גליל

גליל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 788 מקורות עבור גליל. להלן תוצאות 41 - 50

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


41

מצודת ציון ישעיהו פרק ח

 שחר - ענין זוהר ואורה והוא מל' אור השחר:(כא) נקשה - מל' קשה:והתקצף - מל' קצף וכעס:(כב) מעוף - ענין חשך כמו תעופה כבקר תהיה (איוב יא):(כג) מועף - מל' עיפות:מנודח - מל' דחיה:מוצק - מל' צוקה וצרה:גליל - ענין סבוב:

42

ספורנו בראשית פרשת ויצא - וישלח פרק לב

 מחנים. שתי מחנות אלהים של מלאכים ושלו כמשפט סימן הרבים הבא אחר פתח מלעיל המורים על מספר שנים כמו פעמים שבועים שנתים וזולתם: חסלת פרשת ויצאפרשת וישלח (ד) וישלח יעקב מלאכים. לדעת מה בלב אחיו לדעה מה יעשה לו:ארצה שעיר שדה אדום. אל גליל שעיר לאותו החלק ממנו שהיה דר שם אדום כי אז לא כבש עדיין את כל החורי יושבי הארץ:(ה) ואחר עד עתה. לפיכך לא באתי להשתחות לך עד עתה:(ו) למצוא חן בעיניך. כי אין ספק אצלי שתשמח על היות לי עושר וכבוד ואמצא חן בעיניך כשאבשרך בזה:(ז) וגם הולך לקראתך. לא בלבד

43

ספורנו ויקרא פרשת בהר פרק כה

 אל המקום (במדבר י, כט). והזהיר על שמטת קרקע בפרט כי בחטאם בשמירתה יגלו ממנה כמו שהעיד באמרו אז תרצה הארץ את שבתותיה (להלן כו, לד) וכן העיד בסוף דברי הימים באמרו עד רצתה הארץ את שבתותיה (דהי"ב לו, כא):(ב) כי תבאו אל הארץ. אל גליל הגוים:ושבתה הארץ. הקרקעות המוכנות לעבודת האדמה:שבת לה'. שתהיה כל השנה הבטלה מעבודת האדמה מוכנת לעבודתו כמו שכיון בשבת בראשית באמרו שבת לה' אלהיך (שמות כ, י):(ג) שש שנים תזרע שדך. אז תוכל לזרוע שדה אחד בעצמו שש שנים רצופות שלא כמשפט עבודת האדמה כי אמנם המנהג בה הוא שיהיה נרה

44

ספורנו דברים פרשת דברים פרק א

 מעשה ולא לבאר כל ספק שיפול וספר איך נכשלו בזה שלא יעבור הוא עמהם ברוע בחירתם ופשעיהם למען ישמרו מזה מכאן ולהבא לבלתי השחית ענינם:(ח) ראה נתתי לפניכם את הארץ. יושבי הארץ כי נמוגו מפניכם ולא יתקוממו:באו ורשו את הארץ. את גליל הכנענים כי הם מפחדם יפנו ויברחו או ימותו בלתי מלחמה:(יב) טרחכם. בקטטות הקורות בלתי תביעת ממון:ומשאכם. בצרכי רבים:וריבכם. בעניני הדין ותביעת ממון. וזה ספר להזכירם את פשעם שאע"פ שבשר אותם שיכנסו לארץ בלתי שום מלחמה שהיה ענינה רב התועלת והכבוד יותר מכל נכסיהם ועניניהם במדבר לא נמנעו מלעורר דברי ריבות איש על חבירו

45

עקידת יצחק בראשית שער א (פרשת בראשית)

 תכלית כיון ודיוק פעולותיהם אשר לא סר ולא נשתנה מעולם. וטענה זו לקוחה מזרוח השמש מקצה המזרח בתקופת ניסן שהוא אז בראש טלה ומנטותו משם ואילך מיום ליום דרך הגלילים עד תכלית נטייתם שהם קצות תקופותיו הדרומית והצפונית וחזרתם בדרך ההיא עצמה ועל אותו הסדר לעולם מבלי שתטעה ותשתבש להחליף גליל יום אל יום אחר ומבלי שתאחר או תמהר להגיע אל נקודות ראש טלה וסרטן ומאזנים וגדי מגלגל המזלות באחד אחד מד' תקופות השנה וכל זה מהפלגת החכמה והדיוק והכיון הנמרץ הנמצא בו מה שהוא נמנע להמצא בדברים הבאים מצד ההזדמן: ועל הג' אמר ואין נסתר מחמתו אמר כי הנטיות

