גליל

גליל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 788 מקורות עבור גליל. להלן תוצאות 171 - 180

בפרוייקט השו"ת המקוון 344 126 מקורות


171

ידיד נפש כתובות פרק ד

 מעות, הדין עם היתומין כלומר, לפי שאין לה בגוף הקרקע כלום אלא שיעבוד, לכן יכולים היתוים לסלק אותה מאותו בית ולשכור לה בית אחר הראוי למגוריה.הלכה יגמתני' כך היו אנשי ירושלם כותבין אנשי ירושלים היו כותבים לפי הנוסח שראינו: את תהיי יתבא בביתי וכו'. אנשי גליל היו כותבין כאנשי ירושלם ומנוסח זה משמע שהאלמנה יכולה לקחת פירות ולא לקבל את כתובתה, רשאית ואין היתומים יכולים להכריח אותה לקבל כתובתה.אנשי יהודה כותבין עד שירצו היורשין ליתן לה כתובתה אם היורשים מציעים לה לקבל כסף כתובתה, אינה יכולה לסרב, לפיכך אם רצו היורשין, נותנין לה כתובתה ופוטרין אותה.גמ'

172

ידיד נפש נדרים פרק ב

 לפי שהיו קרובים לבית המקדש והיו נוהגים להזכיר תרומת הלשכה בשם תרומה סתם, לכן מי שגר ביהודה ואמר הרי אוכל זה עלי כתרומה, כוונתו הייתה לתרומת הלשכה, נמצא שנדר בדבר הנדור והנדר חל, ואסור באותו אוכל. ובגליל מותרת אם אמר אוכל זה עלי כתרומה סתם, האוכל מותר, לפי שאין אנשי גליל מכירין את תרומת הלישכה לפי שהיו רחוקים מירושלים, וכשאומרים בגליל הרי עלי תרומה, כוונתו לתרומת הגורן, נמצא שנדר בדבר האסור ואין הנדר חל ממילא מותר באותו אוכל. סתם חרמים ביהודה מותרין לפי שאנשי יהודה היו קרובים למקדש והיו רגילים בחרמי הכהנים, נמצא שכשאומר סתם כוונתו לחרמי כהנים ואין הנדר

173

ידיד נפש נדרים פרק ה

 זה ואחד זה בין הכותב להדיוט בין הכותב לנשיא צריכין לזכות כלומר, גם הנשיא צריך לעשות קנין לא דיבר בנשיא לא הזכירו שיכתוב חלקו לנשיא אלא בהווה כך רגילים היו לחלוק כבוד לנשיא. רבי יהודה אומר אין אנשי הגליל צריכין לכתוב, שכבר כתבו אבותם על ידיהם בגמרא בבבלי מסבירים שאנשי גליל היו קנטרנים והיו רגילים להדיר הנאה זה את זה, לכן עמדו אבותיהם וכתבו חלקם לנשיא כדי שבניהם לא יאסרו בדברים השייכים לאנשי העיר.גמ' כיני מתניתא כך עליך ללמוד את המשנה רחבה שאין דרך הרבים מפסקתה, אבל רחבה שדרך הרבים מפסקתה כעולי בבל היא כך היא הגירסה. ורצה לומר,

174

ידיד נפש נדרים פרק ט

 לא כנולד הוא? האם כשהחכם אומר לו דע לך שעתה עתיד לתהות על הנדר, האין זה כמו נולד? ואנו למדנו שאין פותחים בנולד! ועונה אמר רבי הילא, התהות מצויה אין זה נולד, כי התהייה היא דבר מצוי כהדא כמו המקרה הזה ר"ש לא מצא פתח לנדרו עד שבא אחד מזקני גליל, אית דאמרין ויש אומרים שזה היה רבי שמעון בן אלעזר, הוה נסיב ליה מכא ומוקים ליה הכא היה לוקח אותו ממקום זה ומניח אותו במקום אחר נסיב ליה מכא ומוקים ליה הכא לוקח אותו מכאן ומניח אותו כאן עד דאוקמיה גו שמשא עד שהעמיד אותו מול השמש מפלי מנוהי

175

ידיד נפש פאה פרק ח

 אשר בשעריך, וכן כתוב אצל מעשר עני בשעריך, ומקישים מה מעשר שני אינו נאכל אלא בירושלים, כך מעשר עני אינו נאכל אלא בירושלים והתני בניחותא מעשה בהלל הזקן שלקח לעני בן טובים סוס אחד להתעמל בו ועבד לשמשו ולמד זאת מהפסוק די מחסורו אשר יחסר לו.שוב מעשה באנשי גליל שהיו מעלין לזקן א' ליטרא בשר ציפרין בכל יום. ושואל ואפשר כן? האם יתכן שאדם יאכל כל יום בשר מעדן כזה? ועונה אלא דלא הוה אכיל עם חורנין כיון שהיה מפונק ולא אכל את הבשר עם תבשיל אחר, היו צריכים לתת לו מעדן נקי. תני אם העני היה משתמש בכלי

