גליל

גליל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 788 מקורות עבור גליל. להלן תוצאות 81 - 90

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


81

שנות אליהו הארוך מסכת שביעית פרק ט

 השדה כלה לבהמתך מן הבית וגמירי דאין חיה שביהודה גדילה על פירות שבגליל ולא חיה שבגליל גדילה על פירות שביהודה. וזהו פי' המשנה שלש חלוקות לענין ביעור וכל חלק וחלק ג"כ נחלק לג' חלקים דהיינו יהודה ועבר הירדן והגליל זהו שלש ארצות ובכל אחת ואחת ג"כ ג' ארצות ומפרש מהן גליל העליון וכו' ותחום טבריה העמק זה ג' של גליל. וביהודה ההר והשפלה והעמק זה ג' של יהודה. ושפלת לוד כשפלת הדרום כו' פירשו המפרשים שהם הג' חלוקות של עבר הירדן וא"א לומר כן הא ירושלים הוא מהלך יום א' מן הירדן ולוד היה מהלך יום מירושלים לצד מערב כמ"ש

82

תוספות אנשי שם מסכת מעשרות פרק ב

 יקבעו. (הו"ע):בר"ב ד"ה וכן בחזרה אם קודם שהגיע כו'. לכאו' תמוה כיון דלא הגיע ליהודה א"כ עדיין עומד בגליל ומה זה דקאמר אוכל כו' עד שיגיע לגליל. אמנם למ"ש בתור"ע פ"ט דשביעית מ"ב בשם הכו"פ דעבה"י דשם הוא מגוף א"י מעבר המערבי ע"ש אפשר לומר דהוא מפסיק בין גליל ליהודה וכ"מ מדחשיב יהודה ועה"י והגליל דבסדר הזה עומדין ועי' חגיגה כ"ה דרצועה של כותים מפסקת בין גליל ליהודה. (רש"ש):במשנה למקום השביתה. עי' בר"ש שהביא מירושלמי הכל מודים אפילו ר"מ בלינה שאינה טובלת מה בין לינה מה בין שביתה בכ"מ אדם לן ואין אדם שובת בכ"מ כלו' כשלן על

83

תוספות חדשים מסכת גיטין פרק ז

 אפילו הכי כזה גט ופשוט מכלל דרישא לאו רשב"ג כלומר כיון דאשמועינן בסיפא דפי' שתי שנים ואפי' הכי הרי זה גט כ"ש ברישא ודו"ק:משנה זהגיע לאנטיפטרס וחזר תנאו בטל וכו'. כ' רש"י בתוך לשונו שזמן הל' לא נקבע וכו' וקשה דמי הכניסו בזה דמה שהזכיר גליל הוא כדי שלא יחשבו הל' יום אלא אם ילך לגליל אבל אם בינתיים שהא יותר משלשים יום לא איכפת לן כיון שלא הלך לגליל ויש לדחוק שזו כוונתו אע"פ דלא משמע הכי ממ"ש רש"י דלקמן בד"ה אנטיפטרס כו' דלא לימנו תלתין יומא וכו' ודו"ק]:

84

תוספות יום טוב מסכת כתובות פרק יא

 תוספות יום טוב מסכת כתובות פרק יאמשנה אאלמנה ניזונת מנכסי יתומים מעשה ידיה שלהן - ה"ג התוספות ולא גרסינן ומעשה ידיה [בוי"ו] מדאיבעיא להו בגמרא הניזונת תנן וכאנשי יהודה [דספ"ד] דביתמי תלי ואי בעי לא יהבי לה. או ניזונת תנן וכאנשי גליל ולא סגי דלא יהבי לה. ואי גריס ומעשה ידיה ע"כ ניזונת תנן עכ"ד. ולפי פסק הר"ב דספ"ד כאנשי גליל אע"ג דלא תנן ומעשה ידיה ה"פ ניזונת בעל כרחן של היתומים ומעשה ידיה שלהן:מנכסי יתומים - פירש הר"ב בין קרקעות בין מטלטלין. היינו אחר תקנת הגאונים דכתובה נגבית ממטלטלי ותנאי כתובה ככתובה דמי אבל לא מדין הגמרא. וה"ל

85

תוספות יום טוב מסכת נדרים פרק ב

 תוספות:אם כמעשר בהמה נדר אסור - וכתב הר"ב שצריך להקדישו. וכתבו התוספות ואם תאמר והלא עשירי מאליו הוי קדוש [כמו שכתבתי בס"ד בסוף פ' בתרא דבכורות] וי"ל דבעינן העברת מנין ואם היו עשרה ונטל אחד בלא מנין אינו קדוש כדאמר פ' בתרא דבכורות [משנה ז'] ע"כ:שאין אנשי גליל מכירין את תרומת הלשכה - כתב הר"ב לפי שהיו רחוקים מירושלים ולא היו רגילין בתרומת הלשכה לא קרו לה תרומה סתמא אלא תרומת הלשכה קרו לה הלכך כי נדרי בתרומה סתם ליכא לספוקי כלל בתרומת הלשכה. הר"ן:שאין אנשי גליל מכירין את חרמי הכהנים - פירש"י שלא היו כהנים ביניהם ומסיים הר"ן לחרמי

