גירושין

גירושין מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 8871 מקורות עבור גירושין. להלן תוצאות 61 - 70

בפרוייקט השו"ת המקוון 344 126 מקורות


61

אפריון דברים פרשת נצבים

 שמקשים בענין כפיית ההר על קבלת התורה מאחר שהיו מוכרחין. ותי' עפ"י מ"ש [בקידושין נ' ע"א] בענין גט מעושה, וכן בהקרבת קרבן יקריב אותו לרצונו לפני ה' כופין אותו עד שיאמר רוצה אני, שצריכין להבין מה יועיל אמירת רוצה אני אם הוא ע"י כפיה. והסביר את הענין עפי"ד הרמב"ם [ה' גירושין פ"ב ה"כ] כי הנפש הישראלי רצונו הוא לעשות רצון הבורא ית"ש, אלא שהשאור שבעיסה מעכב הוא הגוף העכור, ולאחר שמכריחין אותו שגם הגוף מסכים לעשות את המצוה, אז הוי רצון גמור ולא נחשב לאונס, ולכן גם בכפיית ההר הועיל ענין זה, בהיות כי כל נפש הישראלי שהמה ממקור טהרה

62

אפריון דברים פרשת וזאת הברכה

 לנו משה מורשה קהלת יעקב:הנה לשון נוכח ונסתר אין לדקדק בכאן כנראה מכל הפירושים. ולכן אפשר לפע"ד לפרש המשך הפסוקים עפ"י מ"ש בפ' כי תשא [ד"ה עוד נראה] בשם הס' אפיקי יהודה, הא דנתן הקב"ה את התורה לישראל בכפיה והרי ההכרח לא ישובח, ותי' עפ"י דברי הרמב"ם [ה' גירושין פ"ב ה"כ] בהא דאמרינן [קידושין נ' ע"א] כופין אותו עד שיאמר רוצה אני, דהכפיה לאיש הישראלי לעשות מצות ה' אין לה שם כפיה, כי הנפש הישראלי רוצה לקיים מצוות ה' ית"ש, אלא שהגוף מעכב, וכיון שמכניעין את הגוף עד שהוא מסכים ממילא יש כאן רצון גמור. וכן היה הכפיה לישראל

63

חידושי הגרי"ז סימן כו

 מביתו וישלחנה לעצמה או משתצא היא מתחת רשותו ותלך לה עכ"ל, ומבואר דאצל בן נח גם באפשרות האשה לגרש, וזהו דטען אבימלך דאפילו אילו היו בעל ואשה הרי עתה גם הוא ע"י שאמר אחותי היא חשיב זה כגרושין וגם אמירתה אחי הוא חשיב כגירושין דביד שניהם לגרש וא"כ היו כאן גירושין בטוחים משני צדדים, ולכן בתם לבבי ובנקיון כפי עשיתי זאת. בשם הגר"ח.

64

הכתב והקבלה בראשית פרשת וירא פרק כ

 וישלחה, דתרגם יב"ע, ופטרה בגיטא, אמנם בשרה שלא רצה אברהם לגרשה גרושין שעפ"י דין תורה, גם לא היה אפשר לו לפטרה בכל פעם בגט להיותו נוסע ממקום למקום בארץ לו לא, ורק להצלת נפשו לרוע אנשי המקום היתה השעה דוחקתו והכריחו להתיר קשר האישות לכל הפחות לדינא דב"נ, אף שאינה גירושין גמורים לדין תורה, ולפי זה היתה שרה מגורשת ואינה מגורשת, מגורשת מדין ב"נ, ואינה מגורשת מדין תורה, הנה להיותה מגורשת מדין ב"נ באמת חשובה מגורשת לכל אדם מבני נח, אבל לאבימלך, להיותו מחזיר עליה לשאול אם אשתו היא, ומסבתו היתה השעה דוחקת לאברהם להתיר קשר האישות עכ"פ לפי דין

65

הכתב והקבלה שמות פרשת וארא פרק ח

 הרנ"ו על לשון המקרא וכאלו אמר ויעשו כן החרטומים (בביתם) ולא יכלו (לעשות בפני משה); ולדעתי מלת כן מן והכינו אשר יביאו, וטעמו החרטומים עשו הזמנות והכנות לפי חכמתם לחדש ג"כ בריאה זו אבל לא הועילה להם בזה. ואפשר לפרש מלת להוציא מן הוציאו כל איש מעלי, להוציא נשותיהם, לשון גירושין והרחקה (פארטשאפפען), וטעמו רצו בהשתדלות חכמתם לבטל מהם מכה זו, כי מה להם להוסיף צרה על צרתם כי כבר היו באדם ובבהמה, וכפי' הרא"ש.(טו) אצבע אלהים. מכה הבאה מאתו ית' בעונש תקרא יד ה' או אצבע אלהים, כענין וירא ישראל את היד הגדולה, והיתה יד ה' בכם, כבדה

