גליל

גליל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 788 מקורות עבור גליל. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

ישעיהו פרק ח

 כא) וְעָבַר בָּהּ נִקְשֶׁה וְרָעֵב וְהָיָה כִי יִרְעַב וְהִתְקַצַּף וְקִלֵּל בְּמַלְכּוֹ וּבֵאלֹהָיו וּפָנָה לְמָעְלָה:(כב) וְאֶל אֶרֶץ יַבִּיט וְהִנֵּה צָרָה וַחֲשֵׁכָה מְעוּף צוּקָה וַאֲפֵלָה מְנֻדָּח:(כג) כִּי לֹא מוּעָף לַאֲשֶׁר מוּצָק לָהּ כָּעֵת הָרִאשׁוֹן הֵקַל אַרְצָה זְבֻלוּן וְאַרְצָה נַפְתָּלִי וְהָאַחֲרוֹן הִכְבִּיד דֶּרֶךְ הַיָּם עֵבֶר הַיַּרְדֵּן גְּלִיל הַגּוֹיִם:

2

משנה מסכת כתובות פרק ד

 משנה יא[*] בנן נוקבין דיהויין ליכי מינאי יהויין יתבן בביתי ומיתזנן מנכסי עד דתנסבן לגוברין חייב שהוא תנאי בית דין:משנה יב[*] את תהא יתבא בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגד אלמנותיך בביתי חייב שהוא תנאי בית דין כך היו אנשי ירושלם כותבין אנשי גליל היו כותבין כאנשי ירושלם אנשי יהודה היו כותבין עד שירצו היורשין ליתן ליך כתובתיך לפיכך אם רצו היורשין נותנין לה כתובתה ופוטרין אותה:

3

משנה מסכת נדרים פרק ב

 של כהנים מותר ואם סתם אסור הרי עלי כמעשר אם כמעשר בהמה נדר אסור ואם של גורן מותר ואם סתם אסור הרי עלי כתרומה אם כתרומת הלשכה נדר אסור ואם של גורן מותר ואם סתם אסור דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר סתם תרומה ביהודה אסורה בגליל מותרת שאין אנשי גליל מכירין את תרומת הלשכה סתם חרמים ביהודה מותרין ובגליל אסורין שאין אנשי גליל מכירין את חרמי הכהנים:משנה ה[*] נדר בחרם ואמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים בקרבן ואמר לא נדרתי אלא בקרבנות של מלכים הרי עצמי קרבן ואמר לא נדרתי אלא בעצם שהנחתי לי להיות נודר בו

4

משנה מסכת נדרים פרק ה

 אותה העיר כגון הרחבה והמרחץ ובית הכנסת והתיבה והספרים והכותב חלקו לנשיא רבי יהודה אומר אחד כותב לנשיא ואחד כותב להדיוט מה בין כותב לנשיא לכותב להדיוט שהכותב לנשיא אין צריך לזכות וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה צריכין לזכות לא דברו בנשיא אלא בהוה רבי יהודה אומר אין אנשי גליל צריכין לכתוב שכבר כתבו אבותיהם על ידיהם:משנה ו[*] המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל נותנו לאחר לשום מתנה והלה מותר בה מעשה באחד בבית חורון שהיה אביו מודר הימנו הנאה והיה משיא את בנו ואמר לחברו חצר וסעודה נתונים לך במתנה ואינן לפניך אלא כדי שיבא אבא

5

משנה מסכת שביעית פרק ט

 כיוצא בהם נשמר רבי יהודה אומר ספיחי חרדל מותרין שלא נחשדו עליהם עוברי עבירה ר' שמעון אומר כל הספיחים מותרין חוץ מספיחי כרוב שאין כיוצא בהם בירקות שדה וחכ"א כל הספיחין אסורין:משנה ב[*] שלש ארצות לביעור יהודה ועבר הירדן והגליל ושלש שלש ארצות לכל אחת ואחת גליל העליון וגליל התחתון והעמק מכפר חנניה ולמעלן כל שאינו מגדל שקמין גליל העליון ומכפר חנניה ולמטן כל שהוא מגדל שקמין גליל התחתון ותחום טבריא העמק וביהודה ההר שפלה והעמק ושפלת לוד כשפלת הדרום וההר שלה כהר המלך מבית חורון ועד הים מדינה אחת:משנה ג[*] ולמה אמרו שלש ארצות שיהיו אוכלין בכל

