גזלה

גזלה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2462 מקורות עבור גזלה. להלן תוצאות 151 - 160

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


151

חידושי ושיעורי ר' ברוך בער מסכת בבא קמא [בחלק ג] סימן ו

 שבורה ומתה ובודאי אף למ"ד משעת שאלה מחויב החיובים בעד החפץ לא יהיה משעת שאלה דיהיה מעתה כבר חיוב על שוויות החפץ דהא חזינן אם היה שומר על חפץ של זוזא ונתייקר ועמד על ד' ונאבדה צריך לשלם ד' דחיובים אינם באים אלא משעת שבירה ובגזלן החיובים הם באים משעת גזלה דמיד מונח תחת הדין "והשיב" ואם נתייקר ועמד על ד' אינו משלם אלא זוזא (ב"ק דף ס"ה) דמחולק דיני שומרים מדיני גזלן, דשומר מחויב הוא על היזק החפץ ואיך שיהיה אם יהיה כך היזק בחפץ יהיה מחויב הגם דלא יהיה כאן כך היזק ניכר דיהיה שינוי קונה דמזיק הוא

152

חידושי ושיעורי ר' ברוך בער מסכת כתובות [בחלק א] סימן כד

 לא פליג בזה על רש"י, שגם הם סוברים שאין יכול לאמר מהפקירא קזכינא משום שכבר מחויב מקודם על מעשה התחיבה אלא מטעם צדדי פליג על רש"י כמוש"כ ה"הפלאה" משום דאין כאן כלל הדין של גזל ובא אחר נטלו ואכלו דכתב הרשב"א דהוי גזילה חדשה אבל כאן אין זה הדין שיהי' גזלה חדשה דהוי אחר יאוש משום דכאן דבעינן שיהי' נהנה ובעת שהוא נהנה א"א לחייבו מפני שהוא אבוד מן העולם וא"א לחייבו גם על מעשה התחיבה דהרי נהנה לאחר יאוש דהבעלים נתייאשו משום שנעשה אבוד מן העולם. ורש"י פליג על האי סברא וסובר דשפיר יש כאן הדין של גזל ובא

153

חידושי ר' שמואל מסכת בבא מציעא סימן כה

 אבל אי לא הוי חשיב חסרון לא הוי מתחייב באונסים מדין גזלן דעלמא וכמש"נ, עכ"ד.וכן נראה מבואר גם מדבריהם בב"ק (כ: ד"ה נתנה) אהא דתנן נטל אבן או קורה של הקדש ה"ז לא מעל נתנה לחבירו הוא מעל וחבירו לא מעל, ובפ"ק דחגיגה פריך עלה מכדי מיגזל גזלה מה לי הוא מה לי חבירו, ומשני דבאבני בנין המסורות לגזבר עסקינן, והקשו התוס' דמ"מ למעול דהוי מתכוין לקנות ואפילו למ"ד שליחות - יד צריכה חסרון ה"מ כשאין מתכוין לקנות הכל, ותירצו דאין אדם מועל אלא במתכוין להוציאו מרשות מי שהוא והכא הוא סבר שלו הוא, ע"כ. ולכאורה יש לתמוה בדבריהם דלפי

154

חידושי ר' שמואל מסכת בבא מציעא סימן כז

 תורה לגבותוו) הנה לכאורה קשה מהא דכתבו הראשונים וכן פסק המחבר ביו"ד סי' קסא סעי' ד דמה שאבק ריבית אינה יוצאה בדיינים היינו דוקא בנטל מדעת הלוה, אבל בתפס המלוה הריבית בע"כ של הלוה מוציאים ממנו בדיינים. ועי' בביאור הגר"א סק"י שכתב דהטעם הוא משום דהוי כמו גזלה, ואבק ריבית לדידן הוי כמו ריבית קצוצה אליבא דריו"ח דאמר דאינה יוצאה בדיינים, והיינו דוקא כשנתן לו הלוה הריבית מדעתו, דבגמ' דף ס"א מחלקינן בין גזל לריבית משום דריבית הוי מדעתיה, וכתב רש"י דמדעתו נותן לו, וממילא דהיכא דהוציא ממנו בע"כ הוא כמו גזל, יעו"ש. וכן כתב שם הש"ך בסק"ח דהא

155

חידושי ר' שמואל מסכת גיטין סימן טו

 ודאי דל"ש יחוד כלי וממילא דליכא קרבן שבועה. אלא דאפי' להרמב"ם דהשמיט להאי דרב חסדא דבעי יחוד כלי, ומשמע דס"ל לדינא דל"ב יחוד כלי, מ"מ י"ל דבריבית יודה דליכא קרבן שבועה. דהא דל"ב להרמב"ם יחוד כלי ביאר בזכר יצחק (סי' י"ג) דטעמא דרב חסדא היא דס"ל דגזלת חוב לא הוי גזלה משום דלא גזל דבר בעין, ולהכי בעינן יחוד כלי דליהוי גזלת ממון בכפירתו, ומה"ט ס"ל לרבא בב"ק (קי"ג ב) דאע"ג דגזל עכו"ם אסור הפקעת הלואתו מותרת, משום דגזלת חוב אינה גזלה, אבל הרמב"ם ס"ל דגזל חוב הוי נמי גזלה [והיה לו מקור לזה], ומש"ה לא בעי יחוד כלי, דבלא

