גזלה

גזלה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2462 מקורות עבור גזלה. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

קיצור פסקי הרא"ש מסכת יבמות פרק טו

 היא מותרת וחמותה אסורה ואוכלת בתרומה אם היא בת ישראל לכהן:סימן יאיא. קדש אחת מחמש נשים בביאה ואינו יודע אי זו קדש אם בא ליתן גט לכל אחת צריך ליתן כתובה לכל אחת ואחת. וכן אם גזל מאחד מחמשה ואינו יודע מאיזו גזל צריך להחזיר גזלה לכל אחד ואחד. אבל אם קדשן בכסף או בשטר או לקח מקח מחמשה ואינו יודע מאי זה לקח מניח כתובה ודמי מקח ביניהם ומסתלק:סימן יביב. אשה שהלכה עם בעלה למד"ה וחזרה באותה חזקה שהיתה כשיצאה מכאן כך מחזקינן לה כשבאה אם היתה בחזקת היתר לשוק לשוק בחזקת זקוקה ליבם ליבם

132

קיצור פסקי הרא"ש מסכת קידושין פרק ב

 שדיך אינה מקודשת:סימן כזכז. אשה נעשית שליח לחברתה לקבל קידושיה אע"פ שנעשית לה צרה כגון שמקבלת הקידושין לשתיהן ביחד אם אמרה לה קבל הקידושין בשבילנו אפי' לא השיבתה כן אעשה אלא קבלתה סתם הוו קדושין:סימן כחכח. הילכתא לא אמרי' סתם גזלה יאוש בעלים היא:סימן כטכט. אריס שקידש בפירות קודם חלוקה אינם קדושין אבל אם לקח במדה וקידש בהן הוו קידושין:סימן לל. מי שנטל פירות של חבירו וקידש בהן האשה ומצאו חבירו ואמר לו למה לא לקחת מן היפות אפי' יש שם יפות מהם לא הוה הוכחה דניחא ליה ולא הוו קידושין:סימן

133

הגהות אשרי מסכת בבא בתרא פרק ח

 נמי כמטלטלי ויכול למוכרם וליתנם בלא רשות אשתו:אין נזקקים לנכסי יתומים קטנים אלא שידוע לנו שאביהם היה חייב כגון דשמתיה ומת בשמתיה או כשחייב מודה או שאמר' תנו ואפלו אין ידוע לכן מעמידין להן אפוטרופוס ולברור להן חלק יפה אבל נמצאת שדה ביד היתומים שלא היתה של אביהם אלא גזלה נזקקין להוציא גזילה מידם ואין מעמידין אפוטרופוס ויתום שהוא בן י"ג שנה ויודע בטיב משא ומתן נזקקין לנכסיו ואפילו מלוה שאין ידוע ויורד עמו לב"ד ואפי' מלוה בשטר אין נפרעין מנכסיו אלא בשבועה וכ"ש מלוה על פה שיש עליה עדים. מא"ז:סימן כב* אבל כל זמן שלא נשבע מצי

134

פלפולא חריפתא מסכת בבא בתרא פרק ג

 כאן שום דין על קרקע זו בין שמעון ויהודה:[ס] ואפילו אם יביא יהודה כו' כבר נכנס הקרקע בחזקת שמעון כו'. כלומר שלא היה דן עם יהודה כלל וכדפי' לעיל:סימן מב[ע] מפני שמעמידה בפני ב"ח. מפרש הטור סימן ל"ז דמיירי שהמערער אינו טוען שהמוכר גזלה אלא שטוען שהוא קנאה ממי שגזלה ממנו דאי טעין דאיהו גזלה פשיטא דאינו מעיד שודאי נוגע בעדותו הוא דניחא ליה דלא לקרוהו גזלנא:סימן מג[פ] דלא ה"ל ארעא מעולם. עיין מ"ש רבינו בפרק הזהב גבי אין מטבע נעשה חליפין:סימן מו[צ] והגאונים פסקו כאשר כתבתי למעלה. לפי דלא אתותב רבה אלא

