דש

דש מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 10623 מקורות עבור דש. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

ריקאנטי שמות פרשת בשלח פרק יז

 שה אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, ר"ל לעקור ולמנוע התפשטות הכחות העליונות, רק מעט מעט ברצון ובתחנונים ובתפלה ובנחת ושמחה, כמה דאת אמר [דברים כ"ה, ד'] לא תחסום שור בדישו. וידעת כי השור הוא מהשמאל, שנאמר [יחזקאל א', י'] ופני שור מהשמאל, ואמר שלא לחסמו, שלא יקטרג כשהוא דש ומכלה העולם, רק שלח תשלח את האם בתפלה שלא תחריב העולם והבנים תקח לך וגו', ועל כן כאשר הניח ידו בא כח לעמלק וגבר, וכאשר ירים ידו לדבקה באמונה גבר כחן של ישראל שהוא השם הנכבד. ויש אומרים כי על כן ציוה שילחם יהושע כי פניו כפני לבנה, אין

162

ריקאנטי ויקרא פרשת בחקותי פרק כו

 ג, ג], כי לא נתקיים, אבל יתקיים עמנו בזמן השלימות, עכ"ד הרב ז"ל.(ה) והשיג לכם דיש את בציר ובציר וגו' [שם ה]. לפי מה שהתחלנו לפרש הברכות בסוד המרכבה עליונה, יהיה פירוש דיש ובציר וזרע, לג' אבות עליונים. ופירוש דיש מלשון שאמרו רז"ל [יבמות לד ע"ב] דש מבפנים ויזרה מבחוץ, ורמז בו למדת החסד הנקרא אב, ופירוש בציר למדת הגבורה כד"א [בראשית לו, לג] יובב בן זרח מבצרה, ומלת זרע תרמוז לתפארת ישראל שהוא זרע השלום וכן זרועות עולם, ופירוש והשיג ירמוז כי בקיים ישראל רצון הקב"ה יתייחדו הכחות העליונים, ונוכל לפרש מלת לכם לצרכיכם, כמו [שמות יב, טז]

163

ריקאנטי במדבר פרשת בלק - פינחס פרק כה

 עוד לשאת מפני רוע מעלליכם. ובביאור אמרו רז"ל בספר הזוהר [ח"ג קכב ע"א] ענין זה, בתר דשארי דינא תקיף חיליה מאן יעבר ליה מעלמא ויסלק ליה, דהא כיון דשארי דינא לא איסתלק עד שישתלים. סימן לדבר [דברים כה, ד] לא תחסום שור בדישו. וידעת כי השור רמז למדת הדין, וכשהוא דש ומכלה העולם אין לחסום פיו, ועל כן יונה הנביא ע"ה לא פתח פיו בתפילה עד שהטילוהו בים, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל [ילקוט שמעוני ח"ב רמז קנא] בפסוק [שמואל ב, טו, יד] כי לא תהיה לנו פליטה מפני אבשלום, נטל בעל הכוס להדיח את כוסו וכו'. ובספרי [אחרי פרשתא ט

164

רמב"ן דברים פרשת ואתחנן - עקב פרק ז

 המצוה וגו' - לומר לכן תשמור את המצוה ואת החקים ואת המשפטים, שלא תהיה משונאיו האובדים אבל תהיה מאוהביו ושומרי מצותיו הנזכרים לטובה ולחיים:פרשת עקב (יב) טעם עקב - כמו בעבור, וכן עקב אשר שמע אברהם בקולי (בראשית כו ה). וכתב רש"י אם המצות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון, ישמור לך השם הבטחתו. והזכיר הכתוב המשפטים, אולי יזהיר במשפטים הקלים כדיני ממונות שלא יבזו אותם. והמפרשים אמרו כי טעם "עקב" שכר באחרית, וכן בשמרם עקב רב (תהלים יט יב), יאמר והיה אחרית תשמעון המשפטים ותשמרו אותם שישמר השם לך את הברית והחסד ואהבך. ונכון הוא, כי יקראו בלשון הקדש תחלת כל

165

רש"ר הירש דברים פרשת ואתחנן - עקב פרק ז

 ידי החכמים במשמעות נוספת, כי הם העבירו את לשון "עקב" מתחום התוצאות של המצוות לתחום תוכנן של המצוות; וכך פירשו את לשון והיה עקב תשמעון וגו': בכל דור יש לתת את הדעת בייחוד לקיום אותן המצוות שנוהגים להזניח אותן באותו דור משום שהן נראות קלות בערכן. הרי אלו ה"מצוות שאדם דש בעקבו": מצוות שאין מייחסים להן חשיבות וכך עוברים עליהן ודורכים עליהן בעקב מאחור. הבחנה שרירותית בין מצוות חשובות לבין מצוות חשובות פחות - ובייחוד ההבחנה בין מצוות שבין אדם לחברו לבין מצוות שבין אדם למקום - הביאה תמיד פורענות עלינו. בית ראשון חרב בעיקר בעוון הזנחת המצוות שבין אדם למקום; בית

