גזלה

גזלה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2462 מקורות עבור גזלה. להלן תוצאות 21 - 30

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


21

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער ג סימן ו

 בלא שבועה; וכל שאינו מצוי מאותו שהכניסה לו ומאותו שכתב לה והיא מבקשת ליטול דמיו, אינה נפרעת ממנו אלא בגזירה שמקבלת שלא נפרעה ממנו ולא נטלה חילופי, כמו שאמרו (שם /כתובות/ דף פ"ז ע"א) הנפרעת מנכסי יתומים לא תפרע אלא בשבועה, וכשהיא נשבעת על מה שאינו מצוי מגלגלין בשבועתה שלא גזלה כלום מכל ממון היתומים, כמו"ש: ר"ש אומר בזמן שתובעת כתובתה יורשין משביעין אותה. אבל התוספת דינה לפי מנהג המקום, אם מנהגם ליטול הכל ממי שיש לו קרקע ושלא ליטול ממי שאין לו קרקע אין לשנות מן המנהג, ואם מנהגם ליטול מחצה ממי שיש לו קרקע ושלא ליטול ממי שאין

22

תשובות רב נטרונאי גאון - ברודי (אופק) חושן משפט סימן שנד

 לוקח יוצאה מלוקח, אין לו ללוקח על המוכר אלא מנא ױכװמה שלקחה בלבד, וכל מה ששבחה ברשות ניגזל שבחה, וקיימא לן דקרקע אינה נגזלת, דאמר להו רב הונא להנהו (אוובכרג) [אוונכרא] דריש גלותא (סוכה ל סע"א) כי זבניתו אסא מגוים לא תגוזוה אתון כול'. ואם של מוכר היתה ולא גזלה, ומחמת חובו הוא שיוצאה מיד לוקח, כי דקא אמרינן בכל דוכתא מיטרף ממשעבדי, כי (ההוא גברא) [האי גונא] ודאי זביני אינון וברשותיה שבחו, ושקיל ממוכר מאתים כי מאי דשויא השתא - ואף על גב דמעצמה הוקרה ולאו איהוא אשבחא, סוף סוף ברשותא דלוקח שבח ויש לו מאתים.

23

תשובות רב נטרונאי גאון - ברודי (אופק) חושן משפט סימן שעג

 בדמיה, ולהחזירה לשמעון, כך יש עליו מן הדין. ואם אינו יכול ללוקחה מגוי, ומרבה עליו ריעים ומוסיף לו על כלױלװ דמיה ואינו מחזירה לו, חייב (לו) להחזיר(ה) לו קרקע כמותה - ואם (ע' יש עליו מותר) [יש לו כמותה] מוטב, ואם לאו, חייב ליקח לו שדה כמותה. ואפילו גזלה גוי מיניה, חייב להעמיד (להחזי') לו שדה, דתנן (ב"ק פ"י מ"ה) הגוזל את השדה ונטלוה מסיקין, אומר (לך) [לו] הרי שלך לפניך, ואם מחמת גזלנות חייב להחזיר - ואף על גב דאוקימנה (שם קטז סע"ב) דאחוי אחוי, אלא הא קאמרינן מרישא שמעת מינה.וכל פירות דאכל גוי מן השדה חייב ראובן

24

דברי דוד במדבר פרשת חקת פרק כ

 לנו עזר מעט. צריך ביאור היאך תלה בקשה זו בהא דאמר ש'אין לך לעורר על הירושה'. ונראה בדרך זה ע"ד המשנה פרק בתרא דכתובות26: העורר על השדה וחתום עליה בעד, אדמון אומר השני נוח לי והראשון קשה ממני. פירוש ראובן מערער על שדה שביד שמעון ואומר שלוי שמכרה לך גזלה ממני והוא חתום על שטר המכירה שכתב לוי לשמעון כשמכרה לו, אדמון אומר יכול הוא לומר מה שלא ערערתי בשעה שלקחת מלוי וחתמתי על השטר עד, לפי שלוי אדם חזק וקשה להוציאה מידו ונוח לי שתהא בידך ואוציא ממך בדין. וחכמים אומרים איבד את זכותו הואיל וחתם הודה שאין

25

אבן עזרא משלי פרק כ

 סודך והוא הרכיל:(כ) נרו - רמז לנשמתו ידעך כנגד מות יומת:באישון חשך - כפול כלומר שימות בחשיכה או החשך משל לצרות:(כא) מבוהלת בראשונה - מגזלה:ואחריתה - שהיא גזולה לא תבורך והטעם לא ירדו עליה גשמי ברכה וכתוב מבוחלת בחידת להודיע כי נחלה גזלה היא נמאסת ונגעלת לשם מן בחלה בם:(כב) אל - ה"א אשלמה מחובר במקף ברי"ש רע וכן הפי' לא תאמר לשלם רע למרעים לך:קוה לשם - שיש לו כח לשל' לו גמול ויושע לך מידם:(כד) מה', מוקש - שנים דבקים, מצעדי שיצעד ללכת:ואדם - איננו מבין עת לכתו עד כי השם יוליכהו ויושיבהו אשר מאתו מצעדי גבר, והוא

