הלכה

הלכה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 96038 מקורות עבור הלכה. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


171

תוספתא מסכת יבמות (ליברמן) פרק יב

 תוספתא מסכת יבמות (ליברמן) פרק יב הלכה אר' יהודה אוסר באנוסת אביו ובמפותת אביו שנ' ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך היא ולהלן הוא אומ' לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו ואו' ולו תהיה לאשה וגו' הלכה בהגיורת שנתגיירו בניה עמה לא חולצין ולא מייבמין היתה הורתן שלא בקדושה ולידתן שלא בקדושה לא חולצין ולא מייבמין ואין חייבין משום אשת אח היתה הורתה שלא בקדושה ולידתה בקדושה או חולצין או מיבמין אבל חייבין משום אשת אח היתה הורתה ולידתה בקדושה הרי היא כישראל לכל דבר הלכה גחמש נשים שנתערבו ולדותיהן מקצתן אחין

172

תוספתא מסכת יבמות (ליברמן) פרק יג

 תוספתא מסכת יבמות (ליברמן) פרק יג הלכה אבראשונה היו כותבין שטרי מיאונין לא שפיא ליה ולא רעיא ליה ולית היא צביא להתנסבא ליה בית הלל או' בבית דין ושלא בבית דין ובלבד שיהו שלשה ר' יוסה בי ר' יהודה ור' לעזר בי ר' שמעון אומ' אפי' בפני שנים כיצד מצות מיאון אמרה אי איפשי בפלוני בעלי אי איפשי בקדושין שקדשתני אמא או אחי אפי' היא יושבת באפריון והלכה אצל מי שנתקדשה לו ואמרה לפניו אי איפשי בפלוני בעלי זה אין מיאון גדול מזה ר' יהודה אומ' אפי' נכנסה ליטול חפץ מחנוני ואמרה בפניו אי איפשי בפלוני בעלי זה אין

173

תוספתא מסכת יבמות (ליברמן) פרק יד

 תוספתא מסכת יבמות (ליברמן) פרק יד הלכה אהאשה שאמרה גרשני בעלי חלץ לי יבמי נתיבמתי ליבמי ומת הרי זו אין נאמנת כל אילו שאין נאמנות להעידה אף היא אין נאמנת להעידן עד אומ' מת ועד אומ' לא מת אשה אומרת מת ואשה אומרת לא מת הרי זו לא תנשא ר' מנחם בי ר' יוסה אומ' עד אומ' מת (ועד אומ' לא מת) ונשאת ובא אחר ואמ' לא מת הרי זו לא תצא אבל כתחלה עד אומ' מת ועד אומ' לא מת אשה אומרת מת ואשה אומרת לא מת שאע"פ שנשאת תצא אחת אומרת מת ושתים אומרות לא מת הרי

174

תוספתא מסכת ידים (צוקרמאנדל) פרק א

 תוספתא מסכת ידים (צוקרמאנדל) פרק א הלכה אמי רביעית נוטלין לידים לאחד אבל לא לשנים ומחצי לוג לשלשה אבל לא לארבעה ומלוג לחמשה אבל לא לעשרה ולמאה מוסיפין על הראשונים ואין מוסיפין על השניים דברי ר' מאיר ר' יוסי אומר מי רביעית נותנין אף לשנים מחצי לוג לשלשה אף לארבעה ומלוג לחמשה ולעשרה ולמאה: הלכה במוסיפין על השניים ואין מוסיפין על הראשונים כיצד נטל את הראשונים ושפשף ונמלך ונטל את השניים ואין בהן כדי שיגיעו לפרק הרי זה מוסיף עליהן אחד הנוטל ידו אחת ואחד הנוטל שתי ידיו אחד ידו של גדול ואחד ידו של קטן צריך ליטול

175

תוספתא מסכת ידים (צוקרמאנדל) פרק ב

 תוספתא מסכת ידים (צוקרמאנדל) פרק ב הלכה אהכהנים מקדשין במקדש ביד עד הפרק וברגל עד הסובך הנוטל ידיו לא יאמר הואיל והראשונים טמאין הריני נוטל את הטמאים ואם עשה כך צריך לנגב את ידיו אבל המטביל את ידיו אין צריך לנגב את ידיו: הלכה בהנוטל ידיו צריך להגביה ידיו ולא יצאו המים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את ידיו אבל המטביל ידיו אינו צריך להגביה את ידיו: הלכה גהנוטל את ידיו אם נתכוון ידיו טהורות אם לאו ידיו טמאות אבל המטביל את ידיו בין כך ובין כך ידיו טהורות רבן שמעון בן גמליאל אומר נטל את הראשונים ואחר

