גליל

גליל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 788 מקורות עבור גליל. להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


61

מלאכת שלמה מסכת פסחים פרק ד

 סבר דבאיסורא תליא מילתא וחדא דר"מ סבר דאל ישנה אדם מפני המחלוקת אפי' שיהא ת"ח ור' יהודה סבר דאם הוא ת"ח מותר לשנות כגון להיות בטל ממלאכה ע"פ אפי' בחצות היום הראשון כמו שאתה ר"מ מודה לי דבט' באב בכל מקום ת"ח בטלים ויש להם על מה שיסמוכו דהא אנשי גליל אוסרין מן הדין לעשות מלאכה כל עיקר אפי' חצות היום הראשון ואפי' עמי הארץ א"כ דין הוא שבשאר מקומות לכל הפחות ת"ח יהיו בטלין ובזה ידוקדק מלות כל עיקר דקתני מתני' דנראה שהן מלות יתרות ועוד אפשר לומר דמלות כל עיקר היתרות אתו לאשמועי' אפי' מלאכה שהתחיל בה קודם

62

מלאכת שלמה מסכת שביעית פרק ט

 בין לקולא בין לחומרא קרי עליה ופורץ גדר ישכנו נחש וכן הוות ליה, ובירושלמי דס"פ שני דערלה אמרינן דר' אלעזר בריה ס"ל כאבוה:משנה בשלש ארצות לבעור. כן צריך להיות גרסת המשנה ונוסחתה שלש ארצות לביעור יהודה ועבר הירדן והגליל, ושלש שלש ארצות לכל אחת ואחת גליל העליון וגליל התחתון והעמק, מכפר חנניה ולמעלן כל שאינו מגדל שקמין גליל העליון, ומכפר חנניה ולמטן כל שהוא מגדל שקמין גליל התחתון ותחום טבריא הוא העמק, וביהודה ההר והשפלה והעמק, ובעבר הירדן שפלת לוד והר שפלה של לוד ומבית חורון ועד הים, שפלת לוד כשפלת הדרום וההר שלה כהר המלך, ומבית חורון

63

מלאכת שלמה מסכת שבת פרק טז

 קערה וכו'. והוא שלא יכבה ועיין במה שכתבתי סוף פ"ג:ועל צואה של קטן. ובירושלמי ולאו מאכל תרנגולין אינון תפתיר באילין רקיקא שלא יבואו לידי סירוח:מעשה בא וכו'. ירוש' ר' עולא אמר י"ח שנין עבוד הוה יתיב בהדא ערב ולא אתי קומוי אלא אילין תרין עובדייא אמר גליל גליל שנאת התורה סופך ליעשות סמוקים*) פי' שריב"ז ישב י"ח שנים בערב ודומה שהיתה בגליל וכיון שבכל המשך זמן זה לא בא לפניו רק שני מעשים הללו אחד הנזכר כאן ואחד הנזכר לקמן בפ' חבית אמר עלה גליל גליל התורה שנאת סופך להעשות סמוקים שמא ר"ל עפר אדום מרוב דם חללים:

64

מלאכת שלמה מסכת תרומות פרק י

 ה"ר יהוסף ז"ל כתב שכן מצא בכל הספרים זין, גם כתב דיש ספרים דל"ג אם יש אלא ויש, וכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל ואית דגרסי עשרה זוז והכל עולה לטעם אחד דעשרה זוז הם שני סלעים וחצי דהרי הזוז הוא דינר והוו חמש סלעים בגליל דמשקל של יהודה הוי כפלים כשל גליל כדאמרינן בכתובות בפרק אע"פ ע"כ, וה"ג בגמרא בפרק יש בכור דף מ"ח בגמרות כתיבת יד לענין חמש סלעים של בן דחציים עשרה זין שהם עשרה זוזים קתני התם בברייתא ר' יהודה אומר האחין שחלקו אם יש עשרה זין לזה ועשרה זין לזה חייבין ואם לאו פטורים פירוש ואם לאו

65

ר' עובדיה מברטנורא מסכת חגיגה פרק ג

 אבל לא בתרומה - דמחוסר כפורים ואונן מותרים בתרומה. ואע"ג דאונן אסור במעשר שני, מותר הוא בתרומה, דמרבינן ליה מוכל זר לא יאכל קודש (ויקרא כ"ב), זרות אמרתי לך ולא אנינות:משנה דשביהודה נאמנין וכו' - להכי נקט ביהודה, לפי שרצועה של ארץ כותיים היתה מפסקת בין גליל ליהודה, וירושלים ארץ יהודה היתה, ולא היה אפשר להביא קודש מארץ הגליל ליהודה לפי שגזרו טומאה על ארץ העמים, ואפילו של חברים שבגליל לא היה אפשר להביאו לנסכים:נאמנין על טהרת יין ושמן כל ימות השנה - עם הארץ שאמר יין זה טהור והוא לנסכים, שמן זה טהור והוא למנחות, נאמן לעולם, דמשום חומרא

