גפן

גפן מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2396 מקורות עבור גפן. להלן תוצאות 21 - 30

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


21

תוספתא מסכת מנחות (צוקרמאנדל) פרק ט

 המזבח: הלכה יבאין מביאין יין פחות מארבעים יום ואם הביא מגיתו כשר: הלכה יגאילים ממואב עגלים משרון כבשים ממדבר גוזלות מהר המלך ר' יהודה אומר כבשים שגביהן רחבים: הלכה ידכל העצים כשרים לגבי מזבח חוץ משל זית ושל גפן ר' אלעזר מוסיף חמשה עצים פסולין אף של שקמה ושל חרוב ושל דקל ושל מייש ושל אלן ושל סתירה מכל מקום הרי אלו פסולין אבל באלו רגילין במדבריות של תאנה ושל עץ שמן ושל אגוז: הלכה טומלח זו מלח סדומית שנ' ולא תשבית מלח הבא מלח שאינה שובתת ואיזו זו מלח סדומית ומניין אם לא מצא מלח

22

תוספתא מסכת שבת (ליברמן) פרק ט

 הלכה אהמוציא שני נימין מזנב הסוס ומזנב הפרה הרי זה חייב מפני שמתקינן לנשבים הלכה בהמוציא שני זפין מן הקשה שבחזיר הרי זה חייב ר' שמעון בן לעזר אומ' אפי' אחד יש שחולקין בחזיר בין חטרתו לשאר גופו הלכה גהמוציא מצמר גפן וצמר כלך מצמר גמלים ומצמר ארנבים ומצמר חיה שבים ושאר כל הנטוים כולן מלא הסיט כפול הרי זה חייב הבגד השק והעור כשיעור לטמאן כך שיעור להוציאן הלכה דהמוציא בין כלים גדולים ובין כלים קטנים הרי זה חייב המוציא גחלת כל שהוא הרי זה חייב שלהבת כל שהוא הרי זה חייב הלכה הברזל

23

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת בבא בתרא פרק ה

 מת מצוה אסור לפנותו לפום כן צריך מתניתא. אמר רב חסדא אתייא כמאן דמר מת מצוה מותר לפנותו אני אומר בשבילי הרשות נקבר. וחש לומר שמא מת מצוה היה. ואין מיתי מצוה מצויין ומוטלין. בשבילי הרשות משתיעקר התבואה עד שתרד רביעה שנייה. ולוקחין נטיעות מכל מקום חוץ משל זית ומשל גפן. בזית מן החדש שבחדש ומן הישן שבישן אבל אם היה עשוי' כמין טרגול אפילו מן החדש שבחדש אסור. רבי תנחום דכפר גון בשם רבי לעזר בי רבי יוסי ארבעה מלקטין עשבין מכל מקום ובלבד שלא ישרשו ופונים לאחורי הגדר. רבי לעזר בי רבי יוסי בשם ר' תנחום עד מקום

24

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ביצה פרק ה

 ולא שטין על פני המים ולא מספקין ולא מטפחין ולא מרקדין אי זו היא רשות שהיא מצוה לא דנין ולא מקדשין ולא חולצין ולא מייבמין תני אין עולין באילן בין לח בין יבש ניחא לח יבש כך אנו אומרין אסור לדוש על גבי זמורה בשבת אלא כר"מ דרבי מאיר אמר גפן שיבשה אסורה ואינה מקדשת דברי הכל אסרו אילן יבש מפני אילן לח רב חייה בר אשי אתא ופרי קומי רב א"ל ביידא אתיתה א"ל בההוא תמרתא עקימתא א"ל מאן שרא לך רבי בשם רב אסור לדוש ע"ג זמורה בשבת היא שורשי אילן היא קולסי אכרוב בגבוהין ג' אבל אם

25

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק א

 שהוא עתיד למתקה, כהדא רבי שמעון בר' הוה משקי פרסתקיה יין מבושל בשביל למתקה:הלכה חמתני' אין נוטעין ירק בתוך סדין של שיקמא אין מרכיבין פיגם ע"ג קידה לבנה מפני שהוא ירק באילן. אין נוטעין ייחור של תאינה לתוך החצוב שיהא מקורו: אין תוחבין זמור' של גפן לתוך האבטיח שתהא זורקת מימיה לתוכו מפני שהוא אילן בירק: אין נותנין זרע דלעת לתוך החלמות שתהא משמרתו מפני שהוא ירק בירק: גמ' רבי זכריה חתניה דרבי לוי בעי בלא כך אינו אסור משום זרעים תחת הגפן. אמר רבי יוסי תיפתר במעמיק שורש למטה משלשה טפחים חוץ לששה. כהדא דתני שרשי פיאה

