גירושין

גירושין מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 8871 מקורות עבור גירושין. להלן תוצאות 141 - 150

בפרוייקט השו"ת המקוון 344 126 מקורות


141

מלאכת שלמה מסכת גיטין פרק ג

 מלאכת שלמה מסכת גיטין פרק גמשנה אכל גט וכו'. ביד רפ"ג דהל' גירושין ובטור א"ה סי' קל"א, ואיתה פרק המביא תניין דף כ"ג וברפ"ק דזבחים ושם דף ג' כולה מתניתין והתם קאמר דאפילו גט שנכתב לשם גויה פסול ופי' רש"י ז"ל בכתיבת יד דהא שלא לשם האשה לא קתני אלא שלא לשם אשה דמשמע שלא לשם אשה זו אלא לשם אשה אחרת כל דהוא ואע"ג דגויה לאו בת גירושין מהניא לפסול ע"כ, ובתוספות רבינו פרץ כתוב ואפילו לשם גויה נמי פסול דהלשון משמע שלא לשם אותה אשה תימא דמתני' נמי נידוק הכי שנזבחו שלא לשמן ואפילו לשם חולין

142

מלאכת שלמה מסכת גיטין פרק ד

 מלאכת שלמה מסכת גיטין פרק דמשנה אהשולח גט וכו'. ביד פ' ששי דהל' גירושין סי' ט"ז י"ז ובטור א"ה סי' קמ"א, ואיתה ר"פ האומר דקדושין ע"א ע"ב:והגיע בשליח. מדלא קתני הגיעו שמעינן שלא היה מתכוין וכו' כדפי' ר"ע ז"ל:או ששלח אחריו. דמהו דתימא לא אלימא שליחותיה דבתרא משליחותיה דקמא דליבטליה קמ"ל:בטל הוא ה"ז בטל. בגמרא מסיק דבטל הוא תרי לשונות משמע משמע דבטל לשעבר ומשמע דליבטיל גבי גט לישנא דמהני ביה קאמר היינו דליבטיל לשון עתיד וגבי מתנה שנותנין לו שאינו רוצה לקבלה אם אמר מתנה זו בטלה היא לשון עבר משמע וחוזר נותן וזוכה

143

מלאכת שלמה מסכת גיטין פרק ה

 היכי דליעבדו ליה מיליה משום דלא פלוג רבנן וה"נ משמע בשלהי מציאת האשה גמ' המשליש מעות לבתו ע"כ, והובא ג"כ כל זה בפסקי הרא"ש ז"ל ואיתא נמי בפ' מי שמת דף קנ"ה ובירושלמי פ' חלון ועיין ג"כ בנמוקי יוסף פ' שנים אוחזין דף הכתוב עליו ע"ג, וביד פ' שני דהל' גירושין סי' י"ז ובטור ח"מ סי' רל"ה, ונלע"ד דבמטלטלין גרסי' המ"ם בחירק בכל מקום שהוא שנוי אי קאי אעניינים המתטלטלין ואי קאי אגברי המטלטלין הענינים גרסי' המ"ם בשבא והוי מטלטלין דמתניתין ודדמי ליה כמו מיתטלטלין בתי"ו:משנה חאלו דברים אמרו מפני דרכי שלום וכו'. כהן קורא ראשון וכו'. ביד

144

מלאכת שלמה מסכת גיטין פרק ו

 וכתב הר"ן ז"ל אם רצה לחזור לא יחזיר ומיהו דוקא בשא"ל הבעל התקבל גט זה לאשתי או בא"ל הולך דמפורש בגמרא דבהכי סגי דמשמע הכי אבל א"ל הילך גט זה לאשתי רצה לחזור לא יחזיר לפי דעת הרי"ף ז"ל שהוא פוסק דהולך לאו כזכי דמי ע"כ, וביד פ' ששי דהל' גירושין סי' י', לפיכך כיון דאמרן אין יכול לחזור אין לו תקנה לחזור אא"כ אמר לו הבעל לזה שעשתה אותו שליח לקבלה אי אפשי שתקבל לה להיות בידה אלא שליח שלי תהא להוליכו בידה אם רצה לחזור כל זמן שלא הגיע לידה יחזור שאינה מתגרשת אלא מדעת המגרש והרי אמר

145

מלאכת שלמה מסכת גיטין פרק ז

 מסכת גיטין פרק זמשנה אגם בהאי פירקא בגמרא בדף ע"ב הוכיחו בעלי התוספות ז"ל דפ' מי שאחזו סדורו אחר פרק התקבל אבל רש"י ז"ל נראה דגריס מי שאחזו קודם התקבל עיין במה שאכתוב בשמו ז"ל במתני' דבסמוך.מי שאחזו וכו'. ביד פ' שני דהלכות גירושין סי' י"ד י"ו ובטור א"ה סי' קכ"א:קורדייקוס. כך שמו של אותו השד השולט על השותה יין חדש:לא אמר כלום. שאין דעתו מיושבת ואפילו אמר כתבו ותנו תוס' ז"ל, ומדקתני לא אמר כלום משמע דאף לכשיבריא אין כותבין וכן הוא שם בטור, וכתוב בחדושי הרשב"א ז"ל לא אמר כלום כלומר ואפילו נכתב