66

ר' עובדיה מברטנורא מסכת כתובות פרק ה

 קטנים:ואוכלת עמו לילי שבת - אע"ג דבכל שאר הימים יכול לתת מזונותיה על ידי שליש אם ירצה, בליל שבת שהוא ליל עונה חייב לאכול עמה:מעשה ידיה - מותר מעשה ידיה כלומר מה שעושה יותר על מזונותיה:שתי - קשה לטוות כפלים כשל ערב. ומשקל של יהודה כפלים כשל גליל:הכל לפי כבודו - וכפי מנהג המדינה נמי:

67

ר' עובדיה מברטנורא מסכת נדרים פרק ב

 מלח:כחרם של כהנים מותר - אע"ג דחרמי כהנים מועלים בהם עד שיבואו לידי כהנים והוי דבר הנדור, מ"מ סתם חרמי כהנים משמע שכבר באו ליד כהן:אם כמעשר בהמה אסור - דהוי דבר הנדור, שצריך להקדישו, ואין מעשר בהמה אוסר הדיר כמו שמעשר דגן אוסר הגורן:שאין אנשי גליל מכירין תרומת הלשכה - לפי שהיו רחוקים מירושלים:שאין אנשי גליל מכירין חרמי כהנים - וכל מה שהיו מחרימין היו מפרישין לבדק הבית. והלכה כרבי יהודה:משנה הבחרמו של ים - לשון מצודה, כמו אשר היא מצודים וחרמים (קהלת ז'):הרי עצמי קרבן - אסר עצמו כקרבן על חבירו:אין נשאלים עליהם - אין צריכין שאלת

68

ר' עובדיה מברטנורא מסכת נדרים פרק ה

 ואין אחד מהם נהנה משל חבירו:רבי יהודה אומר - אם ירצו יכתבו חלקם להדיוט, אלא שאם כתבו לנשיא אין צריך לזכות לו ע"י אחר, דמשום חשיבותו של נשיא קונה אף על פי שלא זיכה לו על ידי אחר, ובהדיוט לא קנה עד שיזכה לו על ידי אחר:אנשי גליל אין צריכין לזכות - אנשי גליל קנטרנים היו ובכעסן היו נודרים הנאה זה מזה, עמדו אבותיהן וכתבו חלקיהן לנשיא, שאם בניהם אחריהם ידרו הנאה זה מזה לא יהיו אסורים ברחבה של עיר או בתיבה או בספרים, דממון נשיא הם:משנה וומעשה בבית חורון וכו' - בגמרא מפרש דמתניתין חסורי מחסרא והכי קתני,

69

ר' עובדיה מברטנורא מסכת פסחים פרק ד

 כתלמיד חכם - ולא מחזי כיוהרא שהרואה אותו בטל אומר אין לו מלאכה לעשות ולא מפני שנוהג בו איסור:וחכמים אומרים ביהודה וכו' - חכמים סבירא להו דעשיית מלאכה בערבי פסחים לאו במנהגא תליא מלתא, אלא ביהודה היו מתירים ובגליל אוסרים איסור גמור, ולא מכח מנהג:הלילה - ליל י"ד, לאנשי גליל שאוסרים לעשות מלאכה בערבי פסחים:ב"ש אוסרים - להם ככל שאר ימים טובים שאסורים בעשיית מלאכה שהלילה הולך אחר היום:וב"ה מתירים - מידי דהוה אתענית שהיום אסור באכילה והלילה מותר:משנה וכל מלאכה - שהיא לצורך המועד והתחיל בה קודם י"ד גומרה בי"ד, ואפילו במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה. אבל מלאכה שאינה

70

ר' עובדיה מברטנורא מסכת שביעית פרק ט

 להפקירן עד שלא ישאר מהם בביתו, דכתיב (ויקרא כה) ולבהמתך ולחיה כל זמן שחיה אוכלת בשדה האכל לבהמתך מן הבית כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית. והשתא קאמר שארץ ישראל כולה נחלקת לשלשה חלקים לענין ביעור, וכל חלק וחלק ממנה נחלק לשלשה חלקים:כל שאינו מגדל שקמים גליל העליון - שהשקמים אין גדלים אלא בשפלה, וסימן לדבר כשקמים אשר בשפלה (מלכים א ו):ותחום טבריה - הוא העמק אלו הג' הם מהגליל:ההר והשפלה והעמק - הם שלשה חלקים של ארץ יהודה:שפלת לוד. והר [שלה] לוד. ומבית חורון עד הים - הם שלשה חלוקות של עבר הירדן, ושפלת לוד כשפלת הדרום

1234567891011121314151617181920