דש

דש מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 10623 מקורות עבור דש. להלן תוצאות 91 - 100

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


91

בית יוסף להבה דברים פרשת עקב פרק ז

 עברתי עליהם.והנה בדרך פשט קאי והיה עקב אלמעלה (ז, יא) שאמר ושמרתם ועשיתם את חוקותי ואת משפטי אשר אנכי מצוך, ואמר והיה עקב תשמעון כמ"ש התרגום חלף, יהיה שכרו מרובה. אלא שקשה מילת עקב הוא מיותר, ע"כ אמר המדרש שהוא לשון עקב, וזה שכתב רש"י אם המצות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון.וקשה דמשמע דקלות קשות לעשות מחמורות, וזה אין לו שחר. ועוד מה הן המצות קלות, אם תאמר המשפטים, וכי כל המשפטים קלות הן. ועוד שאמר דוד המלך ע"ה שירא מפני עבירות קלות, וזה דרכן של עמי הארץ.ונ"ל, דהנה אמשול לך משל, שנים עשו שותפות ביניהם ונשבעו

92

בעל הטורים בראשית פרשת לך לך פרק יז

 בריתי הפר. ואידך ואת מצותו הפר (במדבר טו לא) שדורש אותו במדרש (ספרי שם) על המושך ערלתו, כמו הפר דהכא ברית מילה (ב"ר מו ט) אף מצותו הפר ברית מילה:(כא) ואת בריתי אקים את יצחק. אקים נוטריקון אשר קדש ידיד מבטן:

93

בעל הטורים דברים פרשת כי תצא פרק כה

 ג) וזה לא ידע קונו לפיכך יפרע ברצועה של עגל (מכות כג א):(ה) כי ישבו אחים יחדו. סמוך ל לא תחסם. לומר לך יבמה שנפלה לפני מוכה שחין אין חוסמין אותה (יבמות ד א):ובן אין לו לא. ס"ת אונן, כלומר לא יעשה כאונן שהיה דש מבפנים וזורה מבחוץ (ב"ר פה ה), ולכך סמיך ליה בדישו:לאשה ויבמה. בגימטריא ויבמה בעל כרחה (יבמות נד א):(ז) אל הזקנים. ה' זקנים לומר לך שמצות יבום ב ה' (שם קא א):(ט) וירקה בפניו. לפי שהרוק דומה לשכבת זרע (נדה נו א), כלומר שאינו חפץ להקים זרע:(יא) כי ינצו אנשים

94

דעת זקנים מבעלי התוספות דברים פרשת ואתחנן - עקב פרק ז

 ושמרת את החקים וגו' והיה עקב תשמעון כלומר אם תעשו כן ושמרתם ושמר ה' אלהיך לך מיד את הברית ואת החסד לא ימתין לאלף אלא לך ישלם זה הגמול הטוב כי הראשון לשמוע המצות יהיה זריז ונשכר:פרשת עקב (יב) והיה עקב תשמעון. פירש"י מצות שאדם דש בעקביו כלו' מצות קלות וזהו שאמר דוד למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני. אמר דוד ממצות חמורות שבתורה איני ירא שאני קיימתים אבל מצות קלות שאדם דש בעקביו אני מתיירא אולי מפני שהיא קלה בזיתיה ולא חששתי לקיימה ואתה אמרת הוי זהיר במצוה קלה כמצוה חמורה וכן כתיב אורח חיים פן תפלס

95

הדר זקנים על התורה בראשית פרשת וישב פרק לח

 בכזיב בלדתה אותו כזיב שם מקום. וי"מ על כן קראה שמו שלה על שפסקה מלדת כי לשון כזיב ולשון שלה אחת היא דכתיב אל תכזב בשפחתך וכתיב אל תשלה אותי. וכזיב לשון פסוק הוא כמו אשר לא יכזבו מימיו:(ט) ושחת ארצה. פ"ה דש מבפנים וזורה מבחוץ. ותימא דאמרי' ביבמות שלא שמשו כדרכן וכשנתעברה מן יהודה מיעכה בתוליה באצבעה. ושמא היו בועלים בהטייה ושלא במקום בתולים וזה קרי שלא כדרכה. וא"ת בשלמא אונן שחת זרעו כדמפרש קרא אלא ער למה שחת זרעו שהרי כתיב גבי אונן וימת גם אותו שמתו שניהם בעון אחד. וי"ל דער אינו רוצה שתתעבר שמא יכחיש

