גירושין

גירושין מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 8871 מקורות עבור גירושין. להלן תוצאות 101 - 110

בפרוייקט השו"ת המקוון 344 126 מקורות


101

רד"ק מלכים ב פרק טז

 רד"ק מלכים ב פרק טז(ו) את אילת לארם - שכבר לקחה עזריה מלך יהודה:וינשל את היהודים מאילות - זהו אילת כי כן היתה נקראת אילת ואילות וכן בדברי הימים אילות ופירוש וינשל כמו ונשל גוים רבים מפניך ענין גירושין ושילוח:וארומים באו אילות - כתיב ארמים לפי שמלך ארם לקחה ועל ידו ישבו הארמים וקרי אדומים בדל"ת כי לבני אדום היתה כמו שפירשנו למעלה:(ז) הקומים עלי - תואר בפלס טובים:(ט) ויגלה קירה - העם אשר בה הגלה אל קיר וקיר היתה מאשור הוא שאומר עמוס הנביא וגלו עם ארם קירה אמר ה':(יב) ויקרב המלך על המזבח - פועל יוצא וזה לבדו

102

רש"ר הירש שמות פרשת משפטים פרק כב

 מחייב שכולם משועבדים לו.בשני הכתובים - כאן ובדברים כב, כט - חייבה התורה קנס בשיעור המוהר, שכן מן הדין היה עליו לשאתה לאשה, ואין התשלום בבחינת קנס אלא מתוך כך, שמה שעליו לשלם בדרך כלל, אם על - פי מנהג או על - פי דין, בשעת התרת קשרי הנישואין על - ידי מיתה או גירושין, - עליו לשלם כאן במקום הנישואין. בס' דברים (שם) קבעה התורה את שיעור הקנס: "חמשים כסף (שקל)". במשנה פאה ח, ח אמרו: "מי שיש לו מאתים זוז לא יטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני", ומאתים זוז הם חמשים שקל ב"סלע מדינה", שהוא רק שמינית שב"כסף צורי", וכל כסף שבתורה - כסף

103

רש"ר הירש ויקרא פרשת אחרי מות פרק יח

 המתבטל לאחר מיתה. אשת האב, אשת אחי האב, אשת אחיך (פרט למקרה של ייבום - ראה דברים כה, ה), אשה ובתה - כל אלה אסורות גם לאחר מות האב, הדוד, האח וכו'; רק איסור אחות אשה הוגבל מבחינה זמנית על - ידי תיבת בחייה; כנגד זה גם כאן אין האיסור מתבטל על - ידי גירושין.לשון "לצרר" מבטאת אפוא קשר הדוק ביותר. כאן היא מציינת את היחס שבין שתי נשים הנשואות לאיש אחד. ומכאן למדו אחת מהלכות ייבום (יבמות ג ע"ב): מי שמת בלא בנים, הרי אשתו זקוקה לייבום (עי' דברים שם). אך אם הניח שתי נשים, ואחת מהן אסורה ליבם מדין ערוה - כגון

104

רש"ר הירש דברים פרשת דברים פרק א

 וביתו, ואילו במדבר לא נתקיימה הבחינה הזאת של המשמעות החברתית - הכלכלית של הנישואין, ורק בארץ קיבלו הנישואין את משמעותם המלאה על יסוד משפטי חברתי. משום כך כבר בספרים הקודמים נכתבו ההלכות המסדירות את הצדדים הנפשיים והמוסריים של חיי המין במסגרת הנישואין, ואילו ההלכות הקובעות את חלות הנישואין ואת ביטולם, קידושין, גירושין, פצוע דכה, ממזר, עמוני ומואבי, אדומי, מצרי, וכן ההלכות הקשורות בקשר הדוק לצד המשפטי - האזרחי של חיי המשפחה - מצות יבום ומשפט בכורה - כל ההלכות האלה נכתבו בתורה שבכתב רק אחרי שחזר משה על כל התורה כולה לפני הכניסה לארץ.נראה שהסברים אלה הם ברורים ובלתי מאולצים, ויש בהם כדי

105

רש"ר הירש דברים פרשת כי תצא פרק כד

 דוגמה להתנהגות מסוג זה, בניגוד ל"דבר ערוה" של בית שמאי: "אפילו הקדיחה תבשילו" של הבעל במזיד. אולם לא נאמר רק "דבר" אלא "ערות דבר", ולמדנו מכאן שאפילו נתגרשה האשה משום ערוה, הרי היא רשאית לחזור ולהינשא לאחר. יחד עם זה למדנו מלשון "דבר" שיש צורך בשני עדים המעידים על עילת גירושין זו, שהרי זה הכלל: "על - פי שני עדים וגו' יקום דבר" (לעיל יט, טו):וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו - וכך בדיוק גם בפסוק ג. שלושת המשפטים האלה מתארים את צורת המעשה המביא לידי גירושין. "וכתב": בגירושין, כמו גם בקידושין, האיש הוא הפועל; בדין תורה הרשויות רק

