דניאל

דניאל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4879 מקורות עבור דניאל. להלן תוצאות 51 - 60

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


51

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ג

 שאין היד שולטת. ר' יושיע בר גיזורה הוה משמש קומי ר' זעירה והוה מעייל קומוי תבשילין רותחין. א"ל היך איתעבידא. א"ל גרוף תופייא ויהב בגוה. א"ל לא תהי עביד כן אלא גרוף תופייא ויהב תלתא כיפין ורמי עליהון. ר' אבהו הורי בבוצרה ממלא גצרו רמח ומיתן תלתא כיפין ומירמין עליהון. דניאל בריה דרב קטינא בשם ר' אסי שיזרי חריות כגפת וכעצים. הדא דתימר כשהיו לחין ויבשו. אבל אם היה יבשין מתחילתן כקש וכגבבה הן. גללי בהמה אית תניי תני כגפת וכעצים ואית תניי תני כקש וכגבבה. מאן דמר כגפת וכעצים בדקה. ומאן דמר כקש וכגבבה בגסה. הגורף עד שיגרוף כל

52

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ה

 גמ' תני רבי ישמעאל בי רבי יוסי משום אביו. ארבע בהמות נמשכות באיפסר ואילו הן הסוס והפרד הגמל והחמור. א"ר חזקיה וסימנא [זכריה יד טו] וכן תהיה מגפת הסוס הפרד הגמל והחמור. רב אמר הלכה כר' ישמעאל בי רבי יוסי: לובדקם. אית תניי תני לגדקס. מאן דמר לובדקם על שם [דניאל יא מג] ולובים וכושים במצעדיו. מאן דמר לגדקס אבמטוס. מהו אבמטוס. חמר סלק. ר' יונה אמר רב הושעיה בעי גרים הבאים מלובים מהו להמתין להן ג' דורות. א"ר יונה בן צרויה מן מה דנן חמיי ההן פולא מיצרייא כדון רטיב אינון צווחין ליה לובי. כדו נגיב אינון צווחין ליה

53

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק ו

 אדם. יוצאין בקמיע מומחה בין בכתב בין בעשבים. ובלבד שלא יתננו לא בשיר ולא בטבעת. בעון קומי רבי יונתן מהו מיתניתיה בההן סילונה. א"ל ובלבד שלא יתננו לא בשיר ולא בטבעת. בעון קומי רבי יונתן מהו מפיק בההוא מומייקה. אמר לון משם תכשיט. אי משום תכשיט הוא לא ודניאל ליסר [דניאל ה כט] והמניכא די דהבא על צואריה. אי משם משאוי בשבת נימא כל המחובר לכסות הרי הוא ככסות. ר' יוסי בי רבי בון בשם רבי יוסי מכה שנתרפאת נותנין עליה רטייה שאינה אלא כמשמרה. רבי אבון בשם רבנין דתמן נותנין על גבי מכה בשבת שאינו אלא כמשמרה. אמר רבי

54

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שבת פרק טז

 מצילין אותן למבוי שאינו מפולש בן בתירה אומר אף למפולש: גמ' מתני' בשאינו טפול לו. אבל אם היה טפול לו כגופו הוא. ניחא תיק הספר עם הספר תיק תפילין עם התפילין. רבי חגי בשם זעירא שמע לה מהדא [שם לד ח] חונה מלאך ה' סביב ליריאיו ויחלצם. וכן הוא אומר [דניאל ג כא] באדין גובריא אילך כפיתו בסרבליהן וגומר: אעפ"י שיש בתוכו מעות. ייבא כיי דמר ר' יעקב בר אחא אמר חיננא קרתיגנאה בשם ר' הושעיה דיסיקיא שיש בתוכו מעות נותן עליה ככר ומטלטלה: לאיכן מצילין אותן למבוי שאינו מפולש. הא למפולש לא. בכל אתר את אמר אין המהלך כמניח.