176

תוספתא מסכת יומא (כיפורים) (ליברמן) פרק א

 תוספתא מסכת יומא (כיפורים) (ליברמן) פרק א הלכה אלמה מפרישין כהן גדול מביתו ללשכת פרהדרין פירש ר' יהודה בן פתירה שמא תמצא אשתו ספק נידה ויבא עליה נמצא טמא שבעת ימים ר' יהודה היה קורא אותה לשכת בלווטין הלכה בכל הלשכות של מקדש פטורות מן המזוזה חוץ מלשכת פרהדרין מפני שהיא בית דירה לכהן גדול שבעת ימים בשנה אמ' ר' יהודה וכי לא היה שם בית דירה אלא זו בלבד אלא כל שהוא בית דירה חייבת כל שאינה בית דירה פטורה הלכה גכל הלשכות שבית המקדש רשות היחיד לשבת ורשות היחיד לטומאה חוץ מלשכת יין ושמן שיש

177

תוספתא מסכת יומא (כיפורים) (ליברמן) פרק ב

 תוספתא מסכת יומא (כיפורים) (ליברמן) פרק ב הלכה אכיצד הוא מתודה אנא השם עויתי פשעתי חטאתי לפניך אני וביתי אנא השם כפר נא לעונות ולפשעים ועל החטאים שעויתי ושפשעתי ושחטאתי לפניך אני וביתי ככת' בתורת משה עבדך כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו ואומ' והתודה עליו את כל עונות בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם דברי ר' מאיר וחכמים או' עונות אילו הזדונות פשעיהם אילו המרדים חטאתם אילו השגגות מאחר שמתודה על הזדונות ועל המרדים חוזר ומתודה על השגגות אלא כיצד מתודה אנא השם חטאתי עויתי פשעתי לפניך וגו' והן עונין אחריו

178

תוספתא מסכת יומא (כיפורים) (ליברמן) פרק ג

 תוספתא מסכת יומא (כיפורים) (ליברמן) פרק ג הלכה אבא לו להקיף את המזבח מהיכן הוא מתחיל מקרן מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית דרומית מזרחית מקום שמתחיל בחטאת על מזבח החיצון שם הוא גומר על מזבח הפנימי וממקום שמתחיל בעולה במזבח החיצון משם הוא גומר בחטאת במזבח הפנימי על כולן הוא נותן ממטה למעלה חוץ מזו שהיתה לפניו (כנגדו אלכסון) שהיה נותן ממעלה למטה ר' יהודה אמ' משם ר' ליעזר במקומו היה עומד ומחטא ועל כולם הוא נותן ממטה למעלה חוץ מזו שהיתה לפניו שכנגד אלכסון שהיה נותן מלמעלה למטה הלכה בהזה על טהרו של מזבח שבע פעמים

179

תוספתא מסכת יומא (כיפורים) (ליברמן) פרק ד

 תוספתא מסכת יומא (כיפורים) (ליברמן) פרק ד הלכה איום הכפורים אסור באכילה ובשתיה ברחיצה ובסיכה בנעילת הסנדל בתשמיש המטה אפי' באנפיליא של בגד קטנים מותרין בכולן ואסורין בנעילת הסנדל מפני מראית העין הלכה בתינוקות סמוך לפרקן מחנכין אותן בפני שנה ובפני שתים בשביל שיהו רגילין במצות ר' עקיבא היה מפטיר בבית המדרש בשביל תינוקות שיאכילום אבותיהם מעשה בשמיי הזקן שלא רצה להאכי' את בנו וגזרו עליו והאכילוהו בידו הלכה גהאוכל ביום הכפורים ככותבת הגסה כמוה וכגרעינתה שבארץ ישראל חייב ר' שמעון בן לעזר או' אפי' ככותבת הנמרין אכל עלי קנים ועלי גפנים עלי תאנים ועלי חרובין וכל

180

תוספתא מסכת כלאים (ליברמן) פרק א

 תוספתא מסכת כלאים (ליברמן) פרק א הלכה אכל הזוגות שמנו חכמים מין במינו אינן כלאים זה בזה ושאר ירקות השדה וירקות הגנה מין במינו אינן כלאים זה בזה השבת והגופנין הכיסבר והכרפס אע"פ שדומין זה לזה כלאים זה בזה הקישואין והדלועין והאבטיחים והמלפונות אינן כלאים זה בזה ותורמין ומעשרין מזה על זה דברי ר' מאיר ר' יהודה ור' שמעון אומ' כלאים זה בזה ואין תורמין ומעשרין מזה על זה הלכה בהוסיף ר' עקיבא השום והשמנית והבצל והבצלציל והתורמוס והפלוסלוס אמ' ר' שמעון לא היה ר' עקיבא שונה אלא בשני זוגות אילו אלא התורמוס והפלוסלוס אינן כלאים זה בזה

1234567891011121314151617181920