86

תוספות יום טוב מסכת סנהדרין פרק א

 פירש הר"ב למאי איצטריך למתני אחת. וכדאיתא התם בגמרא [ד' כ"ג]. והתוס' נדחקו לפרש גם כאן. אבל לפירוש הר"ב ודעת הרמב"ם דמחמירים לעשות בשנים ושלשה מקומות גם בב' וג' בתי דינין. אין דבריהם עולים. ונראה לי דהיינו לאשמועינן שתים דומיא דאחת דאע"ג שהן כאחת שהן מקורבים ועומדים על הספר שבין גליל ליהודה. אחת מזה ואחת מזה עושין. ודוקא שתים. אבל שלשה בכה"ג לא. וכדמסיק הכ"מ בפרק ד' מהלכות עכו"ם:משנה וומשה על גביהן - כתב הר"ב דאמר קרא ונשאו אתך ואת בהדייהו. וכשהוא עמם ליכא למימר שיהא שקול כע"א ולדורות ליבעי ע' וע"א. ליכא למימר שקול אלא כשהוא לבדו עומד

87

תוספות יום טוב מסכת פרה פרק ג

 הר"ב שכריסן רחבה כדי שלא יהיו כו' מאהילות כו' [דאדם המאהיל על המת טמא כדתנן רפ"ג דאהלות אבל השוורים חוצצים. דב"ח מאהיל וחוצץ כדתנן רפ"ו דאהלות]. וא"ת דהכא מהלך הוא ובפ"ג דחגיגה משנה ד' דתנן שבגליל אין נאמנים על טהרת יין ושמן פי' הר"ב לפי שרצועת ארץ כותיים מפסקת בין גליל ליהודה וא"א להביא וטעמא מפרש התם בגמ' דאהל זרוק לא שמיה אהל דאלת"ה יביא בשידה תיבה ומגדל בעגלה הרי תירצו התוס' דסוכה (ד"ה וע"ג) ודזבחים. דאיכא למ"ד בתוספתא שלא היו מביאים דלתות ואע"ג דשוורים גם הם אהל זרוק מ"מ בדידהו גלי רחמנא דחשיבי אהל כדדרשינן מדכתיב (איוב י') ובעצמות

88

תוספות יום טוב מסכת תרומות פרק י

 עבדה כ"ד לוגים. ולוג ב' ליטרא. וליטרא מאה זוז. נמצא דסאתים עולים לצ"ו מאות זוז. וצ' מאות הם י' פעמים ט' מאות. ות"ר [הם] עשרה פעמים ס' אלמא איכא לי' זוזי י' פעמים תתק"ס נמצא כל [עשרה] זוז אחד מתתק"ס:[שהן חמש סלעים בגליל - שמשקל יהודה כבד כפלים משל גליל כדתנן בסוף פ"ה דכתובות. נמצא י' זוז ביהודה הם כ' זוז בגליל. והם חמש סלעים ד' זוז הסלע]:רביעית לסאתים - פי' הר"ב שהוא קרוב למאתים וז"ל רש"י בפ' גיד הנשה דצ"ט ע"ב סאתים הוון מאתן רביעיות נכי תמני. קב ד' לוגין ולוג ד' רביעיות. ט"ז לקב. וסאה ו' קבין לג'

89

תפארת ישראל - יכין מסכת גיטין פרק ז

 שאם יבוא לגליל, תיכף יהיה גט, ואם לא ילך לגליל, עכ"פ כשישתהה ל"י יהיה גט, ולהכי כשחזר מאנטיפטרוס, בטל ב' התנאים, דלא לגליל הלך ולא שהה ג"כ ל"י:לג) והיה הולך מגליל ליהודה. ולהכי התנה עוד, שבאם יגיע ליהודה תתגרש מיד:לד) והגיע לכפר עותנאי. הוא סוף גבול גליל:לה) וחזר. מיד:לו) בטל תנאו. דלא ליהודה הלך וגם כן לא שהה ל"י:לז) והיה הולך למדינת הים. ולהכי התנה עוד שכשיגיע למדה"י תתגרש מיד:לח) והגיע לעכו. היא בסוף א"י:לט) בטל תנאו. דלא למדה"י הלך וג"כ לא נשתהה ל"י, ובכל הג' בבות נפסל הגט לגמרי מלגרש בו עוד,

90

תפארת ישראל - יכין מסכת חגיגה פרק ג

 מיהו אונן נוגע בקדשים, אבל לאכול קודש אסור עד שיטבול:משנה דלב) כל ימות השנה. אף שא"צ הכשר, אפ"ה באמר הע"ה שעשאן בטהרה והתכוון שיהיו למנחות ונסכים, נאמן, דבקודש נזהרין מאד, מיהו דוקא ביהודה, אבל מגליל אי אפשר להביא נסכים משום דנטמאו מארץ העממין שמפסיק בין גליל לירושלים, ואפילו בשידה תיבה ומגדל, שמחזיקין מ' סאה, שאינן מקבלין טומאה, אי אפשר להביאן, דהרי קיי"ל אהל זרוק לא שמיה אהל [כרמב"ם פי"א ממת], וגם בכ"ח מוקף צמיד פתיל אי אפשר להביאן דרך הגליל, דבקודש אין מציל צמיד פתיל:לג) ובשעת הגיתות. בעת שדורכין היין:לד) והבדים. דהיינו בזמן שעוצרין השמן:לה

1234567891011121314151617181920