דש

דש מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 10623 מקורות עבור דש. להלן תוצאות 71 - 80

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


71

שפתי חכמים שמות פרשת שמות - וארא פרק ו

 אלא ודאי זה גרם הכל:ע [נח"י] שמעתי ולא אבין דלמא היא הנותנת בשלמא משה שלא ידע שום שם משמותיו ית' הוצרך לשאול אבל האבות הרבה פעמים נגלה להם מהי תיתי שישאלו וע"ק שהרי גם משה לא שאל בשביל עצמו אלא בשביל ישראל מה אומר אליהם וע"ש. ונ"ל דה"פ דש"ס ודש"ר ומה אבות הראשונים שלא נודעתי להם בשמי ה' שהוא שם העצם ושמי הגדול רק באל שדי שהוא שם התואר אפ"ה לא הרהרו אחר מדותי ולך ע"י ששאלת מה אומר אליהם הודעתיך ששמי ה' ואפ"ה הרהרת וע"ש:פ נ"ל שמיישב הפסוק לפי פי' רבותינו:צ ר"ל וגם הקימותי את בריתי

72

אברבנאל בראשית פרשת חיי שרה - תולדות פרק כה

 רמז מה שהיה אחר כך שיעקב יקח את בכורתו וכבר העירו במדרש על הרמז הזה וכמו שהביאו רש"י בפירושו. והב' להגיד שכן יהיה תמיד אדום וישראל קשורים זה בזה כשזה קם זה נופל וכמו שזכרתי ושמבטן אמם היו שונאים ונלחמים זה בזה והג' להודיע שיהיה יעקב אוחז בדברים שהיה עשו דש בעקבו כי הוא היה בוחר בדברים הגופיים ומבזה ומואס הדברים הנפשיים ויעקב היה אוחז בדברים הנפשיים אותם שהיה עשו מבזה אותם ודש בעקביו עד שמפני זה נקרא יעקב לא עקב בלבד כמו עשו כי הנה נתוסף בו אות היוד שהיא מאותיות הקב"ה ולפי שהיה דבק בו תמיד. ואולי שלזה

73

אברבנאל דברים פרשת ואתחנן - עקב פרק ז

 נתן השכר הגדול הזה אשר זכר בשמירת המשפטים ולא זכר דבר מהחקים והמצות. והנה בפסוק שלפניו אמר ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים. והנה מהראוי היה שיתן השכר עליהם כלם. ויאמר והיה עקב תשמעון אותם או יפרט את המצוה ואת החקים ואת המשפטים. ורש"י כתב אם המצות הקלות שאדם דש בעקביו. תשמרון ושמר ה' אלהיך לך. והרב רבי משה בר נחמן ז"ל כתב שראה להזהיר במשפטים לפי שלא יהיה עם רב נזהר כלו במצות שלא יחטאו בהם כלל. רק במשפטים יעמידו התורה כמו שנאמר בהם וכל ישראל ישמעו וייראו. ועוד כי רבים ירחמו מלסקול האיש ומלשרוף אותו בעשותו העבירה.

74

אברבנאל שופטים הקדמה

 השתוף השלישי שהמלכים והשופטים כלם מכים ועונשים פעמים שלא בדין ושלא מן התורה כפי צורך השעה, ומפני זה היו שופטי ישראל עושין דברים שלא כמשפט וכהלכה להיותם להוראת שעה. הלא תראה שגדעון (בעבור שאנשי סוכות ואנשי פנואל לא נתנו לחם לאנשיו ברדפו אחרי זבח וצלמונע) (בספ' סי' ח' ו') דש את בשר אנשי סוכות בקוצי המדבר והרג את כל אנשי פנואל, ואין זה ע"פ התורה, גם יפתח בכעסו על בני אפרים לפי שאמרו (סי' י"ב ד' ה') פליטי אפרים אתם וגו', לכד את מעברות הירדן והיה אומר לכל איש אפרים העובר אמור נא שבולת והיה אוחז בהם וישחטם אל מעברות

75

אברבנאל שופטים פרק ו

 בהקיץ, ואני כבר זכרתי שעם היות שהמלאכים במהיותיהם הנבדלים מחומר אי אפשר שיושגו בחושים, הנה ברצות ה' יראו לאנשים וישיגום בחושיהם בצורת אדם, וזה כדמות שאר הנפלאות, והנה גדעון בהקיץ נראה לו זה ושאל אות בדבר, וזה לא יעשה הנביא בנבואתו. וספר הכתוב (בפסוק שלמעלה) שבהיותו חובט חטים בגת, ר"ל דש החטים במקל, והיה עושה זה במהירות רב כדי להניס ולהטמין אותה החטה מפני המדינים הנלחמים בהם, הנה אז בהיותו עסוק בזה בא המלאך בצורת אדם וישב תחת האלה. והרלב"ג כתב שהמלאך הזה היה הנביא הנזכר, ואם היה כן לא היה עולה בלהב האש השמימה, אבל כפי האמת היה שכל

