גירושין

גירושין מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 8871 מקורות עבור גירושין. להלן תוצאות 71 - 80

בפרוייקט השו"ת המקוון 344 126 מקורות


71

מלבי"ם שמות פרשת יתרו פרק יח

 והוא ישלח אחר אשתו, כמ"ש דרכו של איש לחזר אחר אשה לא בהפך שנקבה תסובב גבר, זאת שנית הלא משה שלח את אשתו בגט פטורין, כמ"ש אחר שלוחיה ות"א בתר דפטרה, שזה תרגום של שלוח בגט או שלוח עבד בגט שחרור, וכלל בלשון שלשון שלוח בבנין הכבד אצל אשה מציין גירושין בכ"מ, וכ"כ בילקוט שגרשה בגט פטורין, ואיך הכניע א"ע להביא לו אשתו ששלחה ונפרדה מאתו, וע"ז הציע, שהגם שיתרו היה כבודו גדול שהיה כהן מדין והגם שהיה חותן משה ומהראוי היה שימתין עד שמשה יחלה פניו, בכ"ז בא הוא אל משה, כי שמע את כל אשר עשה אלהים למשה

72

מלבי"ם אילת השחר פרק מד

 שמסיר דבר שמזיק אל המקום אשר הוא שם. ויש הבדל בין מפנה ובין מבער. המפנה מסלק לצד אחר והמבער מבער מן העולם (מצורע סימן פ"ד):תלט. יש הבדל בין שלח בקל ובין שילח בכבד. שכל שליחות שתכליתו החזרה יבוא בקל. וכל שאינו לחזרה יבוא בכבד, ומהם לויה ומהם גירושין. וכל שליחות בכבד שלא נז' המקום שאליו משלח יהיה תיכף כשמוציא הדבר מרשותו (אחרי סימן ס"ה):תמ. יש הבדל בין פרש ידיו ובין נשא כפיו. פרישת כפים לתפלה, ונשיאת ידים היא לדוכן. (שמיני סימן ט"ז):תמא. יש הבדל בין נזר ובין נסג. שהנזר פורש מן הדבר מפני פרישות וקדושה אם באמת

73

מלבי"ם ויקרא פרשת ויקרא (מקטע א)

 היה רוצה בו, כי הטוב נרצה אצל כל בעל שכל, רק הרע המדומה אצלו באמצעיים המובילים אל הפעולה והם הטורח ופיזור הממון ימנעהו מעשותו, אבל אחר שאנו כופין אותו להקריב וכבר הביא הקרבן אז ידענו בטח שרצונו מסכים אל הדבר ברצונו הטוב מצד עצמו. וקרוב לזה באר הרמב"ם ז"ל בה' גירושין:כז (הערה) איך העתיקו מלות לפני ה' ממקומם אל הפסוק השני נגד בעל הטעמים ונגד הפשט, ואם כן יעשה עמודי הלשון ירופפו:לפני ה', ז"ל הראב"ע לפני ה' דבוק בטעם עם פתח א"מ. ולפ"ז הכתוב מסורס שהי"ל לומר אל פתח א"מ לפני ה' לרצונו יקריב אותו. ותורת ה' תמימה

74

מלבי"ם ויקרא פרשת אחרי מות

 סה והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו. הנה תחלה יחס השליחות אל הכ"ג כמ"ש ושלח ביד איש עתי המדברה. אמנם מבואר שפה אאל"פ על הכ"ג כי יש הבדל בין שלח בקל ובין שלח בכבד. שכל שליחות שתכליתו החזרה יבא בבנין הקל. וכל שאינו לחזרה יבא בבנין הכבד. ומהם לשון גירושין ומהם לשון לוי'. ולפ"ז הכ"ג ששולח את האיש עתי היל"ל והשולח בקל. כי אינו משלח את השעיר עצמו רק שולח את האיש ואמר ושלח ביד איש עתי והאיש הוא המשלח. לא הכ"ג. וז"ש והמשלח לא המשלח את המשלח. ר"ל שע"ז ראוי שיבא והשולח בקל. [ומזה עצמו פשיט בירוש' פ"ו דיומא

75

מלבי"ם ויקרא פרשת קדושים

 שם. ולכן צריך לשרט תחלה ואח"כ לרשום כסדר המשנה, וכ"ה בסמ"ג, ועם העיון הרמב"ם לשטתו שכתב (בפי"א מה' שבת) שהמקרע על העור כתבנית כתב חייב והרושם על העור כתבנית כתב פטור. שכן אמר בירושלמי (פי"ב דשבת ה"ד ופ"ב דגיטין ה"ג), הרי שהמקרע בעומק העור הוא נקרא כתיבה (ומ"ש (בפ"ד מה' גירושין ה"ז) דבין המקרע בין הרושם כשר. כבר תמהו בזה הרשב"א וההמ"ג. ועי' בס' ג"פ (ס' קכ"ה ס"ק יט) מ"ש בזה לישב דבריו), ורש"י ז"ל יסבור כדברי התוספתא דגרס בהיפך (בפ' הבונה ובפ"ב דגיטין) הקורע פסול והרושם כשר. דקורע בעור לא נקרא כתב. ולכן מפרש דהרשימה בדיו היא הכתיבה והשריטה

