דש

דש מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 10623 מקורות עבור דש. להלן תוצאות 101 - 110

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


101

העמק דבר שמות פרשת משפטים פרק כב

 כל דבר פשע כפרש"י ב"ק דק"ז ב' בד"ה שבועה שלא פשעתי ובב"מ דצ"ה בד"ה אש"ח דכתיב בי' פשיעה על כל דבר פשע, והרי לפרש"י במקרא לפנינו אין רמז לזה. ואין לומר דחיוב פשיעה למדנו מדלא כתיב פטור אלא בגנבה, דא"כ אבידה דקריבה לפשיעה יותר מגנבה כדאי' בב"מ דצ"ד, מנא לן דש"ח פטור. אלא ודאי היה לחז"ל פי' אחר במקרא לפי הפשט, ובאמת לפי פרש"י שלפנינו לא נתיישב לשון דבר פשע, דבר מעילה מיבעי כלשון המקרא בפרשת שבועת הפקדון, וגם לשון אשר יאמר כי הוא זה על אמירת העד, אינו במשמעות המקרא שהרי לא מיירי בעדים, ויותר קשה סיפי' דקרא אשר

102

העמק דבר ויקרא פרשת שמיני פרק יא

 דכתיב מכל החי, והרבה פעמים משמעות חי בתכלית השלימות כמש"כ בס' שמות א' ט"ז, ומתפרש לפי הענין, וכאן למדנו מדכתיב ובין החיה אשר לא תאכל, דטריפה חיה, וא"כ ע"כ משמעות זאת החיה היינו בריאה יפה:(ג) מפרסת. מלשון פורס על הלחם, דמשמעו מחתך ומחלק:פרסה. מלשון דש והולך על הארץ, וכך ת"א ופרש"י:ושסעת שסע פרסות. לאפוקי מי שמפריס אלא שאינו סדוק למעלה ולמטה, כמו גמל כמש"כ רש"י להלן כ"ו כגון גמל שפרסתו סדוקה למעלה אבל למטה היא מחוברת, וע' בסמוך:(ד) ופרסה איננו מפריס. פי' מקום הדישה אינו מחולק. לא כתיב לא יפריס כמו בשפן וארנבת, היינו משום דלשון

103

הרחב דבר שמות פרשת משפטים פרק כב

 מדרבנן חייב לישבע שלא פשעתי אפי' הביא עדים שאינה ברשותו כמ"ש בהגהת רמ"א שם, וזהו דעת הרמב"ם והשאלתות פ' ויצא דבעינן עדים דנטרה כי אורחא, פי' שלא פשע, אבל כ"ז אינו אלא מדרבנן. וזהו עיקר פי' הגמ' דב"ק דס"ג ונקרב בעה"ב אל האלהים לשבועה או אינו אלא לדין, פרש"י לפרעון דש"ח שטען שנגנבה ישלם, ואין הפי' שיהא חייב על גנבה ואבדה, דא"כ מה בין ש"ח לש"ש, אלא ה"ק דמחויב להביא עדים שנגנבה ולא מהני שבועה, ונימא דלא נזכר שבועה כלל בש"ח, והא דטוען טענת גנב חייב כפל, אפשר דאפי' לא נפטר מלשלם בטענה זו חייב כפל על הא דמכ"מ העלים

104

הרחב דבר במדבר פרשת נשא פרק ה

 גם כן למאן דאמר שאדם יכול ליתן מעשרותיו בטובת הנאה, אמאי כהנים ולוים נהנים לי יטלו בע"כ, ומשני פתר לה באומר אי אפשי ליתן מתנה כל עיקר, פירוש שדומה שאומר הכי. והרשב"א והר"ן פירשו הא דאיתא בגמרא דילן שווי' עפרא בעלמא, שעשה על עצמו כהפקר, ופלפלו בזה הרבה. אבל העיקר דש"ס דילן בשיטת הירושלמי אזיל, דשווי' עפרא על הכהנים וזה אין רשות לבעלים, ויותר מזה כתבנו בהעמק שאלה פרשת קרח:פסוק יט(א) ועל פי זה מבואר הא דאיתא בסוטה דף י"ז דמהאלות למדנו לכתוב קללות שבאות מחמת ברכות, ולא נתבאר מאי נפקא מינה, אחר שפירש הכתוב הקללות, וכן אינו

105

חומת אנך בראשית פרשת בראשית

 איבה:יד. הוא ישופך ראש. פירש הרב מהרח"ו בכ"י כי האדם בתחילת פתוי היצר אפי' על דבר קל יתגבר עליו ולא יתן לו שום אחיזה כלל ובזה לא יוכל עמו היצר שהוא הנחש כלל וז"ש הוא ישופך ראש שיתגבר עליך הלא מראש. ואתה תשופנו עקב בעבירות שאדם דש בעקביו ואפשר הוא ישופך בתורה שנקראת ראש כמשז"ל ואמר הקב"ה בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין:טו. כי שמעת לקול אשתך וכו'. אפשר במה שכתבו הרב תורת חיים והרב כלי יקר ז"ל דאדה"ר הזהיר לחוה על הנגיעה לגדר וכך ראוי לעשות גדר ומשמרת למצות ה'. אך הי' לאדה"ר לומר לחוה דהמצוה היא

