גליל

גליל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 788 מקורות עבור גליל. להלן תוצאות 51 - 60

בפרוייקט השו"ת המקוון 344 126 מקורות


51

תורה תמימה הערות קהלת פרק יב

 נ) עיין משכ"ל אות מ"א:נא) טעם הדיוק מדלא כתיב אל בית העולם, אלא אל בית עולמו דמשמע כל אחד לעולמו המיוחד לו, ובמ"ר כאן אגדה זו בשנוי לשון קצת:נב) ר"ל השתדל לעשות בחייך דברים טובים כדי שיזכירום לאחר מיתה כשילכו לפני המטה כמנהג בני גליל, או כשילכו לאחר המטה כמנהג בני יהודה, דכך היה מנהגם שבגליל הלכו לפני המטה וביהודה לאחר המטה:נג) יתכן דמפרש הסופדים כמו המפסידים בחלוף אותיות [כמו שדרשו בשבת פ"ה א' חורי הארץ מלשון ריח, וביומא ע"ה ב' וישטחו כמו וישחטו, ועיין לפנינו לעיל בפ' ולא ימלט רשע את בעליו (ח' ח') הבאנו הרבה

52

הון עשיר מסכת נדרים פרק ה

 אותה העיר כבתחילה לענין שהנית כלם שוה בה. ועוד רמז לנו במה שלא רצה לגלות היתר כתיבת חלקו לאחר בפירוש, דלא נכון לעשות כן מתחילה לנדור כדי שאח"כ יצטרך לכתוב חלקו לאחר אם ירצה להנהות, שבין כך ובין כך אתי לידי תקלה, והיינו דקמ"לן נמי ר"י בהזכירו מה שעשו אנשי גליל לתקנת ביניהם, שכתבו דברים של אותה העיר לנשיא, כדי שאם ידורו ביניהם לא יהיה הנדר חל עליהם מתחילה, ש"מ דבלאו הכי שקדם הנדר לכתיבה יש לחוש:משנה ומעשה. ומעשה לא קתני אלא מעשה, ובזה החסרון מובן ואינו צריך טעם, כמ"ש בכמה מקומות:תלוי בראשו. כאדם המקלל עצמו ותולה

53

הון עשיר מסכת שביעית פרק ט

 יש ליתן טעם למאן דגריס והשוטים ושאלו הם האי ספר"סי, דלהכי נקראו שוטין מפני שהם עשויים כמקל ממש, הנקרא בלשון מקרא שוט (עי' משלי כו, ג):פטורים מן המעשרות ונלקחים מכל אדם בשביעית. אע"ג דעיקר מכלתין בשביעית, הקדים מעשרות משום דתדירי, לרמוז דתדיר קודם:משנה בגליל העליון וכו'. פתח במאי דסליק, ומשום דבעבר הירדן הוצרך להאריך בו לדמות ארצותיו לארצות אחרות פירשו בסוף, וברישא שנאו באמצע מפני שארכו של עבר הירדן הולך על רוחב שניהם:ושפלת לוד וכו'. הן אלו הארצות שבעבר הירדן, ולא הוצרך התנא להזכירו בפירוש, דכבר שמעינן דביה איירי כיון שכבר פירש גליל ויהודה:משנה ה

54

מלאכת שלמה מסכת גיטין פרק ה

 דמי אין בו דין סקריקון דאגב אונסייהו גמרי ומקנו הואיל והפקירה אותם המלכות להריגה ואינם מקוין לשוב לנחלתם עוד ודוקא ביהודה אין בה משום סקריקון אבל בגליל אפילו בשעת המלחמה יש בה משום סקריקון וכדתניא בתוספתא ארץ יהודה אין בה סקריקון משום ישוב המדינה בד"א בהרוגים שנהרגו לפני המלחמה וכו' גליל לעולם יש בה סקריקון האריסות והמטלטלין אין בהן משום סקריקון וטעמא כדגרסי' בירושלמי בראשונה גזרו שמד ביהודה שכן מסורת בידם מאבותם שיהודה הרג את עשו דכתיב ידך בעורף אויביך והיו הולכין ומשתעבדין בהן ונוטלין שדותיהן מלפניהם ומוכרין אותם לאחרים והיו בעלי בתים באין וטורפים נמנעו מליקח והארץ היתה חלוטה

55

מלאכת שלמה מסכת כתובות פרק ד

 מיגדת אלמנותי בבית בעלי שומעין לה:כך היו אנשי ירושלים כותבין וכו'. ירוש' אנשי הגליל חסו על כבודם ולא על ממונם אנשי יהודה חסו על ממונם ולא חסו על כבודם ע"כ:וביד רפי"ח דהלכות אישות, ובטור א"ה סי' צ"ג, ונלע"ד דהא דלא קתני כך היו אנשי ירושלים ואנשי גליל כותבין ואנשי יהודה היו כותבין עד שירצו וכו' לרמוז לנו דאע"ג דאנשי ירושלים היו בכל דוכתא מכלל אנשי יהודה וכמנהגם בהא ס"ל כאנשי גליל ושמא דאנשי ירושלים היו עושין על פי חכמי לשכת הגזית ועל פי דרכו רמז לנו דהלכתא כאנשי גליל כשמואל דפסק הכי בגמרא ודלא כרב וכן פסקו שם

