גטו

גטו מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 205 מקורות עבור גטו. להלן תוצאות 1 - 10

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


1

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת תצא

 ההוא שכיב מרע דכתב גיטא לדביתהו במעלי שבתא ולא הספיק ליתנו לה למחר תקף ליה עלמא אתא לקמיה דרבא אמר להו ליקניה ניהלה לההוא דוכתא דיתיב ביה גיטא ותחזיק ביה. דתנן נעל וגדר ופרץ כל שהוא הרי זו חזקה. וגט שלא בא ליד אשה עד שמת בעלה אינו גט והמשלח גטו ממקום רחוק נותן אותו לה בחזקת שהוא קיים. וצריך שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתומו. נכתב ביום ונחתם בלילה פסול. והלכה גט מעושה בישראל כשר ובגוים היו חובטין אותו ואומר לו עשה מה שישראל אומר לך כשר והני מילי כדין ושלא כדין אפילו ריח הגט אין בו. היה הבית של

2

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ג שער ב סימן כט

 חלק ג שער ב סימן כטרב נטרונאי ז"ל.וששאלתם בשביל ישראל שנשתמד מהו שיגרש את אשתו שהוא משומד. מי אמרינן כיון דאי קדיש הוו קידושיה קידושין וגיטו נמי הוי גט, או דילמא לחומרא אמרינן לקולא לא אמרינן.כך ראינו: המגרש לאשתו כשהוא משומד גטו גט מעליא הוא כשר הוא. סוף סוף ההיא קדושתיה קמייתא דקדיש בגוה בההוא לישנא קא מגרש. אלו מקדש השתא כשהוא משומד מי לא הוו קידושיו קידושין. ועוד אי לאו דהכין מאי תקנתא דבת ישראל ענייה תיתסר לעולם, אשכחינן דאקילו רבנן לענין עגונה בכמה אנפי דעדיפי מן הלין, וכל שכן הכא דליכא תקנתא אלא בהכין. וכן

3

תשובות רב נטרונאי גאון - ברודי (אופק) אבן העזר סימנים שיד-שטו

 סימנים שיד-שטו* רב נטרונאי ז"ל. וששאלתם בשביל ישראל שנשתמד, מהו שיגרש את אשתו [כ]שהוא משומד. מי אמרינן כיון דאי קדיש הוו קידושיה קידושין, (ו)גיטו נמי הוי גט, או דילמא לחומרא אמרינן, לקולא לא אמרינן.כך ראינו: (המגרש) [דמגרש] לאשתו כשהוא משומד, ױוװגטו גט מעליא הוא ױוװכשר הוא. סוף סוף ההיא קדושתיה קמייתא דקדיש בגוה, בההוא לישנא קא מגרש - אױיװלו מקדש השתא כשהוא משומד מי לא הוו קידושיו קידושין. ועוד, אי לאו דהכין מאי תקנתא דבת ישראל ענייה, תיתסר לעלם. אשכחינן דאקילו רבנן לענין עגונה בכמה אנפי דעדיפי מן הלין, וכל שכן הכא דליכא

4

משך חכמה במדבר פרשת מטות פרק לב

 ולקיים, שקבלו שאם לא כן יהיו "חטאים לה'". ויעויין בשו"ת מהר"ם לובלין, ותבין יותר מה שכתבתי.ומה שפירשתי דלסברת הר"מ לובלין, הוא הדין בהבטיחה לו טרם שהתחיל המעשה יתר מכפי שאמר לו, סמיך על דעתא דיליה, ולא בעי משפטי התנאים, שרואה שאומר בכל לבבו ועל מנת כן עביד מתנתו או גטו. יש להעיר, דמשמע מהך דפרק ג' נדרים דפליגי בית שמאי ובית הלל, דמוכח דאם מוסיף להמוכס, כגון שאמר לו "נדור", ומוסיף בניו, הוי כפותח לו בתחילה, יעויין שם. כן הכא, כיון שהם הוסיפו להלוך לפני מחנה ישראל עד כלות החלוקה מהארץ, לא במה שגער להם, הוי כאילו פתחו הם

5

תוספות יום טוב מסכת קידושין פרק א

 לר"מ אף בכסף ע"י עצמו דיש קנין וכ"ש ע"י אחרים דזכות [הוא] לו וכ"ש שטר דזכות. וסיפא ובשטר ע"י אחרים. רשב"א היא. ואית ליה בין בכסף בין בשטר ע"י אחרים דקסבר זכות הוא לו ולא ע"י עצמו דגבי כסף אית ליה אין קנין לעבד בלא רבו. וגבי שטר לית ליה גטו וידו באין כאחד. וה"ק אף בשטר ע"י אחרים וכ"ש בכסף דעל ידי אחרים דוקא. דאין קנין. ואמרינן בגמרא דרשב"א גמר לה לה מאשה. מה אשה עד שיוציא גט לרשות שאינו שלו דכתיב ונתן בידה ואיהי לא אקניא לבעל לגופה. אף עבד נמי עד שיוציא לרשות שאינו של רבו. וכתב

