גזלה

גזלה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2462 מקורות עבור גזלה. להלן תוצאות 11 - 20

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


11

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער מ

 עדים ואם לאו ישבע זה שלא מכר ממנו כלום כמו שפירשתי בחבור שבועות.אבל אם היה הקרקע ביד הלוקח ובעל הקרקע היה ידוע בזה הקרקע שהוא שלו ובא וערער על הלוקח הזה שהקרקע בידו ואומר זה הקרקע לא בידך אלא מחמת שכירות שהשכרתיו לך או אפוטרופסות או מחמת גזלה או כדומה לאלו הטענות. תדע דבזה [ה]ענין צריך שיתקבצו בקרקע זה י"ח עניינים ללוקח הזה שאם נתקבצו בו י"ח עניינים הללו שאנו מפרשין הרי הקרקע ללוקח הזה וזכה בו וידחה בעל הקרקע שמעורר על הלוקח ואם פחת אפילו ענין אחד מי"ח עניינים הללו שאנו מפרשין דין הוא שיחזיר הקרקע לבעל

12

ספר המקח והממכר לרב האי גאון שער מט

 דאמר כב"ש דאמרי ילקה בחסר וביתר אמר לך רבא בשליחות יד כולי עלמא לא פליגי והכא במאי עסקינן כגון שטלטלה להביא עליה גוזלות. ובשואל שלא מדעת פליגי. אלא הא דאמר רבא שואל שלא מדעת לרבנן גזלן הוי לימא רבא כב"ש אמר לך רבא שואל שלא מדעת גזלן הוי והכא בשבח גזלה קמפלגי ומה שהארכתי בכאן אף על פי שאין זה מקומו לא הארכתי אלא מפני שיש בו צד מקח וממכר וכל זה שפי' היכא דמתרמי ההפסד בשעת המכר כגון בשעת מדידה אבל אם מתרמי ההפסד קודם המכירה ודאי וברור דאותו הפסד ודאי למוכר דהא ברשות המוכר הוא.והיכא שנוטל הלוקח

13

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער כט

 בזה ורב ששת אמר בסוגי' ק"ז ע"ב דאם שלח בו יד ואח"כ טועט"ג פטור מ"ט ה"ק רחמנא ונקרב בעה"ב וגו' הא שלח ידו פטור, הנה הא דמספקא ליה לר' זירא אם דוקא בעומדת על אבוסה קאמר ר' יוחנן משום דאם שלח בו יד קנה כתב רש"י ז"ל כיון דקנה בתורת גזלה וש"ח אינו נעשה גנב אלא בטענת גנב [פירוש שפוטר עצמו בטענה זו] וזה קודם שטען טענת גנב קנאה וקמה ליה ברשותיה שאם מתה ישלמנה [היינו שחייב באונסין] ואשתכח דכי כפר דידיה קא כפר עכ"ל רש"י ז"ל וצ"ע עומק דעתו מש"כ בסו"ד דכי כפר דידיה קא כפר הא לא נעשה

14

ספר המקח והממכר לרב האי גאון עמק השער שער לח

 בס' נחל"ד לברר כל השיטות בזה בעומק דעתו והרחבת ביאורו בפשט הסוגי' כתב בסו"ד וז"ל ודברי הרי"ף והרמב"ם סתומים והה"מ ביאר דעת הרמב"ם דס"ל כדעת התוס' וגם בזה אין הכרע ועי' עכ"ל אכן ראיתי בדברי הגרע"א ריש ב"מ שכתב להוכיח דשיטת הרמב"ם הוא כדעת הריב"א מזה שכתב הרמב"ם בפ"ד הל' גזלה הל"י אמר לשנים גזלתי א' מכם כו' אבל בדין אינו נותן אלא גזילה אחת והן חולקין אותה ביניהן שהרי אין אחד מהן יודע שנגזל [ור"ל שהוא טענת שמא ואין ביניהן ודאי רמאי] הרי שאע"פ שהבע"ד אינם מוחזקים אלא זה ביד הגזלן אפ"ה יחלוקו ומוכח דאפילו אם אינם מוחזקים אפ"ה

15

שאילתות דרב אחאי פרשת נח שאילתא ד

 קודם תקנה וכאן לאחר תקנה והשתא דאמ' רב נחמן כאן בגזילה קיימת וכאן בגזילה שאינה קיימת הכא נמי כאן בגזילה קיימת וכאן בגזילה שאינ' קיימת והא אבנט דגזילה קיימת הואי מאי אבנט דמי אבנט וה"נ דקא גזיל ואמ' אשקול השתא כדצריך לי והדר אשלם רשע מיתקרי שנ' חבול ישיב רשע גזלה ישלם אע"פ שדעתו לשלם רשע הוא.ברם צריך הני מילי דקא גזיל אדעתא למשקליה לנפשיה היכא דקא בעי למיתן ליה מתנה לההוא נגזל ולא קא מקביל מיניה ואמר אישקול מידי מיניה כי היכי דאיחייב ליה תשלומי כפל דלישקליה לממוניה בעיינה ולישקול כפליה אי נמי קא חזי ליה דלא מיזדהר

