דניאל

דניאל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 4879 מקורות עבור דניאל. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כתובות פרק יב

 לר' יהושע ואפילו כגון ירבעם וחביריו אמר ליה [דברים כט כב] גפרית ומלח שריפה כל ארצה אמר ר' ברכיה מה הין דשאיל להון לא שמעינן מינה כלום מהו כדון כיון שנשרפה ארץ ישראל נעשה בהן מידת הדין תני בשם רבי יודה שבע שנים עשתה ארץ ישראל נשרפה הדא הוא דכתיב [דניאל ט כז] והגביר ברית לרבים שבוע אחד כותים שבה מה היו עושין מטליות מטליות היתה נשרפת כתיב [ירמי' כ ו] ואתה פשחור וכל יושבי ביתך תלכו בשבי ובבל תבוא שם תמות ושמה תיקבר ר' אבא אמר ר' חלבו ור' חמא בר חנינה חד אמר מת שם ונקבר שם יש

32

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מגילה פרק א

 שמו אשורי שהוא מאושר בכתבו אמר רבי לוי על שם שעלה בידם מאשור תני רבי יוסי אומר ראוי היה עזרא שתינתן תורה על ידו אלא שקדמו דור משה אע"פ שלא ניתנה התורה על ידיו אף הוא ניתן כתב ולשון על ידו [עזרא ד ז] וכתב הנשתוון כתוב ארמית ומתורגם ארמית [דניאל ה ח] ולא כהלין כתבא למיקרי מלמד שבו ביום ניתן ר"נ אומר ברעץ ניתנה התורה ואתייא כר' יוסה רבי אומר אשורית ניתנה התורה וכשחטאו נהפך להן לרעץ וכשזכו בימי עזרא נהפך להן אשורית [זכריה ט יב] גם היום מגיד משנה אשיב לך [דברים יז יח] וכתב לו את משנה

33

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת מגילה פרק ג

 התקין מטבע של תפלה [דברים י יז] האל הגדול הגבור והנורא ירמיה אמר [ירמי' לב יח] האל הגדול הגבור ולא אמר נורא ולמה הוא גבור לזה נאה להקרות גבור שהוא רואה חורבן ביתו ושותק ולמה לא אמר נורא אין נורא אלא בית המקדש דכתיב [תהילים סח לו] נורא אלהים ממקדשיך דניאל אמר [דניאל ט ד] האל הגדול והנורא ולמה לא אמר גבור בניו מסורים בקולרין איכן היא גבורתו ולמה הוא אמר נורא לזה נאה להקרות נורא בנוראות שעשה עמנו בכבשן האש וכיון שעמדו אנשי כנסת הגדולה החזירו את הגדולה ליושנה [נחמיה ט לב] ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר

34

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק א

 לא יהא נזיר מיתני שבותה שקוקה. תני ר' חייה שבוקה שקועה שקודה. נדר דנדר במוהי במומי. דנדר משה [שמות ב כא] ויואל משה. ר' יונה בעי ולמה לינן אמרין במומי דנדר שאול. [שמואל א יד כד] ויואל שאול. ימינא הרי זו שבועה. שמאלא הרי זו שבועה. אמר ר' מתניה דכתיב [דניאל יב ז] וירם ימינו ושמאלו השמים וישבע בחיי העולם:הלכה ג[דף ד עמוד א] מתני' לא חולין לא אוכל לך לא כשר לא דכי טהור וטמא נותר ופיגול אסור כאימרא כדיריים כעצים כאישים כמזבח כהיכל כירושלים נדר באחד מכל משמשי המזבח אע"פ שלא הזכיר קרבן הרי זה נדר

35

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נדרים פרק ג

 דרך כוכב ועתיד לעמוד מיעקב. רבי אחא בשם ר' חונא עתיד עשו הרשע לעטוף טליתו ולישב עם הצדיקים בגן עדן לעתיד לבוא והקב"ה גוררו ומוציאו משם מה טעמא [עבדיה א ד] אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם יי'. ואין כוכבים אלא צדיקים כמה דאת אמר [דניאל יב ג] ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד:הלכה ט[דף יב עמוד ב] מתני' קונם שאיני נהנה לערלים מותר בערילי ישראל ואסור במולי אומות העולם שאיני נהנה למולים אסור בערילי ישראל ומותר במולי אומות העולם שאין הערלה קרויה אלא לשם הגוים שנא' [ירמי' ט כה] כי כל הגוים ערילים

