גליל

גליל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 788 מקורות עבור גליל. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

אלשיך שיר השירים הקדמה

 מלכו של עולם ובין העם כדרכם. אך בפרטות עלינו ועל דורותינו אסירי התקוה באורך הגלות הלזה האחרון. ועל הגומל לחייבים טובות מבטן גוחי, שמתי מבטחי, יודיע דרכיו למשה, אבטח עליו והוא יעשה, כי הוא צורי וגואלי, תומך גורלי וזה החלי:פי המדבר משה בן לאדוני חיים אלשיך ז"ל מתושבי גליל העליון

32

אלשיך דניאל הקדמת המחבר

 אלשיך דניאל הקדמת המחברהקדמת המחבר:אמר המחבר פי המדבר אנכי, אנכי תולעת ולא איש עפר ואפר, משה מתושבי גליל העליון בר חיים אלשיך זלה"ה מגלות ירושלים אשר בספרד:מנעורי גדלני צדקה יעטני, הביאני המלך הקדוש בפתחי שערים המצוינים בהלכה, בין משאבים מים בששון ממעיני הישועה הבין שמועה, וקול מחצצים חצי תשועה בספר מלחמות ה' מערכה מול מערכה:שם שם לי צורי וגואלי אלי אלי תומך גורלי חבל בגורל בארבע אמות של הלכה, על ברכי אבי אבי רבי רבי שר וגדול רב ורם אור ישראל מאיר עיני חכמים בהלכה, כי שם צוה ה'" את הברכה:היתה עלי

33

הכתב והקבלה דברים פרשת דברים - ואתחנן פרק ג

 הכתב והקבלה דברים פרשת דברים - ואתחנן פרק ג(יא) כי רק עוג. הוא כנותן טעם על שמלך עוג באותו גליל היה, כי הוא לבדו נשאר מיתר הרפאים, כי במלחמת אמרפל וחבריו שהכו את הרפאים בעשתרות קרנים נשארו רפאים רבים, ואותם הנשארים הכו אותם בני עמון (כמבואר למעלה ב' כ') וממלחמת העמונים נשאר הוא לבדו, ובהיותו גבור בגבורת שאר הרפאים, לכן המליכוהו עליהם (רע"ס):ערשו ערש ברזל. עריסה של קטן (וויגע), שכשהיה תינוק קטן היה חזק מאד ובהשתטחו היה משבר ערש של עץ לכן עשו לו עריסה של ברזל (רשב"ם), ודוחק לומר שבגדלותו מדבר; כי לאדם שיש בו דעת אין צורך

34

העמק דבר בראשית פרשת ויחי פרק מח

 בהם שמי תחלה, ואח"כ, ושם אבתי אברהם ויצחק. דמכ"מ היו בהם גם תורה ועבודה:וידגו לרב. לשון דג, היינו דירושת הארץ היה כצורת דג יהודה בראש שהוא העיקר, אחריו שבט יוסף הוא כבטן הדג הרחב הרבה ושם עיקר פו"ר של הדג, ואחרי הבטן משפע והולך, כך שבט יוסף הוא גליל העליון והר המלך עיקר פו"ר של ישראל, ואחריו גליל התחתון לנפתלי ועוד, וזהו ברכת יעקב דיוסף יהיה כדג בקרב הארץ:(יז) כי ישית. לא כתיב כי שת, דלא היה אחר הברכה, דא"כ מה שעבר עבר, אלא עוד לפני הברכה ראה והבין כי ישית וגו':וירע בעיניו. הרמב"ן כתב כי חשש

35

העמק דבר דברים פרשת דברים פרק א

 מתחלה דרך ההר, כמש"כ להלן ל"ג י"ט שקשה להלחם עם מי שעומד על ההר, מ"מ באשר הי' אז הכל בדרך נס ולא בעצה וגבורה למלחמה, ובדרך נס שחו גבעות עולם. והי' הדבור שיהלכו דרך הר האמורי, ואחר כן ירדו בערבה. ומשם בהר שהוא הר המלך בשבט יוסף, ומשם ובשפלה הוא גליל התחתון, ומשם ישובו ובנגב שהוא דרום ארץ ישראל ביהודה, ואע"ג שאינו כדרך כובשי הארץ, דתחלה מטהרים יסודות הארץ במקום שבאים בראשונה ואח"כ הולכים הלאה, ולא להיפך להניח אחוריהם את השונא ויכולים להקיפם מפנים ומאחור, אבל כל זה כשנלחמים בדרך הטבע, משא"כ אם הי' בדרך נס לא יפלא כל דבר,