106

חומת אנך במדבר פרשת חקת

 ד. וישלח משה. לרמוז שעשה משה לפנים משורת הדין סמוך ללא תביאו תלה השליחות במשה ולא בישראל שלא אמר וישלח ישראל. כה אמר דיבור דרך כבוד אחיך ישראל. וכן אמר בדבר הזה בכבוד תדברון אל עשו כה אמר. אתה ידעת שנבהלו אלופי אדום. לא תעבור בי עלי עיני אתה דש. ונתתי מכרם אפי' ירבה בסך המכר. הרב הגדול מהר"ר וידאל צרפתי ז"ל בפי' התורה שלו כתיבת יד:ה. אז ישיר ישראל וכו' עלי באר ענו לה. אפשר לרמוז דידוע דאין התורה נקנית אלא בשלום וכמש"ה ה' עז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום ושלום לא יתכן אם לא יהיה

107

חומת אנך ישעיהו פרק ט

 הנשה ומכח גיד הנשה מוכח שהיה ביעקב איסור שתי אחיות עכ"ד הרב חידושי הגרשוני ז"ל. ועדיין צריכין אנו למודע"י מאי קאמר דוד שבאים משתי אחיות אטו בזה נמלט מאיסורו בהוסיף עליו ועל כל ישראל איסור אחר וגם לישב כל הענין. ואפשר במ"ש הרב זרע בירך על ברכות דף ו' ע"ב דש"י עולמות זוכה הצדיק בעבור ש"י ר"ת שמע ישראל כי אדה"ר פגם בשתי דלתי"ן משם אדני ומשם שדי ונפרדו הב' דלתי"ן מהשמות ונעשו מ"ם סתומה ונשאר שיאני וז"ס הנחש השיאנ"י. וע"י ק"ש ותפלין נפרדין ב' דלתי"ן בזכות ד' דתפלין וד' אחד דק"ש ולמוד משנה מועיל לפתוח מ"ם סתומה בכח מ'

108

חומת אנך יחזקאל פרק יח

 כי יהיה צדיק ועשה משפט וצדקה. אפשר דרמז כי כל מעייניו של הצדיק בקיום התורה והמצות הוא ליחוד קב"ה ושכינתיה וזה רמז ועשה משפט ת"ת וצדקה מלכות כי כל מגמתו ליחד קובה"ו. ועי"ז אל ההרים לא אכל וניצול מע"ז ואל אשת רעהו וכו' וניצול מג"ע ואיש לא יונה וכו' אביזרא דש"ד דהגוזל כאלו גוזל נפשו. וזהו שנזהר מעבירות. וגם מקיים מצות לחמו לרעב יתן וכו' והיא מצות צדקה השקולה ככל המצות ונזהר לעשותה כתקנה וז"ש לחמו לרעב דייקא מה שאוכל הוא ולפעמים מה שהי"ל לאכול זה בעצמו יתן לרעב:ועירם יכסה בגד. הוסיף לומר בגד ולא הספיק לומר ועירם יכסה

109

חומת אנך תהלים פרק כג

 חומת אנך תהלים פרק כגה' רועי לא אחסר וכו'. אפשר בהקדים מ"ש הרב הלבוש ז"ל בריש ח"מ וז"ל זהו מה שרמזה תורה בתחילת בריאת העולם התחתון מיד אחרי הגלות הארץ שהיתה ראויה לישוב הב"ח והאדם אמר ה' תדשא הארץ דשא וכו' רמז דש"א ר"ת דין שלום אמת הוא עשב מזריע השלום זהת"ד ע"ש באורך. עוד אמרו רז"ל דבלילה כשהנשמה עולה אינה רוצה לחזור לגוף שהיא חלק אלוה ממעל והאדם מלא עונות אך כאשר רואה שהקב"ה יש לו דירה בתחתונים נושאת ק"ו וחוזרת והנה נודע מ"ש הרב מהר"א מונסון ז"ל דכשהשכינה למטה מתירא האדם לחטואמז) דאע"ג דאיהו לא חזי

110

חומת אנך תהלים פרק קיט

 הקב"ה עושה לו נס ואפשר שז"ש ואשיחה בנפלאותיך וספרתי נפלאות שעשית עם ישראל ולכן הגם כי דלפה נפשי מתוגה על ענין ב"ש קיימני כדברך ועשה לי נס והצילני כי כן דרכך לעשות חסד כשמספרים נפלאותיך:הורני ה' דרך חקיך. במצות שהם חקים בלי טעם. ואצרנה עקב מצות שאדם דש בעקב. מפרשים. א"נ ואצרנה לתורה עד הסוף וזהו עקב:הט לבי אל עדותיך ואל אל בצע. יש מי שפירש דנקט לשון זה לרמוז כי הוא נשען בזכות אברהם יצחק יעקב דאותיות שניות דשם קדוש שלהם הוא בצע והוא ר"ת בקר צהרים ערב ובעי ומתחנן הט לבי אל עדותיך תדיר בקר צהרים

1234567891011121314151617181920