166

שיר מעון שמות פרק טו

 נשמע לקול ה' אלהינו ונשמור ונקיים הכל ויבא גאולתינו האמתית, אז כל המחלה אשר שמתי במצרים, היינו העשר מכות אשר אשים אז בגאולתך, לא אשים עליך, כמו "בעדך" רק בעדם, כי אני ה' רופאיך מכבר ואין אתה צריך לזה. ובזה י"ל הקרא והי' עקב תשמעון, פירש"י אפילו מצות קלות שאדם דש בעקביו, ואז כל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת, היינו מכבר, יען שכבר ידעת אותם ונתחזק כבר האמונה על ידיהם לכן לא ישימם בך ונתנם בכל שונאיך, היינו בשביל כל שונאיך כדי שגם הם יכירו כח מלכותו יתברך שמו.

167

שיר מעון דברים הפטרת תשעה באב

 מרב כל עם כל ישראל אמן.וקראו למקוננות ותבואינה וגו' ותמהרנה ותשאנה עלינו נהי. י"ל מה הוא ותמהרנה הא אקדומי פורענותא לא מקדמי (מגילה ה' ע"א). וי"ל כל מה שאדם זוכר בימי עניו ומרודיו ימים הטובים שעברו עליו גדול יותר שברו ומאונן ומקונן מאד, וכאשר נתיישן ורגיל בו כיון דדש דש. לכן קאמר ותמהרנה לשאת קינה, רמז להם בזה כי יתארכו ימי ענים ומרודם, ועוד שיהא ענים ומרודם כ"כ קשה שישכחו עי"ז טובתם מקדם.כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי כי אני ה'

168

שיר מעון דברים פרק ז (פס' יב-כו)

 ומצינו עקב פירושו מיד (יעויין במס' זבחים עקב אכילה שפירושו מיד) וזה והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה, מיד כאשר תשמעון, ושמרתם ועשיתם אותם, מיד בהקדם ובזריזות וזה מורה על עובד מאהבה, אז ושמר ה' אלהיך לך את הברית וגו' ואהבך וגו'.ויש לומר עוד, רש"י פירש עקב מצות שאדם דש בעקביו, ויש מי שמקיים מצוה איננו מוכח כי עובד להקב"ה מאהבה, כי אולי ירא מפני עונש ביטול המצוה, רק אם מדקדק בדברים קלים דקדוקי וזהירות והתנאות המצות אשר מבלעדיהם ג"כ יוצא המצוה כתיקונה בזה מראה שעובד רק מאהבה ולבו חושק במצות לקיימם. ואיתא ברמב"ן (ויקרא י"ח ד') לפי מה

169

שלל דוד בראשית פרשת וישב פרק לח

 כדרכה, וא"כ כיון דחייב מיתה על אותה ביאה לא קני, ע"ש. אמנם זה ניחא אי אמרינן דער ואונן שלא כדרכן שמשו, וכן איתא ביבמות דף ל"ד ע"ב ער ואונן שלא כדרכן שמשו ועדיין בתולה היתה ולכך היתה צריכה למעך כדי שתתעבר מביאה ראשונה. אמנם רש"י בחומש [לח, ט] כתב שהיה דש מפנים וזורה מבחוץ, וכתב הרא"ם דכן משמע פשטות הברייתא שם ביבמות. וא"כ הרי קנו באותה ביאה דהרי ביאה כדרכה היתה, ובע"כ צ"ל דתמר קטנה היתה ומיאנה, וכל שמיאנה מותרת בקרוביה. ובזה פליגי, מ"ד בתו של שם והיתה גדולה ס"ל שלא כדרכן שמשו והיתה שפיר מותרת ליהודה, ומ"ד קטנה ס"ל

170

שפתי כהן דברים פרשת דברים

 קדש עד שנתקדש שמו על ידי בני לוי, זהו ברנע בר נע שהיו נעים ונדים שנאמר (שמות ל"ב, כ"ז) עברו ושובו משער לשער והרגו וגו', ואף על פי שאמר ודי זהב והוכיחן על העגל חזר כאן לומר שזו היא כנגד עשרת הדברות, זהו אחד עשר יום מחורב. עד קדש ברנע ראשי תיבות עקב, לומר שכבר נכרך הנחש על עקבם, וזהו שרמז התנא (ברכות ל' ב) אפילו נחש כרוך על עקיבו לא יפסיק לומר שאין לו הפסק עד שהקב"ה יבערו שנאמר (ישעיה כ"ה, ח') בלע המות לנצח, ורמז הכריכה לומר שהושם כבלים ברגליו כמו שאמרו חז"ל (סוכה נ"ג

1234567891011121314151617181920