הלכה

הלכה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 96038 מקורות עבור הלכה. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

תוספתא מסכת זבחים (צוקרמאנדל) פרק ח

 תוספתא מסכת זבחים (צוקרמאנדל) פרק ח הלכה אכל הזבחים שנתערבו הן וולדותיהן ותמורותיהן ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי יפה שבהן ממין זה ובדמי יפה שבהן מאותו המין ויפסיד המותר מביתו: הלכה בנתערבו ברובע ובנרבע במוקצה ובנעבד באתנן ובמחיר ובכלאים ובטרפה וביוצא דופן ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי יפה שבהן מאותו המין והשאר חולין נתערבו בחולין תמימים יקדישום לשום אותו הזבח נתערבו בזבחים מת אחד מהן יביא כנגדו ממקום אחר ויתנה עליו נתערבו הדמים הרי זה לוקח בהן שלש בהמות בין ממקום אחד ובין משלשה מקומות ומחלל דמי חטאת על חטאת ודמי עולה על עולה ודמי שלמים

122

תוספתא מסכת זבחים (צוקרמאנדל) פרק ט

 תוספתא מסכת זבחים (צוקרמאנדל) פרק ט הלכה אאין בין דברי רבן גמליאל לדברי ר' יהשע אלא הדם והנסכים הדם כדברי רבן גמליאל זורקו על גבי האישים נסכים נותנו לספלים: הלכה בהפסח והחטאת ששחטן שלא לשמן ועלו לגבי המזבח הרי אלו לא ירדו כל הזבחים שעלו לגבי המזבח ונמצאו פסולין הרי אלו לא ירדו: הלכה גהעצמות והגידים והקרניים והטלפיים שעלו לגבי המזבח ונמצאו פסולין הרי אלו לא ירדו: הלכה דאותו ואת בנו שעלו לגבי מזבח ירדו שאין המזבח מקדיש אלא את הראוי לו: הלכה ההרובע והנרבע המוקצה והנעבד והאתנן והמחיר והכלאים והטרפה ויוצא דופן שעלו לגבי

123

תוספתא מסכת זבחים (צוקרמאנדל) פרק י

 תוספתא מסכת זבחים (צוקרמאנדל) פרק י הלכה אכל התדיר מחברו הוא קודם את חברו וכל המקודש מחברו הוא קודם את חברו: הלכה בפר משיח ופר העדה עומדין פר משיח קודם לפר העדה בכל מעשיו הואיל משיח מכפר ועדה מתכפרת מוטב שיקדם מכפר למתכפר שנ' וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל פר הבא על כל המצות קודם לשעירי העדה ושעירי העדה קודמין לשעיר של נשיא ושעיר של נשיא קודם לשעירה של יחיד ושעירה של יחיד קודמת לכבשה של יחיד: הלכה גתודה קודמת לאיל נזיר מפני שהתודה טעונה ארבעה מיני לחם ואיל נזיר טעון שני מיני לחם

124

תוספתא מסכת זבחים (צוקרמאנדל) פרק יא

 תוספתא מסכת זבחים (צוקרמאנדל) פרק יא הלכה אאין אונן רשאי להביא זבחים כל שבעה אחד זבחים שהן ראויין לבוא נדבה ואחד זבחים שאין ראויין לבוא נדבה אפילו יין ואפילו עצים ואפילו לבונה שנ' שלמים רבי שמעון אומר שלמים שהכל שלום בהן מהן למזבח ומהן לכהנים ומהם לבעלים: הלכה בזבחי תודה הרי זה תודה בכל מקום שנ' זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו י"י וגו': הלכה גכהן גדול מקריב אונן ואינו אוכל דברי ר' מאיר ר' יהודה אומר כל אותו היום ר' שמעון אומר גומר את העבודה שבידו ובא לו אבל כהן הדיוט שעמד ומקריב ומת לו מת

125

תוספתא מסכת זבחים (צוקרמאנדל) פרק יב

 תוספתא מסכת זבחים (צוקרמאנדל) פרק יב הלכה ארבי אומר הפרש בין השוחט בפנים למעלה בחוץ ובין השוחט בחוץ למעלה בחוץ שהשוחט בפנים למעלה בחוץ היתה לו שעת הכשר והשוחט בחוץ למעלה בחוץ לא היתה לו שעת הכושר ר' אלעזר בר' שמעון אומר הפריש בין השוחט בפנים ומעלה בחוץ לשוחט בחוץ ומעלה בחוץ שהשוחט בפנים ומעלה בחוץ הקדש מקבלו השוחט בחוץ ומעלה בחוץ אין הקדש מקבלו אין אפשר לשוחט אחר שוחט אבל יש מעלה אחר מעלה: הלכה בשחטו שנים פטורין העלו שנים חייבין העלה וחזר והעלה חייב על כל העלאה והעלאה דברי ר' שמעון ר' יוסי אומר אין חייב

