דש

דש מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 10623 מקורות עבור דש. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

דברי הימים א פרק כא

 בִּי וּבְבֵית אָבִי וּבְעַמְּךָ לֹא לְמַגֵּפָה: ס(יח) וּמַלְאַךְ יְקֹוָק אָמַר אֶל גָּד לֵאמֹר לְדָוִיד כִּי יַעֲלֶה דָוִיד לְהָקִים מִזְבֵּחַ לַיקֹוָק בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבֻסִי:(יט) וַיַּעַל דָּוִיד בִּדְבַר גָּד אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּשֵׁם יְקֹוָק:(כ) וַיָּשָׁב אָרְנָן וַיַּרְא אֶת הַמַּלְאָךְ וְאַרְבַּעַת בָּנָיו עִמּוֹ מִתְחַבְּאִים וְאָרְנָן דָּשׁ חִטִּים:(כא) וַיָּבֹא דָוִיד עַד אָרְנָן וַיַּבֵּט אָרְנָן וַיַּרְא אֶת דָּוִיד וַיֵּצֵא מִן הַגֹּרֶן וַיִּשְׁתַּחוּ לְדָוִיד אַפַּיִם אָרְצָה:(כב) וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל אָרְנָן תְּנָה לִּי מְקוֹם הַגֹּרֶן וְאֶבְנֶה בּוֹ מִזְבֵּחַ לַיקֹוָק בְּכֶסֶף מָלֵא תְּנֵהוּ לִי וְתֵעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל הָעָם:(כג) וַיֹּאמֶר אָרְנָן אֶל דָּוִיד קַח לָךְ וְיַעַשׂ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב בְּעֵינָיו רְאֵה נָתַתִּי הַבָּקָר לָעֹלוֹת

2

משנה מסכת מעשרות פרק א

 ונותן לחמטה ולתמחוי אבל לא יתן לקדרה וללפס כשהן רותחין רבי יהודה אומר לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר:משנה ח[*] העגול משיחליקנו מחליקים בתאנים וענבים של טבל רבי יהודה אוסר המחליק בענבים לא הוכשר רבי יהודה אומר הוכשר הגרוגרות משידוש ומגורה משיעגל היה דש בחבית ומעגל במגורה נשברה החבית ונפתחה המגורה לא יאכל מהם עראי רבי יוסי מתיר:

3

תוספתא מסכת בבא מציעא (ליברמן) פרק ח

 מפני גזל מלאכתו של בעל הבית הלכה יהמרכיס בתבואה אינו עובר משום בל תחסם אבל מפני מראית העין מביא קרצטלין ותולה בפיה הלכה יאישראל הדש בפרתו של גוי עובר משום בל תחסום וגוי הדש בפרתו של ישראל אינו עובר משום בל תחסום דש תרומה ומעשר שני עובר משום בל תחסום כיצד הוא עושה מביא קפיפות ותולה בצוארי בהמה ונותן לתוכה חולין מאותו המין הלכה יבהחוסם את הפרה לא יפחות לה מששת קבין חמור משלשת קבין החוסם את הפרה והמזויג את הכלאים פטור אין לך שהוא חייב אלא הנוהג והמנהיג בלבד הלכה יגאימתי אמרו שומר חנם נשבע

4

תוספתא מסכת מעשרות (ליברמן) פרק א

 נותן לחמיתה ולתמחוי המערה ממיחם למיחם ומאלפס לאלפס ומקדירה לקדירה מותר ליתן לשני ואסור ליתן לראשון הסוחט ענבים בתוך ידו פטור בתוך הכוס הרי זה חייב הלכה יהבדדין המדליקין מבד לבד אין חוששין משו' גזילו של בעל הבית שכך נהגו הלכה יאהיה דש בחבית ומעגיל במגורה נשברה חבית ונפתחה המגורה לא יאכל מהן עראי ור' יוסה מתיר מפני שהתחתונות צריכות לעליונות

5

תוספתא מסכת נדה (צוקרמאנדל) פרק ב

 קטנה מעוברת ומניקה קטנה שמא תתעבר ותמות איזו היא קטנה מבת אחת עשרה שנה ויום אחד ועד בת שתי עשרה שנה ויום אחד פחות מכן ויתר על כן משמש כדרכו ואינו חושש מעוברת שמא תעשה עוברה סנדל מניקה שמא תהרוג את בנה שהיה ר' מאיר אומרים כל עשרים וארבעה חדש דש מבפנים וזורה מבחוץ וחכמים אומרים משמש כדרכו והמקום משמר עליו שנ' שומר פתאים י"י: הלכה זלא ישא אדם מעוברת חברו ומינקת חברו משום שנ' אל תסיג גבול עולם ובשדה יתומים אל תבוא: הלכה חכל היד המרבה לבדוק בנשים הרי משובחת ובאנשים תקצץ ר' טרפון אומר תקצץ על

