הלכה

הלכה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 96038 מקורות עבור הלכה. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

תוספתא מסכת זבים (צוקרמאנדל) פרק ה

 תוספתא מסכת זבים (צוקרמאנדל) פרק ה הלכה אהחמירה התורה באוכלין ומשקין ומדף שעל הזב מאוכלין ומשקין ומדף שתחת הזב במשכב ומושב שתחת הזב ומשכב ומושב שעל הזב ובמדף שעל הזב ומשכב ומושב באדם בין שעל הזב ובין שתחת הזב ושעל הזב חיבורו טמא על מקצתו חיבורו טהור על טמא על מקצתו בין בזב בין במשכב טמא מקצת טמא על הטהור על מקצתו מקצת טהור על טמא על מקצתו בזוב טמא במשכב טהור ר' שמעון אומר אף מקצת טמא על הטהור אף בזב טהור: הלכה בואלו הן חבריין שניים הצפרניים והשער שלהן ואלו הן מקצתיים ראשי אצבעות ידים ורגלים

132

תוספתא מסכת חגיגה (ליברמן) פרק א

 תוספתא מסכת חגיגה (ליברמן) פרק א הלכה אהטמא פטור מן הראיה שנ' ובאת שמה והבאתם שמה בראוי ליכנס לעזרה יצא טמא שאין ראוי ליכנס לעזרה יוחנן בן רחביי אמ' משם ר' יהודה אף הסומא שנאמ' יראה פרט לסומא השיב ר' על דברי יוחנן בן רחביי הכריעו חכמים לסייע דברי ר' יהודה וחנה לא עלתה הלכה בקטן יוצא בעירוב אמו וחייב בסוכה ומערבין עליו מזון שתי סעודות בעירובי תחומין יודע לנענע חייב בלולב יודע להתעטף חייב בציצית יודע לדבר אביו מלמדו שמע ותורה ולשון קודש ואם לאו ראוי לו שלא בא לעולם יודע לשמר תפליו אביו לוקח תפלין אליו

133

תוספתא מסכת חגיגה (ליברמן) פרק ב

 תוספתא מסכת חגיגה (ליברמן) פרק ב הלכה אאין דורשין בעריות בשלשה אבל דורשין בשנים ולא במעשה בראשית בשנים אבל דורשין ביחיד ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם מבין מדעתו מעשה ברבן יוחנן בן זכיי שהיה רכוב על החמור והיה ר' לעזר בן ערך מחמיר אחריו אמ' לו ר' שנה לי פרק אחד במעשה מרכבה אמ' לו לא כך אמרתי לך מתחילה שאין שונין במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם מבין מדעתו אמ' לו מעתה ארצה לפניך אמ' לו אמור פתח ר' לעזר בן ערך ודרש במעשה מרכבה ירד רבן יוחנן בן זכיי מן החמור ונתעטף בטליתו

134

תוספתא מסכת חגיגה (ליברמן) פרק ג

 תוספתא מסכת חגיגה (ליברמן) פרק ג הלכה אאי זו היא חזקה כל שעקר רגליו מן המים עודהו רגליו במים טבל לקל שבהן והוחזק לחמור שבהן מה שעשה עשוי הלכה בהטובל על מנת לעלות מטומאה לטהרה הרי זה טהור בכולן הטובל אם נתכוון טהור ואם לאו טמא אבל המטביל את ידיו בין כך ובין כך ידיו טהורות הלכה גרבן גמליאל היה אוכל על טהרת חולין כל ימיו והיתה מטפחתו מדרס לקודש אנקלוס הגר היה אוכל על טהרת הקודש כל ימיו והיתה מטפחתו מדרס לחטאת הלכה דחומר בקודש מבתרומה שמטבילין כלים בתוך כלים כוסות בתוך כוסות תמחויין בתוך

135

תוספתא מסכת חולין (צוקרמאנדל) פרק א

 תוספתא מסכת חולין (צוקרמאנדל) פרק א הלכה אהכל כשרין לשחוט אפילו כותי אפילו ערל ואפילו ישראל משומד שחיטת המין עבודה זרה ושחיטת גוי הרי זו פסולה ושחיטת הקוף הרי זו פסולה שנ' וזבחת ואכלת לא שזבח הגוי ולא שזבח הקוף ולא שנזבח מאליה: הלכה בישראל ששחט ומירק הגוי שחיטה על ידיו שחיטתו פסולה שחט בה שנים או רוב שנים שחיטתו כשרה גוי ששחט ומירק ישראל שחיטה על ידיו שחיטתו כשרה שחט בה דבר שאינו עושה אותו טרפה וישראל בא וגומרה מותרת באכילה: הלכה גישראל וגוי שהיו אוחזין בסכין ושוחטין אפילו אחד מלמעלה ואחד מלמטה שחיטתן כשרה וכן