26

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ב

 ספיחי אסטיס וכן מקום הגרנות שעלו בה מינין הרבה. וכן תלתן שהעלת מיני עשבים אין מחייבין אותו לנכש. ואם ניכש או כיסח אומר לו עקור את הכל חוץ ממין אחד: גמ' תני סומכין עומרין בצד גפנים. אמר רבי יוסי הדא אמרה שאסור ליטע בצד [דף ח עמוד א] קמה יבישה גפן יבש. מהו לזרע בצד גפנים יבשות. נשמעינה מן הדא גפן שיבשה אסורה ואינה מקדשת ואמר רבי לעזר דרבי מאיר היא דרבי מאיר אמ' אפילו גפן הצמר אסור ואינו מקדש. הדא אמרה שמותר לזרע בצד גפנים יבשות ואם צמחו מותרות לשעבר ואסורו' לעתיד לבוא. כהדא ר' שמעון בן יהודה גם

27

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ג

 ירק בתבואה נותנין לה בית רובע. [דף יח עמוד א] היתה שדהו זרועה תבואה וביקש ליטע בתוכה שורה של דילועין נותנין לעבודתה ששה טפחים. ואם הגדילה יעקור מלפניה. רבי יוסי אומר נותנין לה לעבודתה ארבע אמות. אמרו לו התחמור זו מן הגפן. אמר להן מצינו שזו חמורה מן הגפן של גפן יחידית נותנין לה עבודתה ששה טפחים ולדלעת יחידית בית רובע. רבי מאיר אומר משום רבי ישמעאל כל שלשה דילועין לבית סאה לא יביא זרע לתוך בית סאה. רבי יוסי בן החוטף אפרתים משום רבי ישמעאל כל שלשה דילועין לבית כור לא יביא זרע לתוך בית כור: גמ' אמר רבי

28

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ה

 אם היה מפלש מראש הכרם ועד סופו הרי זה נראה כבין שני כרמי' זורעין בתוכו ואם לאו הרי הוא כגת. הגת שבכרם עמוקה עשרה ורוחבה ארבעה זורעין בתוכה דברי רבי ליעזר וחכמים אוסרין. שומרה שבכרם גבוה עשרה ורחבה ארבעה זורעין בתוכה. [דף כו עמוד א] ואם היה סער כותש אסור. גפן שהיא נטועה בגת או בנקע נותנין לה עבודתה וזורע את המותר. רבי יוסי אומר אם אין שם ארבע אמות לא יביא זרע לשם והבית שבכרם זורעין אותו: גמ' עד שיהא מבריק כדי הוא ועבודתו מן מה דתני מודין חכמים לר' ליעזר בן יעקב בחריץ מבריק כדי הוא ועבודתו הוי

29

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ו

 על מקצת אפיפיירות לא יביא זרע אל תחת המותר. ואם הביא לא קידש. ואם הולך החדש אסור. וכן המדלה על מקצת אילן סרק. המדלה את הגפן על מקצת אילן מאכל מותר להביא זרע אל תחת המותר ואם הולך החדש יחזירנו. מעשה שהלך רבי יהושע אצל רבי ישמעאל מכפר עזיז הראהו גפן שהיה מודלה על מקצת תאינה אמר ליה מה אני להביא זרע אל תחת המותר אמר ליה מותר. והעלהו משם לבית מגינייא והראהו גפן שהיה מודלה על מקצת הקורה וסדן של שקמה ובו קורות הרבה אמר ליה תחת הקורה הזו אסור והשאר מותר. אי זהו אילן סרק כל שאינו עושה

30

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת כלאים פרק ז

 לא יביא זרע עליה אפילו הבריכה בדלעת או בסילון. הבריכה בסלע אף על פי שאין עפר על גבה אלא שלש אצבעות מותר להביא זרע עליה. הארכובה שבגפן אין מודדין אלא מעיקר השני: גמ' לא יביא זרע עליה הא מן הצד מותר. מה נן קיימין אי משום זרעים באילן למה לי גפן אפילו שאר כל האילן. אי משום עבודה ניתני ששה. אלא כר' עקיבה דרבי עקיבה אמר שלשה. אין כרבי עקיבה אפילו מן הצד ניתני שלשה. רבי ירמיה בשם רבי חייה בר אבא משום זרעים על גבי הגפן. תמן תנינן מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה ואת מי רגלים מן הכותל שלשה

1234567891011121314151617181920