הגר

הגר מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 23780 מקורות עבור הגר. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

תוספתא מסכת בכורות (צוקרמאנדל) פרק ב

 על פי שאינו רשאי הרי זה מעלה בשיויו ונותן חצי דמיו לכהן והנותן לו בקבלה אף על פי שאינו רשאי הרי זה מעלה אותו ואפילו עשרה בדמיו ונותן כל דמיו לכהן וחכמים אומרים הואיל ואצבע הגוי באמצע פטור מן הבכורה: הלכה בבהמת המדבר ובהמת הקדש ובהמת הגר שמת ואין לו יורשים פטורה מן הבכורה ובהמת ארנונה חייבת בבכורה: הלכה גכל הקדשים שקדם מומן קבוע להקדישו ונפדו חייבין בבכורה ובמתנות ולדותיהן חול ונפדין תמימין ומביאן לכל זבח שירצה לפני פדיונן ומועלין בהם לאחר פדיונן ובין לפני פדיונם ובין לאחר פדיונם אין עושין תמורה בין לפני פדיונן ובין לאחר פדיונן

32

תוספתא מסכת דמאי (ליברמן) פרק ו

 משלו או שבצרו כרמיהן לתוך גת אחת אחד מעשר ואחד אינו מעשר המעשר מעשר את שלו ודאי וחצי חלק חבירו דמאי הלכה יבגר וגוי שירשו את אביהן גוי רשאי לומר לו טול אתה צלמים ואני כלים אתה יין ואני פירות הלכה יגאונקלוס הגר חלק מאחיו החמיר על עצמו והוליך חלקו לים המלח ירשו מרחץ רשאי שיאמר לו טול אתה שבת בחלקך ואני בחול בחלקי ישראל וגוי שלקחו בית גוי אינו רשאי שיאמר לו טול אתה צלמים ואני כלים אתה יין ואני פירות לקחו מרחץ אינו רשאי שיאמר לו תהא שבת בחלקך וחול בחלקי ואם היתנה עמו במנת כן

33

תוספתא מסכת חגיגה (ליברמן) פרק ג

 הלכה בהטובל על מנת לעלות מטומאה לטהרה הרי זה טהור בכולן הטובל אם נתכוון טהור ואם לאו טמא אבל המטביל את ידיו בין כך ובין כך ידיו טהורות הלכה גרבן גמליאל היה אוכל על טהרת חולין כל ימיו והיתה מטפחתו מדרס לקודש אנקלוס הגר היה אוכל על טהרת הקודש כל ימיו והיתה מטפחתו מדרס לחטאת הלכה דחומר בקודש מבתרומה שמטבילין כלים בתוך כלים כוסות בתוך כוסות תמחויין בתוך תמחויין בתרומה אבל לא בקדש בקדש נותן לתוך הסל או לתוך גרגותני ומטביל אבא שאול או' כך היו עושין בתרומה אבל לא בקודש הלכה האחורים ותוך ובית הצביעה

34

תוספתא מסכת חלה (ליברמן) פרק ב

 שמן של מצורע שתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות והעומר הלכה חארבע בירושלם הבכורה והבכורים והמורם מתודה ואיל נזיר ועורות קדשים הלכה טעשר בגבולין תרומה ותרומת מעשר וחלה ראשית הגז והזרוע והלחיים והקבה ופדיון הבן ופדיון פטר חמור והחרמים ושדה אחוזה וגזל הגר הלכה יכל אילו ניתנו לאהרן ובניו בכלל ופרט וברית מלח לחייב על הכלל ולחייב על הפרט ליתן שכר לכלל וליתן שכר לפרט העובר עליהן כעובר משם כלל והעובר עליהן כעובר משם פרט הלכה יאאי זו היא ארץ ואי זו היא חוצה לארץ כל השופע מטורי אמניס ואילך ארץ ישראל מטורי אמניס ולהלן חוצה

35

תוספתא מסכת כלים (בבא בתרא) (צוקרמאנדל) פרק ב

 וכולן אם לא נתכון לחקקן טהורין מצאן חקוקין וחשב עליהן מקבלין טומאה מכאן ולהבא חישב עליהן חרש שוטה וקטן או אדם שאינו שלו טהורין: הלכה דכף שכהנים גובלין בה וכן חפית של קדרה אם חקוקין ומקבלין כל שהן טמאין ואם לאו טהורין מעשה בטבחו של אונקלס הגר שהביא פתו לפני רבן גמליאל והיו שם שמנים וחמשה זקנים יושבין נטלה רבן גמליאל ונסתכל בה ונתנה לחברו וחברו לחברו כשראה שלא אמרו בה דבר נטל רבן גמליאל חוט מסדינו של תלמיד שהוא יושב לפניו ומתחו עליה ונמצאת חקוקה כל שהוא וטמאה לו וכולן אם לא נתכוון לחוקקן טהורין מצאן חקוקין וחישב