106

רש"ר הירש דברים פרשת וזאת הברכה פרק לג

 אותן, פירות המבשילים על ידי השמש והתלויים במחזור החמה, הוה אומר: הפירות של עולם הצומח; כנגד זה מגד גרש ירחים הוא הפרי התלוי במספר מסויים של חדשים, שמספר חדשים הבאים זה אחר זה מסייע להתפתחותו, והרי זה פרי הבטן של עולם החי. "ירחים" - ראה פי' שמות ב, ב."גרש" - מלשון גירושין: הפרדת פרי הבטן מן הבהמה האם; עד כה היה הוולד קשור לאמו בקשר הדוק, אך משכלו חדשיו ושוב אין הוא זקוק לאמו, הרי הם נעשים זרים זה לזו לחלוטין (השוה "שגר" - פי' בראשית עמ' קטו):הררי - קדם, גבעות עולם, ארץ ומלאה. עין החוזה סוקרת את ארצו של יוסף והנה

107

שיר מעון שמות מגילת אסתר

 היהודי וגו'. י"ל על מה שאמר רבא (שבת פ"ח ע"א) קיימו עכשיו מה שקבלו כבר שעד עכשיו באונס ועתה קבלו ברצון, פירש"י מאהבת הנס, והוא תמוה, הלא הרבה ניסים נעשו להם, בקריעת ים סוף, מצרים, מן ובאר, ולמה לא קבלו אז מאהבת הנס. וי"ל כך, הלא כבר כתב הרמב"ם (ה' גירושין פ"ב ה"כ) על מה שאחז"ל במסכת ב"ב (מ"ח ע"א) כופין אותו עד שיאמר רוצה אני, שטבע ותשוקת כל איש ישראל לעשות התורה והמצות, רק היצר הרע מסיתו ע"י תאוות עוה"ז שמבטלו מלקיים התורה, ואם מעבירין ממנו היצר הרע אז עושה המצוה ברצון טוב, והנסיון מלמדינו שהעולם סוברים שמי שירא

108

שיר מעון דברים ראש השנה

 וגו' כי חק לישראל הוא וגו' עדות ביהוסף וגו' שפת לא ידעתי אשמע הסירותי מסבל שכמו כפיו מדוד תעבורנה בצרה קראת ואחלצך וגו' לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר וגו' ומצור דבש אשביעך (תהלים פ"א ד'). כבר כתבנו שכל ישראל לבו נאמן לה', וידוע מ"ש הרמב"ם (ה' גירושין פ"ב ה"כ) והסביר מה שאמרו חז"ל כופין אותו עד שיאמר רוצה אני, היינו שכופין אותו שידחה את יצה"ר ממנו וממילא רוצה הוא כי סתם לב ישראל נאמן לאלוקיו, אך באמת דאגות ורדיפות וקושי הפרנסה המה הגורמים כמעט לכל חטא בני ישראל, אבל אם מחזיקים בבטחון ובאמונה שהפרנסה נגזר מהקב"ה

109

שיר מעון דברים שבת שובה

 זה, ואינם כולם כאחד אלא כל אחד בפני עצמו והוה רבים, לכן נקיט לשון רבים. כי כשלת בעוונך, היינו שתדע שכל מה שכשלת ובא לך הכל בעוונך ולא במקרה, לכן תשוב. ושובה פירושו לשוב לדרכו הראשון, היינו כי כל בן ישראל בעצמותו ומלידתו לבו לטוב לעבודת השי"ת, כדמפרש הרמב"ם (ה' גירושין פ"ב ה"כ) כידוע על מאמר חז"ל כופין אותו עד שיאמר רוצה אני לטובה.שובה ישראל. איתא במדרש (ב"ר פ"ד י"ט) אמר הקב"ה מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה ואתה פתחת בתשובה תחילה (קאי על ראובן בן יעקב) חייך שבן בנך עומד ומכריז בתשובה שובה ישראל עד ה' אלקיך.

110

שיר מעון דברים תהילים

 לתבוע. וזה רחמיך רבים ה' ויודע אני שברחמיך הרבים תושיעני ותחייני, אבל אבקש כמשפטיך חייני עפ"י משפט חייני כמבואר.שיר המעלות אליך נשאתי את עיני היושבי בשמים (קכ"ג א'). יל"ד הול"ל אליך היושב בשמים נשאתי את עיני. גם יו"ד של היושבי נוספת. וי"ל על פי מה שכתב הרמב"ם ז"ל (ה' גירושין פ"ב ה"כ) כופין אותו עד שיאמר רוצה אני, כי כל ישראל בטבע רוצים לקיים המצוות רק היצר סוכן בם ומעכב אותם מלעשות, וכופין אותו לכוף את יצרו וממילא הוא לרצונו, והנה אם רואים אדם שעשה עבירה, בהשקפה ראשונה תמוה מאד האיך בא לאדם זה שחטא כזאת, אבל אחר העיון

1234567891011121314151617181920