26

אברבנאל שמות פרשת יתרו פרק כ

 במחשבתו. וזה הוא לא תחמוד. והראב"ע פירש שהדבור הזה אינו כלו במחשבה כי החמדה תאמר גם כן על גזלת הדבר הנחמד כמ"ש וחמדו שדות וגזלו ובזה הזהיר אם כן על הגזל הנמשך בפעל החמדה וגם על החמדה עצמה אשר בנפש. והרב הגדול המימוני כת' מסכים לזה בספר נזיקין פ"ה מהלכות גזלה ואבדה שאינו עובר על לאו לא תחמוד עד שיקח החפץ אשר חמד שהוא חמוד שיש בו מעשה. אבל התאוה אינה אלא בלב בלבד. ויש מהפסקני' חולקים עליו בזה והשתדל הראב"ע לבאר שיש כח בהרגל האדם לעמוד על אזהרת לא תחמוד אפי' בלב וזה כשירגיל האדם עצמו בהסתפקו' במה שיש

27

אברבנאל ויקרא פרשת ויקרא פרק א

 הגזל. וכבר כתבתי בשאלות שלפי זה היה ראוי להשליך כל העוף שכל גופו נזון מהגזל. אבל יש להשיב על זה שכבר זכרו הרופאים שיש בגוף הב"ח ארבעה עכולים. הא' באצטומכא. והב' בכבד. והג' בעורקים. והד' הוא באיברי'. והנה באצטומכא ימצא המזון כמו שנלקח כי עדיין לא נשתנה. וכתב הרמב"ם בהלכות גזלה פ"ב הגזלה שלא נשתנת אלא הרי היא כמו שהית' אע"פ שנתיאשו הבעלים ממנה אע"פ שמת הגזלן והיא ביד בניו הרי זו חוזרת לבעליה בעצמה ואם נשתנית ביד הגזלן אע"פ שלא נתיאשו הבעלים ממנה קנה אותה בשנוי ומשלם דמיה כשעת הגזלה ודין זה דין תורה הוא שנאמר והשיב את הגזלה

28

אברבנאל דברים פרשת ואתחנן פרק ה

 כבד את אביך שהוא הדבור החמישי מהלוח הראשון לפי שבאמת החמדה תביא את האדם להכחיש אלוה ממעל. ולגזול אביו ואמו מתחת. כמו שאמר (שם כ"ח) גוזל אביו ואמו ואומר אין פשע חבר הוא לאיש משחית. כי במה שגוזל מהם מה שהוא חייב לכבודם וליראתם חושב הוא שאין כאן פשע של גזלה ואין הדבר כן. הנה במה שפירשתי הותר הספק הכ"א בכל חלקו ודוק ותשכח:וכבר נמצא לחכמינו ז"ל חלוק וחלוף גדול ביניהם כמה הם הדברים ששמעו בסיני מפי הגבורה שעליהם אמר את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם. כי הנה פשוטי הכתובים מורים שעשרת הדברים כלם שמעו ישראל מפי

29

אברבנאל שמואל ב פרק כג

 אתה מלך ומלך פורץ לעשות לו דרך ואין ממחין בידו. ומהם אמרו כי הגדישים של שעו' היו של ישראל וגדישי העדשים היו של פלשתים, ושאל אם היה לו רשות לתת השעורין לפני הבהמות שהיו עמו לאכול וישלם חלופם לבעל השעורים גדישי העדשים? ושלחו לו (יחזקאל ל"ג ט"ו) חבול ישיב רשע גזלה ישלם, אף על פי שישלם נקרא רשע, אבל אתה מלך ומלך פורץ לעשות לו דרך ואין ממחין בידו. ופירשו ויתיצב בתוך החלקה ויצילה, שלא הניח דוד לשרוף את הגדישים וגם לא להאכילם לבהמותיו, ולא אבה לשתותם, שלא אמר הלכה זה בשם שלשה אלה. והדברים האלה רחוקים והפשט יתישב על

30

אברבנאל יחזקאל פרק יח

 רגילים בהם אמנם שאר העריות כל אדם נבדל מהם, (ז) וגם בענין הממונות איש לא יונה חבולתו חוב ישיב רוצה לומר שהעני שהיה חייב לו וחבל את שמלתו על חובו ישיב חבולתו משום אם חבול תחבול שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו (שמות כב, כה), ואמנם במצות לא תעשה גזלה לא יגזול ובצדקה שהיא מצוה רבה לחמו לרעב נתן ועירום יכסה בגד רוצה לומר הערום יכסה בבגדו, (ח) בנשך לא יתן ותרבית לא יקח וזכר שני הלאווין האלה לפי שאחד הוא בעת הנתינה שלא יתן מעותיו ברבית והאחר הוא כשיגבה את חובו שלא יקח ממנו רבית ואם יהיה הצדיק

1234567891011121314151617181920