56

מלאכת שלמה מסכת כתובות פרק יא

 שלהן. גרסי' בלא ויו דאי גרסי' ומעשי בויו היכי מיבעיא ליה בגמרא אי נזונת תנן כו' תוס' ז"ל, ובגמרא לא אפשיטא שפיר בעיין וכן מצאתי שהיא דעת הר"ז הלוי ז"ל בספר המאור ס"פ נערה שנתפתתה אבל הרי"ף ז"ל בשם רב משה גאון ז"ל כתב שם דאסיקנא לעולם נזונת תנן וכאנשי גליל וכתב הרמב"ן ז"ל שם בספר המלחמות על הרז"ה ז"ל שלא הבין דעת הגאון ז"ל שהוא כך אמר דבפ' אלמנה אמרינן דאי נזונת תנן אתיא כאנשי גליל ואנן נזונת קא גרסינן דהכי כתיב בכולהו נוסחי והכי נקטי כולהו רבנן דנזונת קא גרסינן וכלשון הזה אמרוה הגאונים כי כן מצינו מפורש

57

מלאכת שלמה מסכת כתובות פרק יג

 וע"ש בספר הלבוש:אין מוציאין מעיר לעיר ומכרך לכרך. פי' אין מוציאין מעיר דיהודה לעיר דעבר הירדן או דגליל או אפכא וכ"ש מעיר דיהודה לכרך דגליל או דעבר הירדן או אפכא אבל באותה הארץ וכו':וכתבו תוס' ז"ל בתוספתא בד"א בזמן שהוא בן יהודה ואירס ביהודה או בן גליל ואירס בגליל אבל בן יהודה שאירס בגליל או בן גליל שאירס ביהודה כופין אותה לצאת שע"מ כן נשאה ע"כ, אבל בירושלמי מצאתי בהפך, וכתב הר"ן ז"ל דמסיים בתוספתא אי אמר אני פלוני מיהודה נשאתי אשה מגליל כופין אותה לצאת כלומר אע"פ שהוא מיהודה ע"כ:אבל לא מעיר לכרך. שישיבת הכרכים קשה

58

מלאכת שלמה מסכת מעשרות פרק ב

 ז"ל. אם קודם שהגיע ליהודה נמלך וכו', וכתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל אין הלשון משמע כן אלא פירושו שחוזר מירושלים לביתו ולוקח מירושלים עמו פירות להוליך לביתו וצ"ע ע"כ:וכן ביהודה. צריך להגיה וכן בחזרה. ופירש הר"ש שירילי"ו ז"ל וכן בחזרה אם היה לו שדה ביהודה ואחר שמכר פירות גליל שם אסף פירותיו מן השדה שביהודה והוליכן לגליל כשחוזר לביתו כיון דמגמתו היא לגליל לא הוטבלו וקמ"ל דלא גזרינן כיון שזה היה הולך ליהודה וחוזר לגליל מיחזי שהחליף סחורתו פירות בפירות וה"ל מקח קמ"ל דלא גזרינן:ר"מ אומר עד שהוא מגיע למקום השביתה. מפרש בירושלמי אם נמלך בדעתו לשבות ולנוח

59

מלאכת שלמה מסכת נדרים פרק ב

 מותר ומ"ש הכא דתנן סתם נדרים להחמיר ומסיק דההיא ר' יהודה היא דתניא הריני נזיר אם יש בכרי הזה ק' כור והלך ומצאו שנגנב או שנאבד ר' יהודה מתיר ור' שמעון אוסר ומתני' דקתני להחמיר ר' שמעון היא והא דאמר ר' יהודה סתם תרומה ביהודה אסורה ובגליל מותרת שאין אנשי גליל מכירין בתרומת הלשכה דשמעת מינה הא מכירין אסור אע"ג דהוי סתם נדר וקשיא דר' יהודה אדר' יהודה ומסיק רבא דכולה מתנייתא כר' יהודה ובנדרים דאין ספיקו חמור מודאי מעייל איניש נפשיה לספיקא ואמרי' על דעת תרומת הלשכה נדר ואתיא מתני' דנדרים ככולי עלמא ומתני' דנזירות כר' יהודה ומשום דספקו

60

מלאכת שלמה מסכת נדרים פרק ה

 מה שיש שם פנוי קרוי הר הבית שאין לה שם אחר ע"כ, והבאר שבאמצע הדרך גרסי' וכן הוא בירוש' וכן הוגה במשנת החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל ופירוש באמצע הדרך בין בבל לארץ ישראל ומצאוהו עולי גולה:ואיזהו דבר של אותה העיר. בתשובות הרשב"א ז"ל סימן תתקל"ה:אנשי גליל אין צריכין לכתוב וכו'. כך צ"ל בפי' ר"ע ז"ל, ובטור י"ד סי' רכ"ד, וז"ל הר"ן ז"ל והכותב חלקו לנשיא מפ' בגמרא דה"ק ומה תקנתן שלא יהו אסורין יכתבו חלקן לנשיא דבהכי שרי כדתנן נותנו לאחר לשום מתנה והלה מותר בה, שהכותב לנשיא אין צריך לזות שמיד שכתב לו שטר מתנה אע"פ

1234567891011121314151617181920