126

תוספתא מסכת זבחים (צוקרמאנדל) פרק יג

 תוספתא מסכת זבחים (צוקרמאנדל) פרק יג הלכה אעד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות מה הן מקריבין בהמה חיה ועוף גדולים וקטנים זכרים ונקבות תמימין ובעלי מומין טהורין אבל לא טמאין הכל קרב עולה וטעונה הפשט וניתוח הכותים בזמן הזה מותרין לעשות כן: הלכה בעד שלא הוקם המשכן היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות משהוקם המשכן היו הבמות אסורות ואין כשרה אלא בכהנים: הלכה גקדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים קדשים קלים בכל מחנות ישראל הנותן על גבי המזבח בשעת פירוקה או בשעת שגלה הרוח את היריעה לא עשה כלום בשעת מסעות קדשים נפסלים וטמאים כל אחד ואחד

127

תוספתא מסכת זבים (צוקרמאנדל) פרק א

 תוספתא מסכת זבים (צוקרמאנדל) פרק א הלכה אהרואה ראייה אחת של זב בית שמאי אומרים כשומרת יום כנגד יום ובית הלל אומרים כבעל קרי ואלו ואלו מודים שהוא טובל ואוכל את פסחו לערב אמרו להן בית הלל לבית שמאי אי אתם מודים שהוא טובל ואוכל את פסחו לערב אמרו להן בית שמאי אי אתם מודים שאם יראה למחר שהוא טמא הרי הוא כשומרת יום כנגד יום שאם תראה למחר שהיא טמאה: הלכה בהמסיט את הראייה בית שמאי אומרים תלוי בית הלל אומרים טהור משכבו ומושבו בית שמאי אומרים תלוי ובית הלל אומרים טהור: הלכה גראה שתי ראייות

128

תוספתא מסכת זבים (צוקרמאנדל) פרק ב

 תוספתא מסכת זבים (צוקרמאנדל) פרק ב הלכה אהגוים והגר והתושב אינן מטמאין בזיבה ואף על פי שאינן מטמאין בזיבה טמאין כזבין לכל דבריהם ושורפין עליהן את התרומה ואין חייבין עליהן על טומאת מקדש וקדשיו: הלכה בטומטום ואנדרוגינוס שראו בין לובן בין אודם אין שורפין עליהן את התרומה ואין חייבין עליהן על טומאת מקדש וקדשיו ראו לובן ואודם כאחד שורפין עליהן את התרומה ואין חייבין עליהן על טומאת מקדש וקדשיו: הלכה גהנוגע בלובן ואודם ונכנס למקדש פטור הוא עצמו שנגע בלובן ואודם ונכנס למקדש פטור היה מונה ללובן וראה אודם לאודם וראה לובן הרי זה אינו סותר: הלכה

129

תוספתא מסכת זבים (צוקרמאנדל) פרק ג

 תוספתא מסכת זבים (צוקרמאנדל) פרק ג הלכה אחומר בזב שאין בזבה ובזבה שאין בזב שהזב טעון ביאת מים חיים והזבה אינה טעונה ביאת מים חיים זב מטמא בזיבת בן יומו וזבה לעשרת ימים זב אם ראה שלש ראיות לשלשה ימים מטמא בהן וזבה פעמים שהיא רואה שלש ראיות לשלשה ימים אינה מטמא בהן זב אין ימים שלו עומדין לפניו מה שאין כן בזבה זב נזקק לספירת שבעה בשתי ראייות מה שאין כן בזבה זב נזקק לספירת שבעה לשתי ראייות מה שאין כן בזבה זב אין מינו סותרו מה שאין כן בזבה זב מטמא בלובן מה שאין כן בזבה: הלכה

130

תוספתא מסכת זבים (צוקרמאנדל) פרק ד

 תוספתא מסכת זבים (צוקרמאנדל) פרק ד הלכה אטמא המכה את הטהור וטהור המכה את הטמא בגדי טהור טמאים דברי ר' מאיר וחכמים אומרים טמא המכה את הטהור בגדי טהור טהורין טהור המכה את הטמא שאם משך הטהור הרי הטמא נופל בגדי הטהור טמאין ר' שמעון אומר תוקעו טמא רותקו טהור ר' יהודה אומר טטרגון ששני ראשיה נוגעין בארץ ואמצעיתה רופפת והטמא והטהור יושבים עליה בגדי טהור טמאין וחכמים אומרין עד שיהא זה מגיף וזה פותח מעלין זה את זה מן הבור ור' שמעון מטהר: הלכה בומודה ר' שמעון בשניים שהיו טוחנין ברחיים של יד או ברחיים של חמור

1234567891011121314151617181920