36

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת נזיר פרק א

 יוסה אין אילו כינויי כינויין כינויין ממש אינון אילו האומר מנדרנא שמא אינו נזיר אילו מנזירנא [דף ב עמוד א] כאומר מפחזנא אילין אינון כינויי כינויין על דעתיה דרבי יוסי הדא היא דתנינן הרי עלי ציפורין רבי מאיר אומר נזיר וחכמים אומרים אינו נזיר אמר ר' יוחנן משום כינויי כינויין [דניאל ד ל] עד די שעריה כנישרין רבא וטיפרוהי כציפורין. הריני כזה. אמר ר' יוסי בר חנינה בתפוש בשערו והוא אמר הריני כזה הריני מסלסל הריני מכלכל כאומר הריני מן המסלסלין מן המכלכלין הריני מסלסל ומכלכל כאומר לא אסלסל ולא אכלכל פחות משלשים אלא שלשים הרי עלי שלא אסלסל שלא

37

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק ג

 אומר חסיד שוטה רשע ערום אשה פרושה ומכת פירושים הרי אילו מכלי עולם: גמ' ולא כן סברנן מימר כולהן ולא מקצתן. כאינש דאמר לא אספיק פלן למישתי עד דאיתחלחל. יש זכות תולה שנה אחת יש זכות תולה שתי שנים. יש זכות תולה שלש שנים. יש זכות תולה שנה אחת מנבוכדנצר [דניאל ד כו] לקצת ירחין תרי עשר. יש זכות תולה שתי שנים מאמנון [שמואל ב יג כג] ויהי לשנתים ימים. יש זכות שתולה לשלש שנים מאחאב [מלכים א כב א] וישבו שלש שנים אין מלחמה בין ארם ובין ישראל. אמר רבי יוסי נאמר כל אותן שנים עשר חדש היה עסוק

38

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוטה פרק ז

 פרשת וידוי מעשר הרי הוא לאחר מתן תורה והוא נאמר בכל לשון. ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יוחנן שלא יהא לשון סורסי קל בעיניך. שבתורה ובנביאים ובכתובים הוא אמור. בתורה כתיב [שם לא מז] ויקרא לו לבן יגר שהדותא. בנביאים כתיב [ירמי' י יא] כדנה תימרון להון. בכתובים כתיב [דניאל ב ד] וידברו הכשדים למלך ארמי'. אמר ר' יונתן דבית גוברין ארבעה לשונות נאין להשתמש בהן העולם. ואילו הן לעז לזמר רומי לקרב סורסי לאיליי' עברי לדיבור. ויש אומרים אף אשורי לכתב. אשורי יש בו כתב ואין בו לשון. עברי יש בו לשון ואין בו כתב. בחרו להם כתב

39

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוכה פרק ד

 מה הן אומרים יופי לך מזבח יופי לך מזבח רבי אליעזר אומר ליה ולך מזבח ליה ולך מזבח: גמ' מהו מוצא ממצייא. אמר רבי תנחומא קלונייא הוה שמה. בר קפרא אמר וגבהן אחת עשרה אמה. אמר רבי יוסה מתני' אמרה כן וראשיהן כפופין לצדדי המזבח. רבי זעירא שלח שאיל לר' דניאל בריה דרב קטינא שמעת מאביך טעונה ברכה וניטלת בפני עצמה ויש לה שיעור. אתא רבי אייבו בר נגרי בשם רב חונה ואמר טעמא טעונה ברכ' וניטלת בפני עצמה ויש לה שיעור לא שמעתי. תמן אמרין רב ששת ורב נחמן בר יעקב חד אמר ג' בדי עלין וחורנא אפילו בד

40

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוכה פרק ה

 ילדותו שלא ביישת את זקנותו אלו אנשי מעשה ויש מהן אומרים אשרייך זקנותו שכיפרה על ילדותו אלו בעלי תשובה. אלו ואלו היו אומרים אשרי מי שלא חטא ומי שחטא יימחל לו. הלל הזקן כד הוה חמי לון עבדין בפחז הוה אמר לון דאנן הכא מאן הכא. ולקילוסן הוא צריך. והכתיב [דניאל ז י] אלף אלפין ישמשוניה וריבות ריבויין קדמוהי יקומון. כד הוה חמין לון עבדין בכושר הוה אמר די לא נן הכא מאן הכא שאף על פי שיש לפניו כמה קילוסין חביב הוא קילוסן של ישראל יותר מכל. מה טעמא [שמואל ב כג א] ונעים זמירות ישראל [תהילים כב ד

1234567891011121314151617181920