176

ידיד נפש פסחים פרק ד

 מלאכה במקום שנהגו.הלכה ומתני' וחכמים אומרים ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות ובגליל לא היו עושין כל עיקר חכמים סוברים שעשיית מלאכה בערבי פסחים אינה תלויה במנהג, אלא ביהודה היו מתירים ובגליל אוסרים איסור גמור, ולא מכח מנהג הלילה ליל ארבעה עשר לאנשי גליל שאוסרים לעשות מלאכה בערבי פסחים ב"ש אוסרין להם ככל שאר ימים טובים שאסורים בעשיית מלאכה שהלילה הולך אחר היום וב"ה מתירין עד שתנץ החמה כמו בתענית שהיום אסור באכילה והלילה מותר.גמ' הא יום אסור בגליל, שלא חולקים ב"ש וב"ה אלא בליל י"ד, אבל ביום לד"ה אסור. מנא לן? רבי לעזר אמר

177

ידיד נפש שביעית פרק ו

 שכבשום ושלא כבשום, וכן בפרק ב דדמאי הלכה א".תחומי ארץ ישראל להלן תחומי ארץ ישראל: כל שהחזיקו עולי בבל: פרשת אשקלון כך היא הגירסה. פרשת הדרכים שהוליכה לאשקלון, חומת מגדול שיד, ושינא דרור שן הסלע שבחוף דור, היא 'טנטורא' של היום ושורא דעכו חומת עכו וקציריא דגלילא חורבת גליל וכברתה 'כברי' של היום שהיא צפונית לעכו ובית זניתה חורבת זוייניתה, שנמצאת צפון מזרח לכברי וקובעיא מקום בדרום לבנון הנקרא עתה אשעב ומילתה דכיר חורבת כוריא, צפונית לכפר עין, 'אבל' של היום ובוריי רבתא היא חורבת אל כורא של היום תפניס עיירה הנקראת תבנין וספנתה הוא המקום הצפוני ביותר ברשימה

178

ידיד נפש שביעית פרק ט

 מחולקת לג' איזורים לעניין ביעור, שאם כלו הפירות מאיזה מין מאיזור אחד, חייב לבער מן הבית אף על פי שבאיזור אחר מצוי בשדה. והם יהודה, ועבר הירדן, וגליל.ושלש שלש ארצות לכל אחת ואחת כל איזור מהשלשה האיזורים מחולק אף הוא לשלושה איזורים: הר, שפילה ועמק. הגליל מחולק ל: גליל העליון, וגליל התחתון, והעמק. להלן גבולות כל אחד מהם: מכפר חנניא ולמעלן צפונה כל האיזור שאינו מגדל שקמין זהו גליל העליון. ומכפר חנניא ולמטן דרומה כל שהוא מגדל שקמין זהו גליל התחתון. ותחום טבריא, והעמק ועמק הגליל, הרי זה עמק.וביהודה, ההר הרי אפרים והרי יהודה השפלה שפלת הדרום והנגב

179

ידיד נפש שבת פרק טז

 אתא קומוי אלא אילין תרין עיבדיא י"ח שנים ישב ריב"ז בערב ולא באו לפניו אלא שני מעשים אלה, המעשה בעקרב והמעשה בחבית לעיל בפרק חבית שעשו מגופה, וחשש לחטאת. ורוצה לומר, שודאי שהיו עוד הרבה שאלות בהלכה, אלא שלא באו לשאול אותו כיון שלא היה איכפת להם. ולכן אמר אמר גליל גליל אנשי גליל שנאת התורה סופך לעשות במסיקין סופכם להיות כולם מוסקי זיתים ולא יהיו בהם עוסקים בתורה. ואמר מוסקי זיתים לפי שבגליל היו הרבה זיתים כי הרומאים לא החריבו בגליל כמו שעשו ביהודה.הלכה טמתני' עכו"ם שהדליק את הנר לצורכו משתמש לאורו ישראל. ואם הדליק בשביל ישראל,

180

עלי תמר ברכות פרק ד

 שאן. וכן כאן כבר שבת רחב"ד בעירו כלומר בערב בעירו והיה מספיק הקיצור כי ידועה היתה עירו של רחב"ד שהיא ערב בקרבת ציפורי.ועוד דסלקין חמרייא וכו'. בשבת פט"ז ה"ח עולא אמר שמונה עשר שנין עביד הוה יתיב ריב"ז בהדא ערב ולא אתא קומוי אלא אילין תרין עובדיא אמר גליל גליל שנאת התורה סופך לעשות כמסיקין. הרי שערב בתקופת ריב"ז ותלמידו רחב"ד לא היו כ"כ מדקדקין במצוות עד שריב"ז אמר עליהם שהם שונאי התורה ומעתה גם בוודאי לא הוסיפו מחול על הקודש רק רחב"ד הוסיף מחול על הקודש וכשהם יצאו מערב כבר שבת רחב"ד בעירו ולפיכך הם היו יכולים לצאת

1234567891011121314151617181920