46

רד"ק יהושע פרק יג

 רד"ק יהושע פרק יג(ב) גלילות - כמו גבול או כמו מחוז וכן גליל הגוים:(ג) מן השיחור - הוא נילוס נחל מצרים והוא למקצוע דרומית מערבית של ארץ ישראל שלא כבש יהושע כל מצר הדרומית אלא ממדבר צין הוא הר החלק העולה שעירה עד הנילוס היא תחום עזה האמור למעלה מקדש ברנע עד עזה:חמשת סרני פלשתים - הוא גמר המצר עד הים הגדול שבמערב וסרנים ענינם שרים:חמשת סרני - והעוים שזוכר בסוף הפסוק אינו ממנינם, ובדברי רבותינו ז"ל ששה סרנים הוא מונה ומתחלה קראם חמשה אמר ר' יוחנן אידונריקי שלהם חמשה פי' אידונריקי החשובים שבהם היו חמשה והעוים אינו מן הסרנים

47

רד"ק ישעיהו פרק ח

 לארץ:הקל - המגלה אותם, והוא תגלת פלאסר אשר הגלה לראובני ולחצי שבט המנשה ולזבלון ולנפתלי, וגלות ראובני וגדי כתוב בספר דברי הימים, וגלות נפתלי בספר מלכים, וכן זבלון היה סמוך לנפתלי:והאחרון הכביד - המגלה אותם והוא סנחריב הכביד עליהם והגלה אותם שאר השבטים, ואמר דרך הים עבר הירדן גליל הגוים, לפי שנשארה ירושלם שלא נכבשה והיא באמצע ארץ ישראל ספר המקומות שהם בגבול ארץ ישראל והים והירדן מגבולות ארץ ישראל, כי גם ארץ יהודה לא כבשה עד בימי חזקיהו ולא היה זה אלא לשעה כי שבו אליהם אחר שהוכה מחנהו כשבא לירושלם, ובדרש כעת הראשון לא כראשונים שהקלו מעליהם עול

48

רינה של תורה (לנצי"ב) - מטיב שיר שיר השירים פרק ח

 הנביא מצא חן במדבר עם שרידי חרב, ועוד מאמר הנביא הושע ט', וידוע דיש כמה מחוזות בגלות החל הזה שאין שם עוסקי תורה כלל, וגם אין בהם מחזיקי תורה, וגם בארץ ישראל איתא בירושלמי שבת פט"ז דריב"ז היה בערב שמונה עשרה שנים ולא באו לפניו כי אם שתי שאלות, ואמר גליל גליל שנאת תורה וכו' [סופך לעשות במסיקין], מכל שכן בחו"ל בגלות החל הזה, משום הכי כשיתפייס הקב"ה עם כנסת ישראל ותתעורר אהבת ה' לישראל וכמש"כ לעיל ז' י"ב, צייר המשורר ברוח הקדש דכנסת ישראל תזכיר גם אותם לטובה לפני ה', ואמרה אחות לנו קטנה במעלתה וסגולתה להתחברות בינם לבין

49

רש"ר הירש בראשית פרשת לך לך פרק יג

 י - יא) הדברים נראו ללוט; זה מזמן ציפה להזדמנות כזאת. הנדודים באיזורי השממה לא נתקבלו על דעתו. הוא חיפש ומצא ארץ פוריה, שתגן עליו מפני רעב ובצורת:וישא לוט את עיניו: הוא לא הושפע מהשיקולים, שהיו מדריכים את אברהם, הוא בחר כראות עינו הגשמית:ככר, לא: גליל ומחוז, אלא כתרגום אונקלוס: מישור. השורש כנראה: "כרה" (= חפר), כדרך ש"יין" נגזר משורש "ינה", "בבל" - משורש "בלל". "כרה" קרוב ל"כרע", "ירה", "גרה". "כרע": לעמוד על ברכים ולהשפיל את עצמו. "ירה": להשליך. "גרה" (שורשו של "גרון"): להוריד אט אט למעמקים. נמצאת הוראת "ככר": עמק, אפיק הנהר, בקעה כרויה בידי נהר. הוראה אחרת של "כרה":

50

רש"ר הירש שמות פרשת שמות פרק א

 עלתה מצרים בעוצמתה ובמספרה על בני ישראל, יושבי ארץ גושן; אלא אם כן נניח, כי יחד עם השליט הזר הגיעו לארץ אנשי שבטו הנכריים, ואילו המצרים כבר הוכנעו. ואז יפנה אל עמו, עם הפולשים, ואליהם, לא אל המצרים, יאמר: את המצרים אין לנו עוד לירוא, כי כבר נכנעו; אולם באותו גליל מרוחק הולך ומתפתח שבט, מתחזק יתר על המידה, ולא בנקל נוכל לנצחו. ברם מסתבר שלשון "ממנו" מובנו דומה למה שנאמר ליצחק: "לך מעמנו כי - עצמת ממנו מאד" (בראשית כו, טז), שפירושו אינו אלא: בשבילנו - עצום אתה הרבה יותר מדי; לא נוכל לראות בשוויון - נפש כיצד אתה, הבודד, חזק ועולה

1234567891011121314151617181920