156

חידושי ר' שמואל מסכת סנהדרין - הערות סימן יא

 או שניהם בגזלה (זו) או שניהם בגניבה (זו) או שניהם בערוה וכל כיו"ב, וכל שהעידו במין עברה אחת אע"פ שהעידו זה במעשה אחד וזה במעשה אחר הרי העד נפסל בכך וכו' עכ"ל. וחולק על רי"ו ומהר"ם פדואה והרמ"א הנ"ל. ותיבת "זו" שהקפנו נראה שהיא ט"ס, ואולי וונתו שיהא אותו סוג גזלה וגניבה לאפוקי גזלה וריבית, דאף אי ריבית חשיב ג"כ גזלה, מ"מ גזלות חלוקות הן, וצ"ע. אבל לא הבנתי דבריו, דלכאורה בשתי עברות דחמס או שתי עברות שי"ב מלקות עכ"פ ודאי בדין שיצטרפו כיון דתרווייהו חד פסול נינהו, וכה"ג בעדות ממון כשא' מעיד על הלואה, וא' מעיד על נזק שפיר

157

חידושי ר' שמואל מסכת קידושין סימן ו

 אי עביד לא מהני. - ה. ה.], ועכצ"ל כשנ"ת.ב) והנה בההיא סוגיא דב"ק (קיב א) דקאמר רמב"ח זאת אומרת רשות יורש כרשות לוקח דמי, הקשו בתוס' שם מאי ראיה איכא, הא אפי' נימא דלאו כרשות לוקח נמי א"ש דפטורין היורשים מלהחזיר, דכיון דמדעת נתן לו ליתנהו גביה בתורת גזלה אלא בתורת הלואה ומלוה ע"פ אינו גובה מהיורשים, [והגרע"א (ב"מ סא א) הוסיף דאף למאי דקמ"ל דמע"פ גובה מן היורשים, מ"מ מטלטלי דיתמי לא משתעבדי]. ותירצו בתוס' וז"ל, וי"ל דאע"ג דמדעת נתנם לו איתנייהו גביה בתורת גזלה, דהוי כנתינה בטעות דלא נתן לו לשם מתנה אלא בתורת ריבית ומיקרי גזלה בעיניה

158

חידושי ר' שמואל מסכת קידושין סימן י

 מעצמו וכנ"ל, ולהכי דייק רש"י וכתב דאחילתיה לאורויי דהיא אינה יכולה להקנות אלא שמוחלת ואינה מקפדת שיזכה בו והגזלן עצמו הוא שזוכה בקנין מצד הקונה ודו"ק.אולם בזכר יצחק ביאר הקנין באופן אחר, דהיא מוחלת על החיוב השבה וכיון דליכא חיוב השבה ממילא קנה הגזלן לגמרי מדין קניני גזלה. והוא עפי"מ שיסד מסוגיא דסנהדרין (עב א) דקאמר רב הבא במחתרת ונטל כלים ויצא פטור מ"ט בדמים קננהו, וקאמר רבא מסתברא מילתיה דרב בששיבר דליתנהו אבל נטל לא [דכיון דקיימין הן כל היכא דאיתנהו דמרייהו נינהו ואין זה חייב בתשלומין, דפקדון בעלמא נינהו גביה - רש"י], והאלקים אמר רב אפי' נטל, דהא

159

חידושי ר' שמואל מסכת קידושין סימן יג

 הוצאה, והא לכאורה מכח ב' צדדים שייך כאן מעילה דהוצאה, חדא משום מעשה הנתינה שנתן השליח את הבשר לאורחים, דהוי כנותן לחברו דבר של הקדש במתנה דמעל הנותן. ותו משום הגבהת האורחים עצמם את הבשר ע"מ לאכול, אשר זה נמי הוי מעשה הוצאה אף בלא כוונת זכיה, דאין לך מעשה גזלה גדול מזה, דאפי' נימא דמגביה ע"מ לאבד לא חשיב גזלן [ודלא כהראשונים ב"ק דצ"ח], מ"מ במגביה ע"מ לנסך (גיטין נב ב) לכו"ע הוי גזלן, מדהגביה ע"מ להשתמש בו לעצמו, וה"נ הכא דהגביהו ע"מ לאכול ודאי דהוי מעשה גזלה והוצאה, וא"כ מעל בזה השליח כיון דאיכלל באמירתו לאורחים שיגביהו ע"מ

160

חידושי ר' שמואל מסכת קידושין - הערות סימן יג

 גם לענין חיוב קרן, מ"מ עיקרו תלוי בחיוב קרבן, וכל דבקרבן לא מיחייב משלח, לענין חיוב קרן גרידא לא נתרבה שליחות במעילה, והדרינן לכללא דאין שליח לד"ע, ומ"מ צע"ק בזה. - מרשימות רבינו.*** ובטעמו נראה פשוט דנהי דבהדיוט כה"ג לא חלה ההקנאה מ"מ מעל בהקדש, משום דאכתי הוי מעשה גזלה בשוגג בזה שנתן דבר הקדש לחברו, וגם בהדיוט כה"ג הוי מעשה גזלה בשוגג. - מרשימות רבינו.**** וכן הובא בספר "אבן ציון" הנדמ"ח (עמ' של"ה) בשם הגרי"י מפוניבז' זצ"ל עיי"ש. - ה. ה.***** תוספת ביאור מרשימות רבינו.* וע"ע בענין זה בחי' גיטין סי"ט סק"ו, ובסי"ב סקי"א, ובספר זכרון שמואל מכתבים י"ד, ט"ו.וברשימות רבינו

1234567891011121314151617181920