6

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ט

 שכוי או מי נתן לשכוי בינה. הרואה אוכלוסין אומר ברוך חכם הרזים. כשם שאין פרצופין דומין זה לזה כך אין דעתן דומה זה לזה. בן זומא כשהיה רואה אוכלוסין בירושלים אומר ברוך שברא כל אלו לשמשיני כמה יגע אדם הראשון עד שלא אכל פרוסה. חרש זרע ניכש עידר קצר עימר דש זרה בירר טחן הרקיד לש וקיטף ואפה ואח"כ [דף סד עמוד א] אכל פרוסה. ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו לפני. ראה כמה יגיעות יגע אדם הראשון עד שמצא חלוק ללבוש. גזז וליבן וניפס וצבע וטווה וארג כבס ותפר ואח"כ מצא חלוק ללבוש ואני עומד בשחרית ומוצא כל אלו

7

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מגילה פרק ד

 בבית אפל לא יפרש שמע ברם הכא בלא ראות לרבות את הסומא:הלכה חמתני' כהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיו רבי יהודה אומר אף מי שהיו ידיו צבועות אסטיס לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו: גמ' תני ובפניו והא תני אם היה דש בעירו מותר רבי נפתלי הוות אצבעתיה עקומה אתא שאיל לרבי מנא א"ל מכיון שאתה דש בעירך מותר רב חונא הוה מעבר זלדקן והא תני אם היה דש בעירו מותר א"ר מונא רגליה הוי סגין שלא יהו אומרים ראינו קטן נושא את כפיו א"ר יוסה זאת אומרת שאסור להסתכל בכהנים בשעת שהן מברכין

8

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מועד קטן פרק ב

 שכן מצאנו שלא נכבשה יריחו אלא בשבת דכתיב [יהושע ו ג] כה תעשה ששת ימים. וכתיב [שם ד] וביום השביעי תסובו את העיר שבע פעמים וכתיב [דברים כ כ] עד רדתה אפילו בשבת הרי שאין לו מה יאכל קוצר ומעמר ודש ובלבד שלא ידוש בפרה. במספק ליחיד אבל במספק לרבים דש ואפילו בפרה. אין מפנין מדירה נאה לדירה נאה ולא מדירה כאורה לדירה כאורה. ולא מדירה כאורה לדירה נאה ואין צריך לומר מדירה נאה לדירה כאורה. ובתוך שלו אפילו מדירה נאה לדירה כאורה שמחה לאדם בשעה שהוא דר בתוך שלו. אין מפנין את המת ואת העצמות מקבר מכובד למכובד ולא

9

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מעשרות פרק א

 ברור כל שהאור מהלך תחתיו וכא איזו תבשיל ברור כל שהאור מהלך תחתיו. על דעתיה דרבי יודה מלח כציר יין כחומץ:הלכה המתני' העיגול משיחליקנו. מחליקין בתאנים ובענבים של טבל רבי יהודה אוסר. המחליק בענבים לא הוכשר ר' יהודה אומר הוכשר. וגרוגרות משידוש ומגורה משיעגל. היה דש בחבית ומעגל במגורה נשברה החבית ונפתחה המגורה לא יאכל מהן עראי. רבי יוסי מתיר: גמ' חנניא בריה דרבי יסא אמר מה פליגין רבי יודה ורבנין בטבל שנטבל מדבריהן אבל טבל שנטבל דבר תורה אוף רבנין מודיי. רבי מנא אמר לה סתם רבי אבין בשם רבי יוחנן רבי יודן כדעתיה ורבנין כדעתון דתני

10

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ז

 רבנן דקיסרין אמרין ההן דצייד כוורא וכל דבר שאתה מבדילו מחיותו חייב משום קוצר: והמעמר. רבי שמואל בר ססרטאי בעי תולדות העימור אי זו היא. רבי יוסי שמעית טעם מן דרבי שמעון בשם רבי אחא. ולית אנא ידע מה שמעת. מיי כדון ההן דכתית אורז שערין חלוקה חייב משום דש. ההן דשטח צלין צימוקין מסוסלה בוקלטה חייב משום מעמר. כל שהוא נוגע באוכל חייב משום מעמר. בקליפה משום דש. הדא איתתא כד מערבא בחיטיא משום מרקדה. כד מפרכייא בראשייא משום דשה. כד מתברא בצדדיא משום בוררת. כד מספייא משום טוחנת. כד מנפייא משום זורה. גמרה מלאכתה משום מכה בפטיש. ההן

1234567891011121314151617181920