הודאה

הודאה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 6526 מקורות עבור הודאה. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

משנה מסכת ברכות פרק ט

 יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת שוא היה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר ואמר יהי רצון שלא יהיו אלו בני ביתי הרי זו תפלת שוא:משנה ד[*] הנכנס לכרך מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו בן עזאי אומר ארבע שתים בכניסתו ושתים ביציאתו ונותן הודאה לשעבר וצועק לעתיד לבא:משנה ה[*] חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה שנא' (דברים ו) ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך בכל לבבך בשני יצריך ביצר טוב וביצר רע ובכל נפשך אפילו הוא נוטל את נפשך ובכל מאדך בכל ממונך דבר אחר בכל מאדך

2

משנה מסכת כתובות פרק יג

 מרובין הבנים יורשים והבנות ניזונות ובנכסים מועטים הבנות יזונו והבנים יחזרו על הפתחים אדמון אומר בשביל שאני זכר הפסדתי אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון:משנה ד[*] הטוען את חברו כדי שמן והודה בקנקנים אדמון אומר הואיל והודה במקצת הטענה ישבע וחכמים אומרים אין זו הודאה ממין הטענה אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון:משנה ה[*] הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל תשב עד שילבין ראשה אדמון אומר יכולה היא שתאמר אילו אני פסקתי לעצמי אשב עד שילבין ראשי עכשיו שאבא פסק עלי מה אני יכולה לעשות או כנוס או פטור אמר רבן גמליאל רואה

3

משנה מסכת שבועות פרק ז

 משנה א[*] כל הנשבעין שבתורה נשבעין ולא משלמין ואלו נשבעין ונוטלין השכיר והנגזל והנחבל ושכנגדו חשוד על השבועה והחנוני על פנקסו השכיר כיצד אמר לו תן לי שכרי שיש לי בידך הוא אומר נתתי והלה אומר לא נטלתי הוא נשבע ונוטל רבי יהודה אומר עד שתהא שם מקצת הודאה כיצד אמר לו תן לי שכרי חמשים דינר שיש לי בידך והוא אומר התקבלת דינר זהב:משנה ב[*] הנגזל כיצד היו מעידין אותו שנכנס לביתו למשכנו שלא ברשות הוא אומר כליי נטלת והוא אומר לא נטלתי הרי זה נשבע ונוטל רבי יהודה אומר עד שתהא שם מקצת הודאה כיצד אמר לו

4

תוספתא מסכת יומא (כיפורים) (ליברמן) פרק ג

 העם כדי שלא יהו קופצין לראות ונופלין לתוך המדורה אחד השורף ואחד המסייע בשעת שריפה מטמין בגדים אבל המסדר את המערכה והמצית את האור באליתא אין מטמין בגדים הלכה יחשמנה ברכות מברך עליהן באותו היום על התורה כדרך שמברכין על התורה בבית הכנסת על העבדה ועל הודאה ועל מחילת העון כסדרן ועל המקדש ברכה בפני עצמו ועל ישראל ברכה בפני עצמן ועל הכהנים ברכה בפני עצמן ושאר תפלה תחנה ובקשה שעמך ישראל צריכין ליושע מלפניך וחותם בשומע תפלה כל העם קורין שלהן כדי להראות חזותן לרבים הלכה יטר' ליעזר או' כך סדר הקרבנות היו מקריבין פר העולה ושעיר

5

תוספתא מסכת שבועות (צוקרמאנדל) פרק ה

 תוספתא מסכת שבועות (צוקרמאנדל) פרק ה הלכה אשבועת הדיינין הטענה שתי כסף ופרוטה וההודאה פרוטה ממין הטענה ואם אין הודאה ממין הטענה פטור כיזה צד שתי כסף לי בידך אין לך בידי אלא פרוטה פטור שתי כסף ופרוטה יש לי בידך אין לך בידי אלא פרוטה חייב מעה ופרוטה פטור שתי כסף יש לי בידך בין שכפר כולן בין שכפר בקצתן פטור מנה לי בידך אין לך בידי אלא חסר שתי כסף הרי זה ישבע חסר מנה כסף אין צריך לישבע: הלכה בהיה טוענו מנה ולא היה חייב לו אלא חמשים זוז לא יאמר הריני כופר בו בבית