96

הדר זקנים על התורה במדבר פרשת בהעלותך פרק יא

 ומתפשט על כל ארץ מצרים כל א' עושה גומות והדגים נשארים בם. וי"מ דגה קרוי"ישאנץ בלע"ז כמו וידגו לרוב ואח"כ מפרש הדגה הקשואים והאבטיחים:את הקשואים. תימא מה טיבם של אלו המאכלים. י"ל מתוך רב מאכל באים אלו לקנוח סעודה. עוד י"ל שעושים מהם תיקון המאכל וטיבולין כגון איי"לייש מוטר"דש:(ח) והיה טעמו וכו'. פליאה גדולה על זה הא דכתב לעיל בלתי אל המן עינינו והלא אין הטעם מעולה מלשד השמן ועוד למה קורהו לחם הקלוקל. וי"ל דע"י הטורח שטורחים בו כדכתיב וטחנו ברחים או דכו במדוכה אז נשתנה ריחו וטעמו לטוב ולשון העברי מוכיח כן דכתיב והיה טעמו אז

97

הכתב והקבלה בראשית פרשת חיי שרה פרק כד

 היא היתה לו לאשה לעשות כל מה שאשה עושה לבעלה, אבל מצדו לא היתה אישות גמורה שלא היה בא עליה ולא היתה בינו ובינה רק קרבת אהבה, (הא דבבעילת קטנה אית בה משום השחתת זרע, היא דעת הרמב"ם שכתב בק"א מא"ב הי"ח, אסור להוציא שכבת זרעו לבטלה לפיכך לא יהיה דש מבפנים וזורה מבחוץ ולא ישא קטנה שאינה ראויה לילד, וכ"כ הטור באה"ע סי' כ"ד, מבואר דעתם אע"ג דקטנה תבוא לכלל לידה השתא מיהת לאו בת לידה היא ואית בה משום השחתת זרע, ומה שאמרו (נדה י"ג) הנושא את הקטנה מעכב את המשיח, לא להוציא איסור השחתת זרע רק להגדיל

98

הכתב והקבלה בראשית פרשת תולדות פרק כו

 מותו חזרו לגלוליהם, וכדי לבטל מפי הבריות שמות הבארות האלה, לפי שהיו כלם מורים הפך דעתם המשובשת, לכן סתמו הבארות, ובהתבטל הבאר נתבטל שמותן. ובא הכתוב להודיע כי יצחק אחז במעשי אברהם אביו והתאמץ לחפור אותן הבארות ולהחזיר שמותן עליהן כדי להחזיר עטרת אמונה אמתית למקומה ומצאתי במכדרשב"י בתוספות ח"ג דש"ב ב' שכתב: כיון דמליוה פלשתים עפרא, דאהדרו בני עלמא לע"ז והוה עלמא שמם דלית דידע לקב"ה כיון דאתא יצחק מה כתיב וישב יצחק ויחפור וגו' מאי וישב אלא דאתיב עלמא לתיקוני' ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקב"ה וגומר.(כ) ויקרא שם הבאר. אין אדם נותן שם לדבר שאינו

99

הכתב והקבלה ויקרא פרשת שמיני פרק י

 מצד הזמן מ"מ דעתו עגומה עליו וגם זה אינו ראוי לאכול בקדשים כדאיתא (יומא י"ד) נהי דאנינות לא חיילה עלי' מיטרד מי לא טריד, שפירש"י שם דבקדשים בעינן שמחה וגדולה מדכתיב לך נתתים למשחה כדרך שהמלכים אוכלים (עי' במשנה למלך בפ"ב מביאת מקדש ה"ו, דזה אינו לר"י דוקא, דגם לסתמא דש"ס דטרדה מעכב מלאכות בקדשים) הנה לזה כשמוע אהרן מפי משה שנצטוה לאכול קדשים באנינות, דן בעצמו, שאין צווי זה בא להתיר אנינות החיובי ולאכול קדשים ביום שמצד הדין אסור בהם, רק להתיר אנינות הטבע דהיינו בלילה, אף שישער בנפשו שדעתו תהיה עגומה עליו ולא יוכל לאכלם בשמחה, מכל מקום

100

הכתב והקבלה דברים פרשת כי תצא פרק כה

 לדעתם יש לבאר ונקלה ענין קלקול בחבורה דברבותינו, וכמו הגבעות התקלקלו (ירמיה ד') ענין השחתה והוא נאות לפי הענין.(ד) לא תחסום. לרבותינו (ב"מ ד' צ' ב'), המכוון בזה בשעת דישה לא תהא חסימה לכן חייב אף בחסמה מבחוץ קודם שתכנס לדוש, וכן אם אחד חסמה והשני דש בה אינו לוקה אלא הדש בלבד, ולפי"ז אין לתרגם (ניכט צו שליעסען) כפעולה עצמית רק כפעולה סבובית ותרגומו (ניכט פערשלאססען לאססען), וכבר כתבתי ע"ז בואת זכר לא תשכב, ורש"י שכ' יכול יחסמנו מבחוץ ת"ל לא תחסום מ"מ, לשון זה לא מצאתי לא בתלמוד ולא בספרי, ואמרו עוד (שם פ"ט) מקשינן חוסם לנחסם

1234567891011121314151617181920