלין אבל לא טומאת נבלה ואבר הפורש ממנה כפורש מן החי ובשר הפורש ממנה כפורש מן החי ואסורה לבני נח ואפילו מתה נחרה אינה

29

תוספתא מסכת אהלות (צוקרמאנדל) פרק ג

 תוספתא מסכת אהלות (צוקרמאנדל) פרק ג הלכה אאמר ר' יהודה לא נחלקו ר' עקיבא וחכמים על רביעית דם שפרשה משני מתים שהיא טהורה על מה נחלקו על רביעית דם שפרשה משתי רביעיות משני מתים שר' עקיבא מטמא וחכמים מטהרין ר' שמעון בן יהודה אומר משום ר' שמעון לא נחלקו ר' עקיבא וחכמים על רביעית דם שפרשה משתי רביעיות משני מתים שהיא טמאה על מה נחלקו על רביעית דם שפירשה משני מתים שר' עקיבא מטמא וחכמים מטהרין: הלכה באבא שאול אומר רביעית תחילת דמו של קטן דם הקטן שיצא כולו ואין בו רביעית ר' עקיבא אומר כל שהוא וחכמים

30

תוספתא מסכת אהלות (צוקרמאנדל) פרק ד

 תוספתא מסכת אהלות (צוקרמאנדל) פרק ד הלכה אר' יוסי אומר מלא תרווד רקב מטמא במגע ובמשא ובאוהל ר' שמעון אומר שלש טומאות פורשות מן המת שתים בכל אחת והשלישית אין בהן אלו הן גולל ודופק ועצם כשעורה ומלא תרווד רקב גולל ודופק מטמאין במגע ובאויר ואין מטמאין במשא והיכן הוא משאן עצם כשעורה עצם כשעורה מטמאין במגע ובמשא ואין מטמא באוהל והיכן הוא אוהל מלא תרווד רקב מלא תרווד רקב מטמא במשא ובאוהל ואין מטמא במגע וכן היה ר' יוסי אומר כזית מן המת שחלקו אפילו לעשרה מטמא במשא ובאוהל ואין מטמא במגע: הלכה באמר ר' יהודה ששה

1234567891011121314151617181920