גפן

גפן מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2396 מקורות עבור גפן. להלן תוצאות 121 - 130

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


121

פתרון תורה פרשת ואתחנן

 ובניו שנמשחו בשמן המשחה, שנ' ויקח שמואל את קרן השמן וימשח אותו וג'. ויעזקהו ויסקלהו, עזקה וסקילה לשון אחד הוא, סקילה למודה ותיקון הוא מכל מכשול. כ' ה' א' עברו עברו בשערים פנו דרך הע', לכך נא' ויעזק' ויסקל', שפינה מארץ ישראל כל הגוים וכל הערלים והרגם והכריתם כמו שכת' גפן ממצרים תסיע. ונטע את ישר' כגפן שורקה, כמו שנ' בירמיה ואנכי נטעתיך שורק וג', לכך אמ' ישעיה ויטעהו שורק, בלא מרמה ועולה בלא ערלים מחללי שבת. ויבן מגדל בתוכו וגם יקב, מגדל הוא מקדש וארץ ישר', כמו שנ' כמגדל דוד צוא' וג'. ויקב, מקום מזבח ומקום הריגה, שנ' הוי

122

פתרון תורה פרשת האזינו

 ויאמר אויבינו שכצורנו צורם של ישראל כמות שפלל ואמר מלך אשור, שנ' כי בכל הארצות האלה וג', ולמה יפללו אויבינו כזה בשביל שהם רעים וחטאים לה' ומעשיהם ודרכיהם ונימוסיהם ומשפטם כמעשיהם של סדום ועמורה, כמו שכת' אחר הפסוק הזה כי מגפן סדום גפנם וג'. כל אומה ואומה על עיקרו נקראת גפן ממצרים תסיע וג'. ומואב על עיקרו נקראת גפן, שנ' כי שדמות חשבון אומלל גפן וג'. וסדום ועמורה על עיקרן נקראו גפן, שנ' כי מגפן סדום גפ'. אילא ענבימו ויינימו ופרימו שיבוא מגפנם ראש ומרורות וחמת תנינים וראש פתנים הם, (יבוא) וכתוב חמת תנינים יינם וג' כוס פורענותם. הלא הוא

123

ילקוט שמעוני תורה פרשת בראשית

 אכול בשמחה לחמך ומכניסין אותו למקום נחלי מים מוקף ת"ת מיני ורדין והדסים וכל אחד ואחד יש לו חופה בפני עצמו לפי כבודו שנאמר כי על כל כבוד חופה ומושכין ממנה ד' נהרות א' של חלב וא' של יין וא' של אפרסמון וא' של דבש, וכל חופה וחופה למעלה ממנה גפן של זהב ול' מרגליות קבועות בו וכל אחד מבהיק זיוו כזיו הנוגה, וכל חופה וחופה יש בה שלחן של אבנים טובות ומרגליות. וששים מלאכים עומדים לראש כל צדיק וצדיק ואומרים לו לך אכול בשמחה דבש שעסקת בתורה שנמשלה כדבש שנאמר ומתוקים מדבש ושתה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית

124

ילקוט שמעוני תורה פרשת נח

 דאמר סרסו משום הכי קללו ברביעי משום דקלקלו ברביעי אלא למאן דאמר רבעו מאי שנא רביעי נלטייה בהדי' הא והא הואי, ויחל נח איש האדמה [ט, כ] אמר ליה הקב"ה לנח לא היה לך ללמוד מאדם הראשון שלא גרם לו אלא יין כמאן דאמר אותו אילן שאכל ממנו אדם הראשון גפן היה שאין לך דבר שמביא יללה לעולם אלא יין ויטע כרם [ט, כ] מצא גפן שגרופה מגן עדן ואשכלותיה עמה ושתל מפירותיה ואכל ושמח בלבו שנאמר המשמח אלהים ואנשים ובו ביום נשתגשגו פירותיה ושתה ממנו ונתגל ונכנס כנען וראה את ערות נח קשר חוט בבריתו וסרסו ויצא והגיד לאחיו

125

ילקוט שמעוני תורה פרשת לך לך

 עמק שוה ששם הושוו כל האומות וקצצו לו ארזים ועשו לו בימה והושיבוהו למעלה והיו מקלסין אותו ואמרו שמענו אדוני נשיא אלהים אתה בתוכנו אמרו לו מלך אתה עלינו נשיא אתה עלינו אלהים אתה עלינו אמר להם אל יחסר העולם מלכו אל יחסר העולם אלוהו, עמק סוכות שהיה מסוכך באילנות גפן ותאנה ורמון אגוז ושקד תפוח ופרסק. הוא ים המלח [י"ד, ג] לא היה שם ים אלא צנורות היאור נתבקעו ונעשו ים הה"ד בצורות יאורים בקע, שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר [י"ד, ד] רבי יוסי אומר י"ב וי"ג הרי כ"ה, רבן שמעון בן גמליאל אומר כלהון י"ג שנה היו,