76

מלבי"ם דברים פרשת שופטים - כי תצא פרק כא

 יונתן מפרש כר"ע וכתב שיטבילנה תיכף, ועי' בתוס' יבמות (דף מח) שכתבו דרכים אחרים בזה:יא ירח ימים. הב"ש באה"ע (סי' י"ג) כתב שמ"ש שמואל דטעמא דהבחנה מדכתיב להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך הוא מדרבנן וקרא אסמכתא ולדידי' מ"ש כאן לר"ע שצריך ג' חדשים הוא אסמכתא. ומדברי הרמב"ם (פי"א מהל' גירושין ופ"ח מהלכות מלכים) משמע שלר"ע הוא דאוריי', ומשמע שבזה פליגי ר"א ור"ע. וי"ל שר"ע מדייק מ"ש ואחר כן שכבר בארתי באילת השחר (כלל תקע"א) שזה מציין אחר דברים רבים שמוכרחים אל דבר זה והיינו אחר חדשי הבחנה שכלים שני ירחים אחר חדש הבכיה:יב ואחר כן תבוא אליה. ר"ל

77

מלבי"ם דברים פרשת כי תצא פרק כד

 חי שתהיה אסורה להנשא לכ"א מפני שהיא באיסור א"א לגבי האחד שאינו מגרשה נגדו: ושלחה מביתו מיותר דמדכתב וכתב לה ספר כריתות וגו' ש"מ שנתבטל הקשר שביניהם ואח"כ והיתה לאיש אחר, אלא למדרש דאף אם נתן לה ספר כריתות צריך גם לשלחה מביתו והוא הדבר שאומר שנותן לה הספר בתורת גירושין:(ב) [קלד] ויצאה מביתו, מיותר ודריש בספרי מלמד שהאשה יוצאת כו' פירוש שאסורה לדור עמו בחצר אחת:והלכה והיתה והלכה מיותר למדרש שכשנשאת צריכה עוד להלוך ולהתרחק יותר שמקודם שנשאת היתה מותרת לדור עמו במבוי א' ועתה מפני חומר א"א צריכה להתרחק מכל המבוי:לאיש אחר ערש"י ז"ל והוא

78

מצודת ציון שופטים פרק יא

 ג):(יז) אבה - רצה כמו לא אבה יבמי (דברים כה):(יח) ויחנון - כמו ויחנו והנון נוספת כמו משמרון:(כא) וירש - מלשון ירושה:(כג) הוריש - ענין גירושין:תירשנו - מל' ירושה:(כד) כמוש - שם ע"ג:הוריש - גרש:נירש - מל' ירושה:(כה) הרוב רב - מל' מריבה:(כו) ובבנותיה - הכפרים הסמוכים לה:על ידי - אצל מקומות:(לג) ויכנעו - מל' הכנעה:(לד) בתופים ובמחולות - שמות כלי ניגון (שמות טו):(לה) אהה - ענין צעקת יללה:הכרע הכרעתני - מלשון כריעה ונפילה:בעוכרי - ענין השחתה ובלבול כמו מה עכרתנו (יהושע ז):פציתי - פתחתי כמו ופוצה פה (ישעיה י):(לו) אחרי - ענינו כמו הואיל וכן ואחר אם אינכם שומעים

79

מצודת ציון יחזקאל פרק מה

 אל פני פני - ר"ל לפני:מפאת - מעבר:(ח) לארץ - כמו בארץ ובאה הלמ"ד במקום בי"ת וכן ישבת לכסא (תהלים ט') ומשפטו בכסא:יונו - מלשון אונאה הוא ענין עושק כמו ואיש לא יונה (לעיל /יחזקאל/ י"ח):(ט) ושוד - ענין עושק:גרושותיכם - מלשון גירושין והשלכה:(י) מאזני - כף מאזני משקל:ואיפת - זהו מדת היבש בת ג' סאין:ובת - זהו מדת הלח בת ג' סאין וכן ויין בתים עשרים אלף (ד"ה =דברי הימים= ב' ב'):(יא) תוכן - ענין חשבון כמו ותוכן לבנים תתנו (שמות ה'):לשאת - לקחת כמו ובתים ונשאו (מיכה ב'):החומר - מדה של שלשים סאים וכן וחומר שעורים (הושע ג'):מתכונתו -

80

משיבת נפש דברים פרשת נצבים פרק כט

 כהונה, כתר מלכות, בארץ צבי, בירושלים, בקנין אישות, בעיטור בנים, כי הבנים מחובבין הבאין מקנין אשה יותר מהבאין מיחוד אשה, כמו בני נח שהיו מיחדים להם נשים בלי קידושין כמבואר במיימוני הלכות אישות פ"א. ומסתמא כשירצה אחד מהם יפרוש מרצונו, שאם היה להם קנין עולמית באתה התורה להקל עלינו במצות גירושין, אין זה סברא. ואחרי כתבי מצאתי בפירוש במיימוני הלכות מלכים פ"ט שיוכלו להפרד ברצונם איזה שירצה הוא או היא ולא ניתן הטהרה לקדש בקידושין בחופה וכתובה, ואם לא תמצא חן יכול לגרשה וליתן כתובתה. (אכן היא אי אפשר לצאת מתחת ידו כי היא ניקנית לו לחלוטין) וכל אילו המעלות

1234567891011121314151617181920