55

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק א

 יהושע והא כתיב [ישעי' ס כב] אני ה' בעתה אחישנה. מה עבד לה ר' ליעזר. תשובה כמה דאת אמר [דברים י יב] ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו'. רבי אחא בשם ר"י בן לוי אם זכיתם אחישנה ואם לאו בעתה כיון שאמר לו ר' יהושע [דניאל יב ז] וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה איסתלק ר' ליעזר. מתוך חמשה דברים נגאלו ישראל ממצרים מתוך הקץ מתוך צרה מתוך צווחה מתוך זכות אבות מתוך תשובה. מתוך הקץ הדא ה"ד [שמות ב כג

56

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק ג

 הלכה אמתני' סדר תעניות האלו האמור ברביעה הראשונה אבל צמחים ששנו מתריעין עליהן מיד וכן שפסקו גשמים מגשם לגשם ארבעים יום מתריעין עליהן מפני שהיא מכת בצורת: גמ' אי זהו מיד שלהן רב אמר שני וחמישי ושני. שנו בשני מהו להתריע עליהן בחמישי. ר' זעירה שמע לה מן הדא [דניאל י יב] ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתתה את לבך להבין ולהתענות לפני ה' אלהיך נשמעו דבריך. כבר נשמעו דבריך. וכאן מכיון שנתנו ב"ד נפשן לעשות כמי שעשוי. תני כשם שמתריעים עליהן בשאר ימי שבוע כך מתריעין עליהן בשביעית מפני פרנסת אחרים מהו מפני

57

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק ד

 בערב שבת ולא במוצאי שבת מפני כבוד שבת. תני סנהדרין גדולה היתה מתענה עמהן. וסנהדרין יכולה להתענות בכל יום מחלקין היו עצמן על בתי אבות ואין מתענין על שני דברים כאחת מן הדא [עזרא ח כג] ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת. אמר רבי תנחומא לא מן הדא אלא מן הדא [דניאל ב יח] ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזה דנה. ר' חגיי בשם רבי זעירה שאם היו שני דברים כגון עצירת גשמים וגוביי מתריעין עליהן ר' חגיי כד דהוה נפק לתענית' הוה אמר קומיהון אחונן אף על גב דאית בליבינן עקין סגין אלא להן דאתינן. מתניתא דרבי מאיר

58

מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה א

 שנאמר כה אמר יי' קול ברמה נשמע וגומר כה אמר יי' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה ויש תקוה לאחריתך נאם יי' וגו' (ירמיה לא יד - טז) וי"א אף על פי שנדבר עמהם בחוצה לארץ ובזכות אבות לא נדבר עמהם אלא במקום טהור של מים. שנאמר ואני הייתי על אובל אולי (דניאל ח ב) ואומר ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל (שם י ד) ואומר היה היה דבר יי' אל יחזקאל בן בוזי הכהן על נהר כבר (יחזקאל א ג). ויש אומרים נדבר עמו בארץ ונדבר עמו בחוצה לארץ שנאמר היה היה דבר יי' היה שנדבר עמו בארץ היה

59

מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה ז

 למה נאמר והלא כבר נאמר על הבתים אשר יאכלו אותו בהם אין לי אלא בתים שיאכלו בהם בתים שהיו יושבים בהם מנין ת"ל על הבתים אשר אתם שם מכל מקום: וראיתי את הדם. היה ר' ישמעאל אומר והלא הכל גלוי לפניו שנ' ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא (דניאל ב כב) ואומר גם חשך לא יחשיך ממך (תהלים קלט יב) ומה ת"ל וראיתי את הדם. אלא בשכר מצוה שאתם עושים אני נגלה וחס עליכם שנאמר ופסחתי עליכם. אין פסיחה אלא חייס שנאמר כצפרים עפות כן יגן יי' צבאות על ירושלם גנון והציל פסוח והמליט (ישעיה לא ה): ד"א וראיתי את

60

מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה יא

 עברה היום ההוא (צפניה א טו) וכת' הנה יום ה' בא אכזרי ועברה וגו' (ישעיה יג ט) וכת' ובכל כרמים מספד כי אעבור בקרבך נאם ה' (עמוס ה יז)]. וראה את הדם. היה ר' ישמעאל אומר והלא הכל גלוי וידוע לפניו שנאמר ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרי (דניאל ב כב) ואומר גם חשך לא יחשיך ממך (תלים /תהלים/ קלט יב) ומה ת"ל וראה את הדם אלא בשכר מצות שהם עושים הוא נגלה עליהם וחס עליהם שנאמר ופסח ה' על הפתח ואין פסיחה אלא חייס שנאמר כצפרים עפות כן יגן ה' על ירושלם גנון והציל פסוח והמליט (ישעיה לא ה)

1234567891011121314151617181920