136

תוספתא מסכת חולין (צוקרמאנדל) פרק ב

 תוספתא מסכת חולין (צוקרמאנדל) פרק ב הלכה אהשוחט שני חצאין בעוף שחיטתו פסולה אין צריך לומר שני חצאין בבהמה ר' יהודה פוסל לעולם עד שישחוט את הוושט ושני הורידין: הלכה בשחט חצי גרוגרת בעוף ושהה כדי שחיטה ואחר כך שחט את כולה שחיטתו כשרה אחד או רוב אחד בעוף אף על פי ששהא לזמן מרובה שחיטתו כשרה: הלכה גהיה שוחט וחתך את הראש בבת אחת אם נתכוון לכן שחיטתו פסולה ואם לאו שחיטתו כשרה: הלכה דשחט את הוושט ואחר כך נשמטה הגרוגרת שחיטתו כשרה נשמטה הגרגרת ואחר כך שחט את הושט שחיטתו פסולה שחט את הוושט

137

תוספתא מסכת חולין (צוקרמאנדל) פרק ג

 תוספתא מסכת חולין (צוקרמאנדל) פרק ג הלכה אואלו טרפות בבהמה נקובת הושט ופסוקת הגרגרת לרחבה הרי זו פסולה ר' שמעון בן אלעזר אומר אף שנתמזמזה מוחה פסולה נשברה שדרה ונחתך רובו של חוט פסולה נימוקה הריאה ואין חוט השדרה קיים פסולה ר' יעקב אומר אפי' ניקב: הלכה בניטלה כבד ולא נשתייר בה כדי להעלות ארוכה פסולה כרס הפנימי שניקב או שנקרע רוב החיצונה ר' יהודה אומר בגדולה טפח ובקטנה ברובה וכמה היא גדולה טפחיים הרי זו גדולה פחות מכן הרי זו קטנה איזו היא כרס הפנימי העיד בן שילא ראש טבחים בצפורי משום ר' נתן זו סניא דיבי:

138

תוספתא מסכת חולין (צוקרמאנדל) פרק ד

 תוספתא מסכת חולין (צוקרמאנדל) פרק ד הלכה אבהמה המקשה לילד הוציא העובר את ראשו והחזירו ואחר כך שחטה שחטה ואחר כך החזירה אסור חתכו ואחר כך שחטה היא מותרת באכילה והעובר אסור הוציא ראשו ורובו והחזירו הרי הוא כילוד הוציא ידו וחתכה ואחר כך שחטה מה שיצא אסור טמא ושבפנים מותר: הלכה בחומר באיברין מה שאין בעוברין ובעוברין מה שאין באיברין שהעובר הוציא ראשו והחזירו אסור הוציא ידו והחזירה מותר חומר באיברין שהמחתך את העובר במעי אמו מותר באכילה מן הטחול ומן הכליות אסור באכילה: הלכה גבהמה המקשה לילד והוציא העובר את ידו והחזירה ואחר כך שחטה

139

תוספתא מסכת חולין (צוקרמאנדל) פרק ה

 תוספתא מסכת חולין (צוקרמאנדל) פרק ה הלכה אאותו ואת בנו נוהג בכלאיים וכוי ר' אלעזר אומר הכלאים מן הרחל ומן הגדי נוהגין בו ומן הכוי אין נוהגין בו: הלכה בהשוחט אותו ואת בנו חולין בפנים וקדשים בחוץ השוחט את הטרפה וכן השוחט ונמצאת טרפה ר' מאיר אוסר משם אותו ואת בנו ר' שמעון מתיר משם אותו ואת בנו השוחט לרפואה לאכילת גוים ולאכילת כלבים אסור משום אותו ואת בנו: הלכה גהשוחט ונתנבלה בידו הנותר /הנוחר/ והמעקר ושחיטת נכרי מותר משום אותו ואת בנו חרש שוטה וקטן ששחטו בזמן שאחרים רואין אותן אסור משום אותו ואת בנו אין

140

תוספתא מסכת חולין (צוקרמאנדל) פרק ו

 תוספתא מסכת חולין (צוקרמאנדל) פרק ו הלכה אכסוי הדם נוהג בכלאים ובכוי ר' אלעזר אומר כלאים מן הגדי ומן הרחל נוהגין בו מן הכוי ואין נוהגין בו ר' יוסי אומר כוי אין שוחטין אותו ביום טוב מפני שספק ואם שחטו אין מכסין את דמו: הלכה באמר ר' יוסי ומה אם מילה שודאה דוחה את השבת אין ספיקה דוחה את יום טוב כיסוי הדם אין ודאי דוחה את השבת דין הוא שלא יהא ספיקו דוחה את יום טוב אמרו לו שופרות שבגבולין יוכיחו שאין ודאן דוחה את השבת וספקן דוחה את יום טוב הן יוכיחו לכיסוי הדם שאף על

1234567891011121314151617181920