6

תוספתא מסכת גיטין (ליברמן) פרק ג

 טהמחתך את העובר במעי אשה והזיק ברשות בית דין בשוגג פטור במזיד חייב מפני תיקון העולם הלכה יארץ יהודה אין בה משום סיקריקון מפני יישוב המדינה במה דברים אמורים בהרוגין שנהרגו לפני מלחמה ובשעת מלחמה אבל הרוגין שנהרגו מן המלחמה ואילך יש בו משום סיקריקון גליל לעולם יש בה משום סיקריקון הלוקח מן הסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית מקחו קיים מבעל הבית וחזר ולקח מסיקריקון מקחו בטל אם עשה לו בעל הבית אחריות מקחו קיים זו משנה ראשונה בית דין שאחריהם אמרו הלוקח מן הסיקריקון נותן לבעלים רביע רביע בקרקעות רביע במעות ויד בעלים על העליונה אם יש

7

תוספתא מסכת כלים (בבא מציעא) (צוקרמאנדל) פרק ב

 תוספתא מסכת כלים (בבא מציעא) (צוקרמאנדל) פרק ב הלכה אטבעת שהוא חוגר בה את מתניו ומקשר בה בין כתיפו טהורה ואין טמאה אלא טבעת של אצבע בלבד טבעת בין חקוקה ובין שאינה חקוקה טמאה ומצופה טהורה אמר תלמיד אחד מתלמידי גליל העליון לפני ר' אליעזר שמעתי שחולקין בין טבעת לטבעת אמר לו שמא לא שמעת אלא לענין שבת שהיוצא בחקוקה חייב ושאין חקוקה פטור: הלכה במחט בין נקובה ובין שאין נקובה טמאה ומצופה טהורה עוד אמר תלמיד אחד מתלמידי גליל העליון לפני ר' אליעזר שמעתי שחולקין בין מחט למחט אמר לו שמא לא שמעת אלא לענין שבת שהיוצא

8

תוספתא מסכת שביעית (ליברמן) פרק ז

 בשפלה לרוב הלכה יבאוכלין מבית המלך עד שיכלה מבית אל אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר בנימן זאב יטרף זו ארצו שחוטפת בבקר יאכל עד זה יריחו שמוקדמת ולערב יחלק שלל זה בית אל שמאחרת הלכה יגאוכלין ברגילה עד שיכלו אגוטרי ובני גליל העליון עד שיכלו לופסי בית דגן וחברותיה בגליל התחתון עד שיכלו אוזניות של שמעון אנא הלכה ידאוכלין בתאנים עד שיכלו פגי בית וני אמ' ר' יהודה לא הוזכרו פגי בית וני אלא למעשרות בלבד פגי בית וני ואהיני טובניא חייבין במעשרות הלכה טואין אוכלין על הרפיחין שבעכו ר' יוסי או' אוכלין על הרפיחין

9

מסכתות קטנות מסכת שמחות פרק ח

 של מת. נתקבצו קהל גדול לכבוד בנו של רבי עקיבא, אמר להם הוציאו לי ספסל מן הקברות, הוציאו לו ספסל מן הקברות, וישב עליו ודרש ואמר, אחינו ישראל שמעו, לא שאני חכם, יש כאן חכמים ממני, ולא שאני עשיר, יש כאן עשירים ממני, אנשי דרום מכירין את רבי עקיבא, אנשי גליל מאין מכירין, האנשים מכירין את רבי עקיבא, הנשים והטף מאין, אלא יודע אני ששכרכם מרובה, שלא נצטערתם ובאתם אלא לכבוד תורה ולשם מצוה, מנוחם אני, אילו היו לי שבעה בנים וקברתים כשמת בני, ולא שאדם רוצה לקבור את בניו, אלא יודע אני שבני בן העולם הבא הוא, שזיכה את

10

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת גיטין פרק ה

 חלוטה ביד סיקריקון. נמנעו מליקח התקינו שלא יהא סיקריקון ביהודה. בד"א בהרוגי המלחמה לפני המלחמה אבל הרוגים שנהרגו מן המלחמה והילך יש בהן משום סיקריקון. והרוגים שלפני המלחמה לא כלאחר המלחמה הן. תפתר שבא סיקריקון וגזל וחמס לא הספיק לכתוב תרפו עד שיבוא סיקריקון לכל העולם שלא תהא הלכה למחצה. גליל לעולם יש בו משום סיקריקון. המטלטלין אין בהם משום סיקריקון. תני חכירי בתי אבות אין בהן משום סיקריקון היורד משם חוב ומשם אנפרו' אין בהן משום סיקריקון. אנפרות עצמה ממתנת לבעלים שנים עשר חדש. אמר רבי יהודה בן פזי מכריזין והולכין ארבע שבתות לאחר שנים עשר חדש. פתר לה

1234567891011121314151617181920