66

הכתב והקבלה ויקרא פרשת אמור פרק כא

 שתי טפות יהבית לי' וכד אעבר מורה על דיקני' דהיינו כד הוה מסתפר כמד"א ומורה לא יעלה על ראשו.(ז) גרושה מאישה. אין ספק שכל אשה שמתגרשת מבעלה בין לרצונה בין שלא לרצונה אסורה לכהן, כי מלת גרושה אין משמעותה שלא לרצונה דוקא, כי מצינו לשון גירושין אף בדבר שהוא לרצונו של אדם, כמו כלה גרש יגרש אתכם מזה, כי גורשו ממצרים, וצאת בנ"י ממצרים לחירות מלתא דחביבה להו הוי, ושדה מגרש עריהם (בהר כ"ה ל"ה) תרגום מגרש רוח (פרייער פלאטץ), וכן ע"י הגט האשה מצאה לה רוחא להנשא לכל מי שתרצה. עוררתי ע"ז לפי שראיתי לאחד שטעה בזה טעות

67

הכתב והקבלה דברים פרשת כי תצא פרק כד

 תפסו כלל, ונטמאה בבעילת השני וה"ה טמאה ממ"נ, נמצא יש בענין זה שלשה דרכים הא' שזנתה תחת הראשון ונטמאה ברצון, הב' שחשדה בחנם וגרשה על תנאי זה, וכשנתברר לו אח"כ שהיא טהורה, הגט בטל למפרע ונטמאה תחת השני, הג' שחשדה על שקר, אלא שלא גרשה על תנאי זה, אבל גרשה גירושין גמורים, כגון שראה בה מעשה פריצות, ואז אין כאן טומאה לא אצל הראשון, ולא אצל השני, וכן לב"ה בהקדיחה תבשילו, או מצא אחרת נאה הימנה, אין כאן טומאה כלל, ואפ"ה גזרת הכתוב שלא ישוב לקחתה אחר נשואין, וקרינן לה טומאה מטעם נעלם מדעתינו, והיא טומאה כפי הדמיון לא בפועל,

68

העמק דבר שמות פרשת בא פרק יב

 היה במשמע שאמר פרעה בדבור פשוט שתוכלו לצאת אבל לא שהכריחם לכך, אבל עתה דכתיב בדגש משמעו שאמר בגערה צאו מכאן בעל כרחכם איני רוצה שתתעכבו עוד. והיינו שאמר הקב"ה למשה גרש יגרש, ואין הכונה על מה שכתוב ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ, שאין בזה משמעות על גירושין בע"כ, אלא לשלחם כפי רצונם לצאת, ותו דאין זה מאמר פרעה שאמר ה', אלא של מצרים, ותו הרי לא היה דעת מצרים לחלוטין, אלא כדי שישובו אחר עבודת ה' ועל מנת כן השאילום, אלא כונת המקרא כלה גרש יגרש, הוא דבר פרעה קומו צאו מתוך עמי, וכ"כ הרמב"ן, ומצרים

69

העמק דבר דברים פרשת כי תצא פרק כד

 פי' כי יקח היינו נשואין ואפילו בעלה בגמר ביאה, ומכאן נפקא לן דמהני גט אפי' לנשואה]:כי מצא בה ערות דבר. דבר ערוה מיבעי לי', אלא ערות דבר משמעו לא ערוה ממש שזינתה, אלא דברים מכוערים ודברים שהמה לחרפה לפניו:ושלחה מביתו. משמעו שיוציאה מביתו וכמש"כ הרמב"ם הלכות גירושין פ"א ה"ה בזה"ל ולא נאמר ושלחה אלא אם גירש ולא הוציאה מביתו ה"ז כמו שהחזיר את גרושתו, לפיכך צריכה הימנו גט שני עכ"ל, ואפי' ב"ש דפליגי בגרושה שלנה עמו בפונדקי, וס"ל דאינה צריכה מיני' גט שני, מודי בלא הוציאה מביתו ולנה עמו בביתו שצריכה גט שני, אכן אם כן והוציאה או

70

חנוכת התורה פרשת האזינו

 להחזיר אותנו לך. יאמר להם הקב"ה איש כתיב בפרשה אנכי אל ולא איש. והוא תמוה. ויש לפרש על פי מה דאיתא בגמרא הזורק גט לאשתו אם החצר שלו אינה מגורשת. ואם כן לפי זה כך יאמר הקב"ה אנכי אל ולא איש ואם כן כולי עלמא שלי הוא נמצא דלא היה גירושין כלל:

1234567891011121314151617181920