76

אדרת אליהו שמות פרק כב (ב)

 פרט לקטן. אל רעהו. פרט כו': ופרש' זו נאמרה בש"ש כי יתן איש אל רעהו כלל שור וכו' פרט וכל בהמה חזר וכלל למעט עבדים וקרקעות שטרות והקדשות מתשלומין. ה' דברים הנאמרים בפרשה דהיינו שבורה שבויה מתה גניבה ואבידה. ושאמרו בגמרא ש"ח נשבע על הכל ושואל משלם את הכל. אע"ג דש"ח משלם מתה מחמת מלאכה ושואל פטור מתה מחמת מלאכה. אך כוונת הגמרא על ה' דברים האמורין בפ' הנ"ל: לשמור. פרט לאבד ולחלק לענים: אין רואה. אבל במקום רואה שיוכל לראות אינו נשבע:(י) שבועת ה' תהיה בין שניהם. ולא ביורשים דהיינו אם אמר לאחד מנה לאבא בידך ואומר חמשין

77

אור החיים דברים פרשת ואתחנן - עקב פרק ז

 יב) והיה עקב תשמעון וגו'. צריך לדעת אומרו והיה מה יהיה, אם השמירה שהוא אומר בסמוך, לא היה צ"ל אלא עקב תשמעון ושמר, ומה צורך בתיבת והיה, עוד צריך לדעת אומרו עקב ולא אמר אם תשמעון כדרך אומרו (ויקרא כ"ו ג') אם בחקותי, ורבותינו ז"ל דרשו (תנחומא) אם מצות שהאדם דש בעקביו תשמעון, וזה דרך דרש, ויתבאר על דרך אומרם ז"ל (ב"ר פ' מ"ב) אין והיה אלא שמחה, והנה אדון הנביאים בא בנועם דבריו להעיר במוסר נעים כי אין לאדם לשמוח אלא כשישמור לעשות את כל אשר צוה ה' לעשו' אז ישמח לבו ויגל כבודו, אבל כל עוד שיחוש שחסר

78

אלשיך שמות פרשת ויקהל פרק לה

 רעתם ונבלותם ימלאו שחוק פיהם קול גדול ולא יסף. וירא ה' וינאץ באמת באמור מי יתן ועשו מלאכה על האבנים, כי אנכי נתתי להם את השבת לקדשו והמה חללוהו בהתאסף לדבר סרה בלשון הרע הגדול מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים (ערכין טו ב) ולנבל פיהם, זולת דברים המסתעפים שאדם דש בעקבו, פן ישלח ידו עודנו תחת העץ תחת האילן ולקח עלה מגפן ונובלות מתאנה או יעקור מעשב הארץ אשר הוא יושב בה ובבלי דעת את השבת הוא מחלל. ומורם מזה כיוצא בזה האוכל למעדנים ביום השבת לדשן עצמו ובשרו, כי הדבר הזה גם בחול אסור כי צדיק אוכל לשובע

79

אלשיך ויקרא פרשת בהר פרק כה

 תורה ומצות, הלא לא יבצר מהיות בם איזו פנייה בלתי טובה, וצריך לקצותם כזומר את הכרם מהפסולת ההוא ומשאיר הטוב. ואספת את תבואתה, כי הלא הזורע את עצמו בתורה ומצות כמקרה הזורע את השדה גם הוא יקרנו. כי הלא לא יבצר מצאת אצל גרעיני החטה מוץ וקש, שעל כן להעבירו דש וזורה ברחת ובמזרה ואוסף החטים לבדם. כן גם אתה במצות אשר תזרע בך, לא יעדר מהיות בהם צד יוהרא וגאוה כמוץ שבראש השבולת, או צד השליך עצמך אחר תאוות גופניות בהמיות הנמשלות לקש הוא התבן הנעשה ממנו שהוא מאכל לבהמה. משני אלה צריך לנקות מעשיך באופן שלא ישאר לך

80

אלשיך דברים פרשת ואתחנן - עקב פרק ז

 יאמר עקב תשמעון כו' ושמר ה' לך כו'. ב. אומרו עקב כו', שיורה כי טוב לעבוד את ה' על מנת לקבל פרס, והוא אשר לא כמאמר התנא (אבות פרק א משנה ג), והן על זה פקחו עיניהם רבותינו ז"ל. ועל שנותו משכר ללשון עקב אמרו (תנחומא) שהוא על מה שאדם דש בעקבו, ויש מרבותינו ז"ל אמרו שהוא על הטוב הבא באחרונה כעקב שבסוף האדם (רמב"ן). ויהיה דעתם דעצה טובה קמ"ל שלא נשמע את דברי התורה לקבל עליה טובות העולם הזה, כי והיה עקב שהוא על טוב הבא בסוף הוא אושר הרוחני תשמעון, ועם כל זה גם טובות בעולם הזה לא

1234567891011121314151617181920