6

ספר הצבא

 ושערי בכלל כל מטלטלי והלא די היה לו אם היה זוכה בכל המטלטלין כדאמרי גבי כל ארעאתא כל ארעא דאית ליה, ומדטפלינן ליה בכללא אפילו חטי ושערי אלמא לא צריך כללא לכולהו מטלטלי וכיון דלא צריך וקאמר לטפויי מלתא קא אתי, ועוד גרסינן בפרק המביא גט (ח' ב') עבד שהביא גטו וכתוב בו עצמך ונכסי קנויים לך עצמו קנה נכסיו לא קנה טעמא דלא נתקיים הגט בחותמיו אלא מפי עצמו ואם האמינוהו אצל עצמו לא האמינוהו אצל נכסים, אבל אם נתקיים בחותמיו אפילו נכסים קנה וכ"ש עצמו, ואיבעיא להו כתוב בו כל נכסי קנוים לך מהו, ואסיקנא אמר רבא אחד

7

מרדכי מסכת גיטין פרק מי שאחזו

 מהיום אלא שעה אחת לפני מיתתו חפץ שיחול הגט כלומר מיום שאני בעולם עדיין וכן משמע בתוספתא דקתני הרי זה גיטך מהיום זכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפרת נדריה משמע אפילו במקום שאומר מהיום אינו חל מיד עכ"ל (*מו' ר"ת) וכן בסוף פרק הזהב:[רמז תכט] מכאן הצריך מהר"ם שיהא גטו של שכיב מרע קיים עד שעת מיתה כדאמרינן במי שאחזו איכא בינייהו שנקרע הגט או שאבד. ובמיי' רפ"ה דגירושין כתב דכל היכא דאמר מעכשיו או מהיום הרי היא מגורשת משהגיע גט לידה ומשמע שם אפילו נשרף הגט קודם מיתת הבעל:ושוב מצאתי בסוף פ' יש נוחלין ובפרקין שכתב רבינו שמשון

8

מרדכי מסכת גיטין הלכות גט

 הסופר דרוב בקיאין הן ולא הצריכו חכמים להיות בשעת כתיבת הגט כי אם השליח המוליך את הגט שצ"ל בפני נכתב ובפני נחתם שלא להוציא הבעל לעז על הגט אבל כשהבעל עצמו נותנו אין לחוש שמא לא כתבו לשמה דאם יש לחוש שמא טעה הסופר או הבעל א"כ הוא עצמו שהביא גטו אמאי אין צריך לומר בפנ"כ ובפנ"ח אלא ודאי אין לחוש שמא טעה דרוב בקיאין הן ובשליח להולכה דוקא הצריכו רבנן שלא יוציא הבעל לעז על הגט אבל בגירושין שהוא עצמו עושה אין לחוש ואין להביא ראיה שאין עדים צריכין להיות בשעת כתיבה מדאמרי' גבי חש"ו שכותבין גט שצריך גדול

9

מרדכי מסכת יבמות תוספת פרק עשרה יוחסין ופרק יש נוחלין

 עשרה יוחסין ופרק יש נוחלין[רמז לח] נתרפא מטבילים אותו פירוש אחר מילה (טבילה) דוקא דאי קודם ליטבוליה ברישא והדר לימהלו לשהויי מצוה לא משהין תוס':[*תוס'] טבל ועלה הרי הוא כישראל לכל דבר למאי הלכתא דאי הדר ביה וקידש בת ישראל מומר הוא וקדושיו קידושין וה"ה גטו גט ונ"ל דאפילו קידש בעודו ישראל ושוב בהמרותו יהב גט הוי גט ויש מרבותא שנסתפקו בזה ונ"ל כיון [רמז לט] דפסקינן פרק החולץ הלכתא עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר אפי' לא מל ולא טבל אי קדש קידושיו קידושין אבל ישראל הבא על העובדת כוכבים הולד כמוה וכ"ש מומר

10

האגודה מסכת גיטין פרק א - המביא גט

 לא שנא היכא שקנו קרקע כגון שפירש השייר לא שנא היכא שלא קנה כגון שלא פירש קרקע ששייר. ולר"י נראה אפילו לא פירש שום קרקע מכל מקום קנה כל הקרקעות דאית ליה אך יקח האדון לעצמו קרקע אחד מעידית שבנכסיו טרם שיצא.[גיטין ג ע"ב] תנו רבנן עבד שהביא גטו וכתיב בו עצמך ונכסיי קנוייה לך עצמו קנה נכסים לא קנה עצמו קנה מידי דהוה אגט אשה ונכסים לא קנה כשאר שטרות וצריך לקיימו. אבעיא להו כל נכסיו קנויים לך מהו רבא אמר אחד זה ואחד זה עצמו קנה נכסים לא קנה פלגינן דיבורא. דתנן הכותב כל נכסיו לעבדו וכו'.

1234567891011121314151617181920