6

תוספתא מסכת שבת (ליברמן) פרק ז

 ואין צריך לומר בהנאה אי זהו עקור שיש בו טריפה מן הארכובה ולמעלה שאין בו טריפה מן הארכובה ולמטה הלכה כאמבעיתין לעוות ולפוקה ולא מדרכי האמורי עמד עצם בגרונו נותן על ראשו מאותו המין הלכה כבאילו דברים המותרין היה מתחיל במלאכה נותן הודאה ושבח לפני המקום בחבית או בעיסה מתפלל הוא שתכנס בהן ברכה ואל תכנס בהן מאירה הלכה כגמעבירין על גבי מעין בשבת רבן שמעון בן גמליאל אומ' בדבר הניטל בשבת לוחשין על העין ועל הנחש ועל העקרב ואין לוחשין בדבר שדים ר' יוסה אומ' אף בחול אין לוחשין בדבר שדים וכן היה ר' יוסה או'

7

מסכתות קטנות מסכת כלה רבתי פרק ד

 הוי מחשב לאין סופו, דכתיב החכם עיניו בראשו, ועיני כסיל בקצה ארץ, מסתכל למה שיש לפניו ומשכח בסופו.חשק נפשך במצוה, וכשאתה עושה את המצוה, אהב את נפשך ושמח.שכך רנן בפתחיה, במצוה קתני, למדהו טעמא. הלכה יאאם הטיבוך מעט יהי בעיניך הרבה, וצריך אתה ליתן הודאה שספנוך והטיבו לך.שספנוך, ספי לה, בא ליה מיקרא, ספי לך.והטיבו לך, מנא לן, ואכלת ושבעת וברכת, ומנא לן דאף על גב דלא שבע מיחייב, דכתיב תן לעם ויאכלו, וכתיב ויתן לפניהם, ויאכלו ויותירו כדבר י"י. מיתבי, כדבר י"י אלהי ישראל אשר דבר ביד עבדו, התם נמי הודאה, הודאה הוא, כדבר

8

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ד

 היצתה ובאש אתה עתיד לבנותה כאמור [זכריה ב ט] ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה רבי אבדימא דציפורין בעי קומי רבי מנא איכן אומרה א"ל ועדיין אין את לזו כל דבר שהוא לבא אומרה בעבודה וכל דבר שהוא לשעבר אומרה בהודאה ומתניתא אמרה כן ונותן הודאה לשעבר וצועק לעתיד לבא: איזהו שבע מעין י"ח רב אמר סוף כל ברכה וברכה ושמואל אמר ראש כל ברכה וברכה אית תניי תני שבע מעין י"ח ואית תניי תני י"ח מעין י"ח מאן דמר שבע מעין י"ח מסייע לשמואל ומאן דמר י"ח מעין י"ח מסייע לרב רבי זעירא שלח

9

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ט

 אמרה. אלא עוד אחר יהי' ממני. היה בא מדרך מהו אומר בטוח אני שאין אלו בתוך ביתי. הלל הזקן אומר [תהילים קיב ז] משמועה רעה לא יירא:הלכה דמתני' הנכנס לכרך מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בן עזאי אומר ארבע שתים בכניסתו ושתים ביציאתו ונותן הודאה לשעבר וצועק על העתיד לבא: גמ' נכנס לכרך מתפלל שתים אחת בכניסתו ואחת ביציאתו. בכניסתו מהו אומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתכניסני לכרך זה לשלום. ביציאתו אומר מודה אני לפניך ה' אלהי וכו' בן עזאי אומר מברך ארבע. שתים בכניסתו ושתים ביציאתו בכניסתו הוא אומר יהי רצון מלפניך ה'

10

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כתובות פרק ב

 והוציא שטר שהוא חייב לו חמשין אין לו [דף ט עמוד ב] אלא חמשין ואמר רבי יוסי בי ר' בון נשמעינה מן הדא כסף סילעין די אינון ונמחקו אין פחות משנים מיכן ואילך המלוה אומר חמש והלוה אומר שלש בן עזאי אומר הואיל והודה מן הטענה ישבע וחכמים אומרי' אין הודאה מן הטענה מפני שאין הודאה מן הטענה והא אם הודייה מן הטענה חייב וכא לא כמי שהודייה מן הטענה היא כל עמא מודיי שהוא חייב לה מנה והיא כתובעת בידו מנה אחר והוא אינו מודה לה המוציא מחבירו עליו הראייה. בהינומה. תמן נמנומה רבנין דהכא אמרין פיריומא. יוצאה וראשה

1234567891011121314151617181920