הגעלה

הגעלה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2256 מקורות עבור הגעלה. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

ספרי זוטא פרק לא

 וקבלו לו:פסוק כב(כב). אך את הזהב, אמר אך לחלוק חלודה שלהן:פסוק כג(כג). כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר, את שדרכו להבליע באור יבליע באור זו האסכלה והשפוד: וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים, כלים שהן מחוסרין הגעלה אלו הדודים. וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים כלים שהם מחוסרים שטיפה אלו הקיתונות והדוליות והסיטליות. וכל אשל"י באש ת"ב כלים שאינם עשוים לקבלה אלו הפשוטים אלו הסכינים והסיפים והרמחים. וכל אשל"י בת"ב כלים שאינם עשוים למלאכה אבל עשוים לנואי אלו קטליות ונזמים וטבעות ונזמי האף כשאמר דבר ריבה כלים תלוים בשמותיהם ומשמשין בשמות אחירין

2

שכל טוב (בובר) שמות פרשת בא פרק יב

 אשר תבושל בו ישבר (ויקרא ו כא). מה טעם ישבר משום דלא פליטי מאי דבלע מן החטאת. אמר שמואל כל הכלים שנשתמש בהן חמץ בצונן, משתמש בהן מצה על ידי רחיצה ושטיפה, חוץ מבית שאור הואיל וחימוצו קשה, דכיון דחריף הוי כרותח ובלע ואין משתמשין בו מצה אלא על ידי הגעלה בכלי ראשון. אמר רב חסדא בית חרוסת כבית שאור שחמוצו קשה דמי. פירוש בית חרוסת היינו שעושין מחומץ ומשאור כדי לטבול בו פתן. ובית (חרוסת) [שאור] היינו כלי שמניחין אותו בתוכו:[מתני'] נכרי שהלוה את ישראל על חמצו לאחר הפסח מותר בהנאה. ואוקימנא בשהרהינו ישראל להאי חמץ ועבר הזמן

3

ילקוט שמעוני תורה פרשת צו

 להו עד זמן אכילה והדר עבד ליה מריקה ושטיפה דכתיב ומורק ושוטף [ו, כא] וכתיב כל זכר בכהנים הא כיצד ממתין להו עד זמן אכילה והדר עביד ליה מריקה ושטיפה, [ת"ר מריקה ושטיפה] בצונן דברי רבי וחכ"א מריקה בחמין ושטיפה בצונן, מ"ט דרבנן מידי דהוה אגיעולי עכו"ם, ור' אמר לך הגעלה לא קאמינא כי קאמינא מריקה ושטיפה דבתר הגעלה, ורבנן א"כ נכתוב קרא או מורק או שוטף מדכתיב ומורק ושוטף לומר לך מריקה בחמין ושטיפה בצונן, ורבי אמר לך מריקה כמריקת הכוס שטיפה כשטיפת הכוס, השפוד והאסכלה מגעילן בחמין, ומורק ושוטף יכול מה שטיפה האמורה להלן בארבעים סאה אף כאן

4

ספר הלכות גדולות סימן יא - הלכות פסח פרק כל שעה

 חובתיה. וריפתא דלא בשילא שפיר (פסחים לז א) וכד בצע לה נגדי חוטי מינה, אסירא, ואי לא, שרינא.והלכתא כרבי מאיר דאמר (שם מה ב) שאור כיון שהכסיפו פניו אסור וחייבין עליו.ומן קמי פיסחא צריך לחוורי מאני דאישתמשו בהון חמץ כגון קידרי וכפי ופטילי, וצריך למעבד בהון הגעלה ברותחין, והיכי עביד, אמר רב הונא (ע"ז עו א) מניח יורה קטנה לתוך יורה גדולה, ויורה גדולה מאי, כי הא דההוא דודא דהוה ליה לרב עוקבא, עבד ליה גדנפא דלישא ומלייה מיא וארתחיה. אמר רבה ומאן חכים למעבד כי האי גוונא אלא רב עוקבא דגברא רבא הוא סבר כבולעו כך פולטו

5

תשובות הגאונים החדשות - עמנואל (אופק) סימן קכד

 תשובות הגאונים החדשות - עמנואל (אופק) סימן קכדלז. כלי עץ המצפין בסימנין מעורבין בלובן ביצה וסיד ונלקחין מן הגוים אחר שנשתמשו בהן בחמין ובצונן, מי אמרי' כיון דאית בציפויין סיד דמיאן לכלי חרש ולא מהניא בהו הגעלה או לא.הכין חזינא שהכלים הללו אם נלקחין חדשים מן הגוים איפשר לישראל להשתמש בהן כהלכה, אבל ישנין שכבר נשתמשו בהן גוים בחמים לא מהניא בהן הגעלה ואין להם תקנה שישתמשו בהן ישראל במאכל ולא במשתה.