16

שאילתות דרב אחאי פרשת ויקרא שאילתא ע

 יחזיר כעין שגזל והיכא דגנב נמי טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור נעשה שינוי בידו וקנאו טבח ומכר שלו הוא טבח ושלו הוא מכר.ברם צריך אילו הכא דגזל מידי מחבריה ובעידנא דגזליה הוה זול ובעידנא דאכליה או דמית אייקר בדמיה ואשתנויי לא אישתני כי מישלם דמי כשעת גזלה משלם או דילמא כשעת אכילה משלם מי אמרינן כיון דבשעת גזילה איחייב ביה הלכך כשעת גזלה משלם או דלמא כיון דבשעת מיתה ובשעת אכילה כי מהדר לבעלים הוה כמאן דגזל ליה בההיא שעתא דמי וכי ההיא שעתא משלם היכא דהוה יקיר מעיקרא וזל בשעת אכילה ובשעת מיתה לא תבעי לך דודאי

17

שאילתות דרב אחאי פרשת ויקרא שאילתא עב

 אחריו אפילו למדי והוינן בה מני מתניתין לא רבי טרפון ולא רבי עקיבא דאי רבי טרפון אף על גב דאישתבע מניח גזילה ביניהן ומסתלק אי רבי עקיבא אף על גב דלא אישתבע אמר עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד דתנן גזל לאחד מחמשה ואינו יודע אי זה מהם גזל מניח גזלה ביניהם ומסתלק דברי רבי טרפון רבי עקיבא אומר לא זו דרך מוציאתו מידי עבירה עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד ומשנינן לעולם רבי טרפון היא ומודה רבי טרפון היכא דאישתבע דכתיב לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו והא בלא שבועה נמי כל הודאה אודויי מודי רבי טרפון דהא תנן

18

תשובות הגאונים - גאונים קדמונים סימן מב

 הוקרה אם מחמת גזלנות שגזלה לוקח יוצאת מלוקח אין לו ללוקח על המוכר אלא מנא מה שלקחה בלבד וכל מה ששבחה ברשות ניגזל שבחה וקיימא לן דקרקע אינה נגזלת דא' לה רב הונא להנהו אוונכרא דריש גלותא כי זבניתו אסא מגוים לא תגזוהו אתון כולי ואם של מוכר היתה ולא גזלה ומחמת חובו היא שיוצאה מיד לוקח כי דקא אמרינן בכל דוכתא מיטרף ממשעבדי כי ההוא גברא ודאי זביני אינין וברשותיה שבחו ושקיל ממוכר מאתיים כי מאי דשויא השתא ואע"ג דמעצמה הוקרה ולאו איהו אשבחא סוף סוף ברשותא דלוקח שבח ויש לו מאתיים:

19

תשובות הגאונים - מוסאפיה (ליק) סימן כב

 מוסאפיה (ליק) סימן כבלרב האיי תנאה דחרם סתם והדרת הראש לא מהני בנאמנות ואין חברו יכול לעכב חרם סתם ולומר לו הוציאני מן הכלל שלא האמינו לגזול ואם לא גזל אין לו עליו חרם וכי מחרים סתם לא לימא כל מאן דגזלה אלא כל מאן דאית ליה גזלה ולא מהדר ליה הכי והכי ליהוי והוו יודעין שאין אנחנו ולא אבותינו רגילין ליתן רשות לכל מי שיבא ויאמר כתבו לי פתקא דלטוותא ותנו לי להחרים סתם בצבור אלא כך אנו אומרים אם אתה תובע אדם ידוע הרי הדיין ביניכם ואם לאו מסור אתה בביתך דין על המעלים ממך וקלל אותן

20

תשובות הגאונים שערי צדק חלק ד שער א סימן כ

 דבר אלא הוא אומר הריני נשבע שלא נתיאשתי, במה יתברר לנו שנתיאש או כמה זמן היאוש.יבאר לנו אדוננו, איזהו מהן שעושין לו תקנת השוק מכל אלו, ומי הוא שזוכה בלקיחתו, ומי הוא שאינו נוטל כלום ומפסיד את ממונו.כך ראינו כי כמה פנים יש בזאת גזלה, ומי שנשדד יש בו דין, וגנבה יש בה דין, ואבדה יש בה דין. ולענין מה שנטלו לסטין שודדין אם הבעלים מרדפין אחר מה שנשדד מהן לראות איפה הוא ונודע זאת, הרי ברור שלא נתיאשו הבעלים, ואשר קדם ולקח חייב להחזירו להם, ואם אמר בעל הפרקמטייא דברים שנודע מהן ייאוש, הרי נתייאש, ואין להם (

1234567891011121314151617181920