36

העמק דבר דברים פרשת וזאת הברכה פרק לד

 מרחוק לקרוב, על כן מתחלה צפה לצפון עבר הירדן, שהרי הוא היה עומד בדרומית של ארץ ישראל, וראה תחלה כל הצפון מעבר הירדן שהוא גלעד ולהלאה למערב שהוא שבט דן:עד דן. ועד בכלל כמו בכה"ת:(ב) ואת כל נפתלי. קרוב יותר לצד דרום, והוא הנקרא גליל התחתון:ואת ארץ אפרים ומנשה. קרוב עוד יותר לדרום, והוא גליל העליון:ואת כל ארץ יהודה. הוא דרום ממש נגד מעמדו:עד הים. גם כן עד בכלל, שהנסין שבים שייך לארץ ישראל כדאיתא בגיטין דף ח':עד הים האחרון. קאי על כל הקודם נפתלי אפרים ומנשה ויהודה, ומצד מערב גבולם הוא הים האחרון:

37

מלבי"ם ישעיהו פרק ח

 לא היה כללית, אבל והאחרון הכביד, גלות האחרונה תהיה כבדה כי היה כללית. עתה חושב שלש הגליות כסדרן, תחלה הגלה דרך הים, ארץ נפתלי היושבת בימה של טבריה כמ"ש (דברים לג, כג) ים ודרום ירשה. ואח"כ עבר הירדן, הם ראובן וגד וחצי המנשה שישבו בעבר הירדן. אבל בגלות האחרון כלל גליל הגוים, גלילות כל השבטים לגוייהם:

38

מלבי"ם תהלים פרק יט

 למערב, ב] הילוך השנתיי שיסבב בכל שנה ממערב למזרח, וסיבוב זה אינו על קו משוה היום רק נוטה מן המשוה לצפון ולדרום יותר מכ"ג מעלות, שכשהוא בר"ח ניסן בראש מזל טלה יטה יום יום דרך הגלילים עד ראש סרטן ואז ישוב ללכת למאזנים ומשם לגדי, ולא ישנה מהלכו מגליל אל גליל אף כחוט השערה, ויאמרו הקדמונים כי הילוך השמש העצמי הוא ממערב למזרח רק גלגל היומי מכריחו בכל יום ומוליכו סביב כדור הארץ ממזרח למערב, ועל המהלך ההכרחי שילך בכל יום אמר והוא כחתן יוצא מחופתו, שיציאת החתן מן החופה הוא בהכרח, ועל המהלך העצמי שילך בכל שנה אמר ישיש

39

מלבי"ם דברי הימים א פרק ה

 תגלת פלאסר) בא בימי פקח ויקח את עיון וכו' ואת הגלעד ואת הגלילה כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה (שם שם כ), וממ"ש את הגלעד משמע שהגלה את היושבים בעבר הירדן ביחד עם זבולון ונפתלי, וממ"ש (ישעיה ח, כג) כעת הראשון הקל ארצה זבולון וארצה נפתלי וכו' דרך הים עבר הירדן גליל הגוים, משמע שתחלה הגלה זבולון ונפתלי שישבו בצד הים, ואח"כ עבר הירדן, ואח"כ גליל הגוים כולו בגלות האחרון שהיה בימי הושע בן אלה, וכ"ה בסדר עולם, וכן מפורש אצלי בפירושי שם. ובמדרש איכה רבתי (פתיחתא, ה) כיצד גלו, רבי אומר שבט ראובן גלו תחלה, ר"נ אמר זבולון ונפתלי גלו

40

מצודת דוד ישעיהו פרק ח

 ים ודרום ירשה (דברים לג) וזה היה בימי פקח בן רמליהו כמ"ש במ"ב והוא בשנת ד' לאחז:עבר הירדן - אח"ז גלו אותה שבעבר הירדן כמ"ש ויער וכו' ויגלם לראובני וכו' (דה"א =דברי הימים א'= ה) וזה היה בימי הושע בן אלה והיא בשנת י"ב לאחז כן משמע בס"ע:גליל הגוים - אח"ז גלו כולם בסוף ימי הושע והיא בשנת ו' לחזקיה כמ"ש במ"ב, א"י בכללה נקראה גליל הגוים שהיתה גוללת אליה כל הגוים שהכל היו מתאוים לה ובאין לה לסחורה כענין שנאמר נחלת צבי צבאות גוים (ירמיה ג) וכ"ז חוזר למעלה שאמר לא תהיו נפתים אחר המסיתים לדרוש באובות כי בני

1234567891011121314151617181920