6

תשובות הגאונים - הרכבי סימן שמד

 תשובות הגאונים - הרכבי סימן שמדכלי עץ המצופין [ב]סמנין מעורבין בלובן ביצה וסיד ונלקחין מן הגוים אחר שנישתמשו בהן בחמין ובצונין מי אמרינן כיון דאית בציפויין סיד דמיאן לכל חרש ולא מהניא בהו הגעלה או לא. הכין חזינא שהכלים הללו אם נלקחין חדשים מן הגוים איפשר לישר' להישתמש בהן כהלכה. אבל ישנין שכבר נשתמשו בהן גוים בחמין לא מהניא בהו הגעלה ואין להן תקנה שישתמשו בהן ישראל במאכל ולא במשתה: [ע"ב] ואתה יקירינו אהובינו החביב עלינו מ' ר' אברהם הח' בר מר רב משה הרב יאמצכם אלהינו ויסך בעדכם ויגן עליכם שאתה מוסר עצמך לשאוב תורה ממעיין ברור ותעלומה

7

רש"י שמואל ב פרק א

 שם נגעל מגן גבורים - מגני עור היו להם וכשיוצאים למלחמה מושחין אותן בשמן כדי שיהא כלי זיין המכה עליו מחליק כמה דאת אמר קומו השרים משחו מגן (ישעיה כ"א ה') וכאן כך היה מקונן הקינה שם נגעל מגן גבורים פלט שומנו ולא נדבק בו ונעשה כאלו לא נמשח בשמן, כל הגעלה ל' דבר הפולט מה שנותנין בו כמו שורו עבר ולא יגעיל (איוב כ"א י'):(כב) לא נשוג אחור - לא היה רגיל להיות נסוג אחור:(כג) מנשרים קלו - לעשות רצון בוראם:(כד) המלבישכם שני עם עדנים - דהוה מלביש לכון לבושי צבעונין ומוביל לכון תפנוקין:(כה) על במותיך חלל - על בית

8

רש"י איוב פרק כא

 רשעים יחיו:ונבהלתי - שאני רואה רשעי דור המבול עתקו גם גברו חיל:(ט) שלום מפחד - שלא היו מזיקין שולטין בהן:(י) שורו עבר - את הנקיבה:ולא יגעיל - לא יורה בה זרע פסולת שיהא חוזר ונפלט מגופה בלא הריון כל לשון הגעלה פליטה הוא וכן בל' משנה מגעילן ברותחין וכן כי שם נגעל מגן גבורים (שמואל ב א) נפלט משיחתו והיה כאילו לא נמשח בשמן שהיו רגילין למשוח מגיני עור כדי שיהא חלק ומחליק את הרומח והחנית המכה בו והוא כמו שרים משחו מגן (ישעי' כא):תפלט פרתו - בעת תלד את וולדה:ולא תשכל - בלא עת:(יא) ישלחו כצאן עויליהם וגו' -

9

אדרת אליהו ויקרא פרק י

 בקדשים בלילה אלא מד"ס:(כ) וייטב. עיין רש"י ז"ל א"ר יהודה חנניה בן יהודה היה דורש כל ימיו קשה הקפדה שגרמה לו למשה לטעות ואני אומר מי גרם לו שהקפיד אלא שטעה. בג' מקומות בא משה מכלל כעס לידי טעות כאן ובמי מריבה ובמדין שנתעלמה ממנו הלכות הגעלה. מכאן אמרו כל הכועס אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו אם נביא הוא כו' (פסחים ס"ו ב):

10

רבינו בחיי ויקרא פרשת צו פרק ו

 אבל כלי חרש למדך הכתוב כאן שאינו יוצא בידי דפיו לעולם, עד כאן.הנה הודיענו הכתוב הזה כי כלי נחשת והוא הדין לכל שאר מיני מתכות שנתבשל בהן האסור דינו בהגעלה ולא תספיק בהם הדחה בעלמא, אבל כלי חרש שנתבשל בו אסור אין לו תקנה אלא בשבירה ולא תספיק בו הגעלה. ומן הידוע כי יש למים שלש כחות, והם: המים הקרים, והפושרים, והרותחים. הקרים, אם נתן בהם האסור דין הכשר הוא להדיח הכלים במים קרים. הפושרים, אם נתן בהם האסור אין הכשרו בהדחת מים קרים אלא בהדחת הפושרים. הרותחים, אם נתן בהם האסור אין הכשרו של כלי לא במים קרים

1234567891011121314151617181920