126

ילקוט שמעוני תורה פרשת וישב

 חייא אלו ג' שרי גאים היוצאים מישראל בכל דור ודור פעמים ששנים כאן ואחד בארץ ישראל פעמים שאחד כאן ושנים בארץ ישראל ויהבו ביה רבנן עינייהו ברבנא נחמיה ורבנא עוקבא בני ברתיה דרב, רבא אמר אלו שלשה שרי גוים שמלמדין זכות על ישראל בכל דור ודור, תנא ר' אליעזר אומר גפן זה העולם, שלשה שריגים זה אברהם יצחק ויעקב, והיא כפורחת עלתה נצה [מ, י] אלו אמהות, הבשילו אשכלותיה ענבים אלו השבטים, אמר ליה ר' יהושע וכי מראין לאדם מה שהיה והלא אין מראין לו לאדם אלא מה שעתיד להיות, אלא גפן זה תורה, שלשה שריגים זה משה ואהרן ומרים,

127

ילקוט שמעוני תורה פרשת ויחי

 יהודה שנאמר ומשפחות סופרים יושבי יעבץ, עד כי יבא שילה [מ"ט, י] שעתידין כל האומות להביא דורון לישראל ולמלך המשיח שנאמר יובל שי לה' צבאות, ולו יקהת עמים [מ"ט, י] זו ירושלים שהיא עתידה להקהות שניהם של אומות העולם שנאמר ביום ההוא אשים את ירושלים אבן מעמסה לכל העמים, הרואה גפן בחלום אין אשתו מפלת נפלים שנאמר אשתך כגפן פוריה, שורקה יצפה למשיח שנאמר ולשורקה בני אתונו, כי אתא רב דימי אמר אוסרי לגפן עירה [מ"ט, י"א] אין לך גפן וגפן שאינו צריך עיר אחד לבוצרה. ולשורקה בני אתונו [מ"ט, י"א] אפי' אילן סרק עושה משאות שתי אתונות. ושמא תאמר

128

ילקוט שמעוני תורה פרשת בשלח

 ה' ימלך לעלם ועד [ט"ו, י"ח] רבי יוסי אומר אלו אמרו ישראל על הים ה' מלך לעולם ועד לא היתה אומה שולטת בהן לעולם אלא אמרו ה' ימלך לעלם ועד [ט"ו, י"ח] לעתיד לבא. אבל אנחנו עמך עדרך צאן מרעיתך זרע אברהם אוהבך בני יצחק יחידך עדת יעקב בנך בכורך גפן שהסעתם ממצרים וכנה אשר נטעה ימינך, ה' ימלך לעלם ועד [ט"ו, י"ח] מפני מה כי בא סוס פרעה וגו' [ט"ו, י"ט] ר' איעסק ליה לבריה בי רבי יוסי בן זמרא פסקו ליה תריסר שנין למיזל לבי רב אחלפוה קמיה אמר להו [ניהוו שית שנין אחלפוה קמיה אמר להו] איכנוס

129

ילקוט שמעוני תורה פרשת תרומה

 שמעון בן גמליאל אומר בשם רבי שמעון (בן) הסגן פרוכת עביה טפח ועל ע"ב נירין נארגת ועל כל נימא ונימא כ"ד חוטין ארכה מ' אמה ורחבה כ' אמה ומפ"ב רבוא נעשית ושתים עושין בכל שנה ושנה ושלש מאות כהנים מטבילין אותה, אמר שמואל בג' מקומות דברו חכמים לשון הבאי תפוח גפן ופרוכת (אמר שמואל) לאפוקי מדרבא דתנן השקו את התמיד בכוס של זהב ואמר רבא גוזמא קמ"ל הני אין אבל התם אין עניות במקום עשירות. פרוכת הא דאמרן. תפוח דתנן החלו מעלין באפר על גבי התפוח תפוח היה באמצע המזבח פעמים יש עליו כשלש מאות כור אמר רבא גוזמא. גפן

130

ילקוט שמעוני תורה פרשת ויקרא

 אומר לא מתו בניו של אהרן עד שהורו הלכה בפני משה רבן, מאי דרוש ונתנו בני אהרן (הכהנים) [הכהן] אש על המזבח אע"פ שהאש יורדת מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט. החלו מעלין בגזרין לסדר את המערכה וכי כל העצים כשרין למערכה, אין, כל העצים כשרין חוץ משל זית ושל גפן אבל באלו רגילין במורביות של תאנה ושל אגוז ושל עץ שמן. הני מאי טעמא לא אמר רב פפא משום דקטמי, רב אחא בר יעקב אמר משום ישוב ארץ ישראל. מיתיבי על העצים אשר על האש [א, יב] עצים הנתונין להיות אש מאי ניהו דוקרי דלא קטמי ואזלי מיקטם. של

1234567891011121314151617181920