דש

דש מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 10623 מקורות עבור דש. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

נחל אשכול אסתר פרק ד

 בשושן להשמידם וזה מלבו והמלך לא צוה וחייב מיתה דאין זה כונת המלך. ודברי מרדכי קלורים לעין לחזק לבה באר"ש נכוחות והשביעה בצחצחיה:(י) ותאמר אסתר להתך ותצוהו אל מרדכי כל עבדי המלך ועם מדינות המלך גו' אל תדמי בנפשך גו'. אפשר לפרש במאי דאמרינן דש"ד אם יאמרו לאדם להרוג א' מישראל יהרג ואל יעבור דמאי חזית דדמא דידך סמיק טפי וכ' מהריב"ל בח"ב סי' מ' דאם יש גזרה על יהודים אין להציל א' אם יקחו אחר דמאי חזית כו' וכ' דהיינו היכא דודאי שיהרג הא' אז אין להציל א' ויהרג האחר אבל היכא דמציל האחד ודאי והאחד ספק אם

132

נחל קדומים בראשית פרשת בראשית

 ה' בתילתא פי' ה' אצבעות א"כ האמה ל' אצבעות והעשירית ג' אצבעות. ובפסחים דף צ"ד שית אלפי פרסי הוי עלמא וסומכא דרקיעא אלף פרסה וז"ש התרגום ג' אצבעות כלומר של הקב"ה כי אמה שלו עשרת אלפים פרסאות והוא שלשים אצבעות וג' אצבעות אלף פרסה:(יב) תדשא הארץ דש"א. ר"ת "דין "שלום "אמת הוא עשב מזריע השלום. הרב הלבוש ריש חשן משפט והאריך בזה ע"ש. ואפשר כי באמצעות הני תלתא שכינה שורה בישראל ובמקום אחר הארכתי. ומה שאמר עץ פרי עושה פרי פירשו רז"ל שיהא טעם העץ כטעם הפרי והקשה הרב כלי יקר דלמה לא ענש את האדמה תכף והמתין לה

133

נחל קדומים בראשית פרשת ויחי

 ומקיים מצות ללות לישראל מזה נבראים המלאכים והם בני החיל של גד וז"ש גד גדוד יגודנו גד יש להם חיל מהתורה ומהמצות ובכלל ופרט ממצוה זו שעושים חסד לישב דעת ישראל ולקיים מצות משה רבינו עליו השלום נבראים מלאכים וזה הגדוד יגודנו והם עמו. והוא יגוד עקב שיחתוך העבירות שאדם דש בעקביו והוא כח היצר הרע ודוק היטב:(ח) הנותן אמרי שפר. כתב בנימוקי גאוני אשכנז הקדמונים ז"ל שפר גימטריא עשיר דהעשיר נראין דבריו אמרי שפר עכ"ד. ואפשר לומר דרמז דאע"ג דמדת העשיר יענה עזות. מי שהוא ירא ה' נותן אמרי שפר ומקבל בסבר פנים יפות. ורמז עשיר גימטריא שפר

134

נחלת יעקב בראשית פרשת ויצא פרק כט

 ח"ו, כמו שעשו לא נחשב זרע יצחק. ועכשיו שהיה ניכר שנולד צדיק, שמחה ואמרה ראו בן שהי' צדיק והוא בן ליעקב. והוא שאמרו רז"ל (ב"ר ע, טו) שיראה שלא תפול בגורלו של עשו, היינו שממנה לא יצא ח"ו זרע רע כמו שיצא מיצחק.והא ד"מה בין בני לבן חמי" - סתמא דש"ס אמרה כן, ודרך מליצה אמרה. ובא ליישב שלא תקשה על צדקת ה' מהא דעשו - דמשמע דאי לא מכר עשו בכורתו לא היה יצחק יכול ליטול בכורתו ממנו מפני חטאו. ואחר כך כשהוא מכר בכורתו, ניטל ממנו אפילו חלק פשיטותי', ולא נשאר עליו שם בן וזרע ליצחק כלל. וראובן ניטלה

135

נחלת יעקב דברים פרשת נצבים פרק כט

 אצלם לשוב על העון, לכן נתארך זמן הגלות.וזהו גם כן כוונתו כאן, דמ"ט גמלא זוטרא גנובתי', פי' שהגלות בבל הי' רק על זמן קצר, הוא משום דאכלה כיסי, פי' שעשו עונות גדולים שנמשלו לקוצים, והיו מרגישין תיכף לשוב בתשובה. מה שאין כן גלות האחרון שיש עליהן עבירות קטנות שאדם דש בעקביו. וזהו אמרו ד"בעי לקרקושי בקי", דכמו שקשה מאוד לגרש הזבובים כי בעוד שמגרשין זה בא אחרת במקומה, כן אותן העבירות שאדם דש בעקביו: מי שהורגל לזלזל בעבירות קלות, אף אם ינקה עצמו מאותן שעבר, ייכשל בעבירות אחרות שאדם דש בעקביו, מחמת שאינו משמר עצמו מעבירות קלות.והעבירות קלות