36

תוספתא מסכת מנחות (צוקרמאנדל) פרק יג

 בבשר עד שיהא טהור בשעת שחיטה ובשעת זריקת דמים ובשעת הקטר חלבים: הלכה יזכהן בא ומקרב קדשיו במשמר שאינו שלו עורן ועבודתן שלו ואם היה זקן או חולה נותנין לכל כהן שירצה עורן ובשרן שלו ואם היה בעל מום נותנין לאנשי משמר עורן ועבודתן שלו וגזל הגר נותן לכל כהן שירצה ושדה אחוזה ניתנת לאנשי משמר שבראש השנה שהיובל נכנס לתוכה: הלכה יחבראשונה היו מכניסין עורות קדשים לשכה בית הפרווה והיו מחלקין אותו בערבית לכל בית אב שבאותו היום והיו גדולי כהונה באין ונוטלין אותן בזרוע התקינו שיהו מחלקין אותן בערבי שבת לכל משמר ומשמר: הלכה יטועדיין

37

תוספתא מסכת מקוואות (צוקרמאנדל) פרק ו

 והיה ר' דוסא משיב עליה שני תלמידי חכמים כדי שיהיו בו המים ארבעים סאה: הלכה גשוב מעשה ברום בית ענת שקוות יתר מאלפים כור ובאו ושאלו את ר' חנניה בן תרדיון ופסל שאני אומר נכנסו גויים וזלפוה בלילה וחזרו ומלאו אותו בקילון ומעשה ברבן גמליאל ואונקלס הגר שהיו באין באשקלון וטבל רבן גמליאל במרחץ ואונקלס הגר בים אמר ר' יהשע בן קבוסיי עמהן הייתי ולא טבל רבן גמליאל אלא בים: הלכה דמרחץ שבלניה גויים בזמן שמטהרת שלה פתוח לרשות היחיד טמא לרשות הרבים טהור מרחץ שבלניה גויים וישראל נכנס שחרית ומשיקה אף על פי שזה נכנס וזה יוצא

38

תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק ה

 שמים מתחלל בדבר אמרה לו הואיל ואתה אומ' חילול שמים בדבר זה ואני אומרת חילול שמים בדבר זה יכריע המקום בין דברי לדבריך הכריע המקום בין דבריה לדבריו שנ' כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה שאין ת"ל כל מה ת"ל כל מלמד שהכריע לשנייה שהכריע לראשונה מה שניה לעדות הגר אף הראשונה לעדות הגר הלכה יגדרש ר' עקיבא וכל כלי ח' וגו' יטמא אינו אומ' טמא אלא יטמא לטמא אחרים וללמד על הככר השיני שמטמא את השלישי כיצד תנור תחילה וככר שיני הנוגע בככר שלישי אמ' ר' יהושע כך היה דורש יהודה בן פטירי ומדותם מחוץ וגו' ומקרא

39

תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק ו

 בכל הארץ מפי עוללים ויונקים וגו' ה' אדוננו ר' שמעון בן מנסיא אומר לא נאמרה פרשה זו אלא על יצחק בן אברהם לעיניין עקד' הלכה ואמר רבי שמעון בן יוחאי ארבעה דברים היה רבי עקיבא דורש ודברי נראין מדבריו דרש רבי עקיבא ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק אין צחוק האמור כאן אלא עבודה זרה שנ' וישב העם לאכול ושתו ויקומו לצחק מלמד שהיתה אמנו שרה רואה את ישמעאל שהיה בונה במסין וצד חגבים ומעלה ומקטיר לעבדה זרה רבי אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי אומר אין שחוק האמור כאן אלא גלוי עריות שנאמר בא

40

תוספתא מסכת שבת (ליברמן) פרק ז

 אנשי העיר לפניהם בצנורות יין ושמן הלכה יחשורפין את המלכים ולא מדרכי האמרי שנ' בשלום תמות ובמשרפות וגו' כשם ששורפין על המלכים כך שורפין על הנשיאים אבל לא על הדיוטות ומה הן שורפין עליו מטתו וכלי תשמישו מעשה שמת רבן גמליאל הזקן ושרף עליו אנקלוס הגר יתר משבעים מנה הלכה יטעוקרין על המלכים ולא משם דרכי האמורי הלכה ככל עקור שיש בו טריפה אסור באכילה ומותר בהנאה שאין בו טריפה מותר באכילה ואין צריך לומר בהנאה אי זהו עקור שיש בו טריפה מן הארכובה ולמעלה שאין בו טריפה מן הארכובה ולמטה הלכה כאמבעיתין לעוות ולפוקה ולא

1234567891011121314151617181920