146

מלאכת שלמה מסכת גיטין פרק ח

 מלאכת שלמה מסכת גיטין פרק חמשנה אהזורק גט וכו'. ביד רפ"ה דהל' גירושין וסי' ב' וח', ואיתה בתוס' פ' כל גגות ד' צ"ב:והיא בתוך ביתה. של נכסי מלוג ואיכא מ"ד בירושלמי דבעינן שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסייך וכן נמי בגמרא ואמרי דבי ר' ינאי דוקא בכותב לה בעודה ארוסה קודם שזכה בנכסים וליכא תו למפרך מה שקנתה אשה קנה בעלה ורבא משני אטו עבד למ"ד בפרק קמא דקדושין בשטר ע"י עצמו לא דמיא ידו כיד רבו אלא גיטו וידו באין כאחת הכא נמי גיטה וחצרה באין כאחת:ה"ז מגורשת. כדמוכחינן בגמרא מדכתיב תרי ונתן בידה

147

מלאכת שלמה מסכת גיטין פרק ט

 מלאכת שלמה מסכת גיטין פרק טמשנה אהמגרש את (האשה) [אשתו] ואמר לה וכו'. ביד עד סוף סי' ב', פ"ח דהלכות גירושין סי' ה' י"ו י"ז, ובטור אבן העזר סי' קל"ז וסי' קמ"ז:ר' אליעזר מתיר. טעמיה דר' אליעזר דכתיב ואשה וכו' כדפי' רעז"ל והיינו טעמא דקאמר ר' יוחנן ור' ינאי משום זקן אחד אמר דטעמא הוי דאמר קרא והיתה לאיש אחר אפילו לא התירה אלא לאיש אחר ה"ז מגורשת ורבנן אמרי האי איש לכל איש ואיש וכן הוא בירושלמי ובגמרא איבעיא לן האי אלא חוץ הוא או על מנת הוא חוץ הוא ובחוץ הוא דפליגי רבנן עליה דר'

148

מלאכת שלמה מסכת יבמות פרק א

 דצרת צרתה פטורה אמר רב יהודה אמר קרא לצרור התורה רבתה צרות הרבה רב אשי אמר סברא היא צרה מ"ט אסירא דבמקום ערוה קיימא צרת צרה נמי במקום ערוה קיימא:כיצד אם מתו הן וכו'. גמ' ואפי' כנס ולבסוף גירש את בת אחיו דהוו להו צרות זו לזו קודם גירושין אפ"ה קא שרית ליה ליבומי כדקתני ומתה בתו או נתגרשה הואיל ובשעת נפילה לא הוו צרות זו לזו ורמינהי דתנן לקמן בפ"ג שלשה אחין שנים מהם נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית גירש אחד מבעלי אחיות וכו' וכנסה המגרש ומת זהו שאמרו וכו' טעמא דגירש ואח"כ כנס אבל כנס ואח"כ

149

מלאכת שלמה מסכת יבמות פרק ב

 ועיין עוד במ"ש בפ"ג דקדושין סוף סי' י"ד, והטור שם בסי' קנ"ו הביא זו הסברא לגבי הבן ולא הביאה בסי' קנ"ז לגבי האח אלא שנראה דה"ה וכדאיתא התם סי' ט"ו סעיף י' בש"ע ובלבוש גם בטור וע"ש בספר הלבוש, אכן הרמב"ם ז"ל לא ראיתי שהביא לזה החילוק בפ' עשירי מהלכו' גירושין בשם מקצת גאונים רק לענין הבן ושם דחהו דו"ק:ופסק בספר הלבוש שם סי' קנ"ו סעיף ב' וז"ל הלכך מספק דלא ידעינן כמאן הלכתא אזלינן לחומרא שאם אין לו זרע אחר אלא משפחתו ויש לו אשה ומת בלא בנים אשתו חולצת ולא מתיבמת חולצת ואסורה לזר בלא חליצה דשמא

150

מלאכת שלמה מסכת יבמות פרק ג

 בר אבוה כגון שבעלו ושנו:ואם היו קטנות וכו'. ואי קשיא לך מהא דתניא קטנה או שאינה ראויה לילד כולן צריכות להמתין ג' חדשים תריץ דגזרה רבנן היא והכא דחלופא הוא לא גזור דחלופא לא שכיח ומילתא דלא שכיח לא גזור בה רבנן הרי"ף ז"ל:וביד פי"א דהלכות גירושין סי' כ"ג:ואם היו כהנות נפסלו מן התרומה גרסי'. פי' וכל שכן דנפסלו להנשא לכהנים בבעילת אשת איש, ועיין בירושלמי שהבאתי בפירקי' דלקמן סי' י"ב וגם במשנה ב' דבפ"ו דחמירא כהונה מתרומה וכדמוכח ממה שכתבתי ברפ"ה דסוטה:ועיין ע"ז עוד בס' הלבוש דאבן העזר סי' ו' סעיף ח' וה"ר יהוסף ז"ל

1234567891011121314151617181920