136

עקידת יצחק בראשית שער כג (פרשת תולדות)

 הוא המושל על כל ארץ גזירה ומליחה לא תשב. אמנם יעקב לא נרשם בסימני תולדתו שיכריחנו על מה עסקיו אבל יעשה מה שחוייב מהחלק השכלי שבו ולזה נאמר ויעקב איש תם יושב אהלים והוא הנרמז במעשהו הראשון שנאמר בו וידו אוחזת בעקב עשו לומר שאחז תמיד לנחלה לו הדברים שעשו דש בין עקביו כמו שהיה הבכורה והנלוה אליה שנאמר ויבז עשו את הבכורה. ועל זה אז"ל הרשעים מסורים ביד יצרם (ב"ר פ' ס"ז) שנאמר ויאמר עשו בלבו ויאמר ירבעם בלבו (מלכים א' י"ב). והצדיקים יצרם מסור בידם שנאמר ויאמר יי' אל לבו (בראשית ח'). וחנה היא מדברת על לבה (שמואל

137

עקידת יצחק ויקרא שער סז (פרשת אמור)

 כל אחד על בריאותו השנה כלה. כן הדבר בעצמו בהנהגתו יתברך בזה העם המיוחד אצל חלאי הנפש כי בהתחדש בכל יום על איש מאישיו חולי רע ממות הנה הוא בעונו ימות וגם כי נדון משפט מות ביום הדין ונזדמנה לו רפואה יועילהו ושב ורפא לו. אמנם על רוב חטאים שאדם דש בהם בכל יום ואין כדאי בכל אחד מהם להמית הנה הוא מאריך לו ומצפה לשפוט אותו כפי העולה מקבוצם ליום ההוא אי זה לחיים אי זה למות. ואולם העמיד אותנו על זה הסוד והודיע אותו בקרוא לו יום תרועה וזכרון כדי שיהיה היום ההוא מועיל אלינו להעמיד הנפש על

138

עקידת יצחק דברים שער צז (פרשת כי תצא)

 נזכר טעם אומרו כי יפול הנופל ממנו שיראה שהמעקה יועיל למה שיהיה נופל מאליו מבלי כוונה אלהית אבל מה שראוי שיושלח על דרך ההשגחה מצד רוע פעולותיו לא יוכל להתנצל בשום פנים והוא פירוש נכון: לא תזרע וגו' לא תחרוש וגו' לא תלבש וגו' כל אלו הם דברים שאדם דש בהם בכל יום וצריך השמיר' בהם מענין הכלאים לכן סמך גדילים תעשה לך לפטור בגדי כהונה וטלית של מצוה. ואחר שדבר באלו הענינים התמידים שיקרו לאדם מיום היותו בכל ימי צבאו נעתק אל ענינים אשר אינם תמידיים והם קורות לאדם כשבא לכלל איש: כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה.

139

פני דוד בראשית פרשת וישב

 י"ג שנה כשהוליד ובן שנה היו חצרון וחמול הרי י"ד שנה נמצ' שעד כ"ב אתה צריך לתת ח' שנה לער ואונן א"כ למה נענשו י"ל כי על שם העתיד המיתם שהיו עתידין לחטוא וגם בדור המבול אותן שלא היו בני ך' שנים ענש על העתיד:ושחת ארצה פירש המורה דש מבפנים וזורה מבחוץ ואינו נ"ל דביבמות פ' ד' אחין אמרו ער ואונן שלא כדרכה שמשו ותמר באצבע מיעכה ולכך נתעבר' מיהודה מביאה ראשונה:הגהה. צדקה ממני וק' מ"מ כיון שיודע שהיתה כלתו האיך נשא אותה דכתיב ולא יסף עוד לדעתה וי"ל שבאו עליה שלא כדרכה ועדין היתה בתולה וכשהרגיש שהיתה

140

פני דוד שמות פרשת שמות

 המפורש וז"ש הלהרגני אתה אומר דייקא באמירה כמשז"ל. וז"ש וישמע פרעה את הדב"ר הזה לשון דיבור באמירה לחוד ומזה נתפעל מאד מאד כי יכול לבא אצלו ומבלי שום הרגשה יזכיר השם ויהרגהו ובמקום סכנה כזו אין להשגיח בשום דבר ויבקש להרוג את משה כי פרעה סבר שהוא עשה רב פשע דש"ד ולכן לא יועיל לו חכמתו ביום עברה ופקודת חטאו ממלך הארץ ולכן בקש להורגו:ז) ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ וכו'. הרב שארית יעקב דף יו"ד ע"ב פירש ויאמר מלך מצרים למה משה ואהרן וכו' שהכונה דלא תימרו דמטעם צער בעלי חיים דין הוא שיצאו ישראל מתוקף

1234567891011121314151617181920