135

קרבן נתנאל מסכת כתובות פרק יא

 או שאר טענות בענין ביאור וקיום הצוואה ולהרמב"ם בזו א"צ להעמיד אפטרופוס וכתב הרב המגיד דהיינו טעמא שהוא פוסק כרבא:[פ] מיירי שנתקבל העדות בחיי אביהן וכו'. והתוס' בערכין ד"ה א"ר אשי מוקי להא אפילו לא נתקבל בחיי אביהן כיון דעדים מעידים שגזלה לא מחזקינן סהדי בשיקרא שמא לא גזלה וגם ליכא למימר שמא אח"כ לקחה ממנו זהו מילתא דלא שכיח. משא"כ בפ' הגוזל כיון דיש לקטן חזקת אבות אלא שהעדים מעידים על חזקה אין לנו לקבל עדות זה ואין לאחזוקי סהדי בשיקרא דשמא שום תנאי היה לאביו עמו שהוא שלו ע"ש ומהרש"ל ביש"ש סי' ז' בהגוזל בתרא כתב ז"ל

136

קרבן נתנאל מסכת קידושין פרק א

 מש"פ אינה מקודשת אפילו ספק דהא אפילו נתן לה מנה ואמרה איני רוצה אלא במאתים לית ביה חשש קידושין:[ד] אבל בגזל דעלמא אע"ג דשדיך לא הוי קידושין אא"כ קדשה ביה לבתר דקני' ביאוש בעלים. אבל בסתמא לא כדאמר לקמן בפ"ב סימן כ"ח לית דחש להא דר"ש דאמר סתם גזלה יאוש בעלים הוי:[ה] דהוי כדידיה. דה"ל יאוש בידיה דידיה ושינוי רשות בידה דידה וקנאתו היא. וכיון שקנאתו היא אף הוא קונה אותה. כ"כ הרשב"א והה"מ ושאר גדולי פוסקים. ואמינא מסברא כל זה בדשדיך אבל בלא שדיך אע"ג דקדשה לאחר יאוש לא הוי כדידי' דלא הוי שינוי רשות בידה דמסתמא

137

קרבן נתנאל מסכת קידושין פרק ב

 ברורות בפ"ק סימן י"ט ע"ש:[נ] היכא דלא נתייאשו מהם הבעלים אינה מקודשת כלל. ואפילו נתייאשו הבעלים אחר שבא לידה דהוי שינוי רשות ואח"כ יאוש לא קנה כמו שפסק רבינו בהגוזל בתרא סימן י"ז ע"ש:סימן כח[ס] לית דחש לה להא דר"ש דאמר סתם גזלה יאוש בעלים הוי. אבל סתם גניבה יאוש בעלים הוא כדפסק רבינו בפרק הגוזל בתרא סימן ט"ו כת"ק דר"ש:סימן לא[ע] מודה רש"י דלדידיה נמי שרי מדאורייתא. כצ"ל מדנקיט גבי קידושי אשה לא החמירו כ"כ:[פ] וכן פירש"י התם דאע"ג כו' מ"מ כל מה דמשכח היתירא טפי שקלי. כ"ה בפירש"י שלפנינו אבל התוספות כתבו

138

ספר הישר לר"ת (חלק החידושים) סימן קכב

 אשת חבר אינה מניחתה ליגע. אבל לא בזמן שהיא טהורה. כיון שטהורה אשת עם הארץ אז תיגע על כרחה של אשת חבר בקמח כיון שהיא טוחנת בביתה ובריחיים שלה. ר' שמעון בן אלעזר אומר אף בזמן שהיא טמאה לא תטחון עמה אשת חבר חטים של חבר. וזהו שמקשה התלמוד מגזל גזלה אחת מבנות ביתה של אשת עם הארץ שהיא חבירתה חליפי מיבעיא. דאע"ג דאמרי' בע"ז פר' השוכר הפנימית של חבר והחיצונה של עם הארץ חבר שוטח שם פירות. ואע"ג שידו של עם הארץ מגעת שם. מכל (וכל) [מקום] נאמר דלא תטחון אשת חבר עם אשת עם הארץ בזמן שהיא טהורה

139

ספר הישר לר"ת (חלק החידושים) סימן תקנא

 הקשה מן המשניות דר' שנה המשניות כמו שנתנו למשה מסיני ומפני תקנתו לא זזו המשניות ממקומן. אבל הברייתא לא היו שונין כל כך אלא לפי המנהג שהיו נוהגין. והאי דמקשה ממריש שהיא בגיטין וקודם לר' משנה שנאה הכי קאמר וכי בשביל שגזילה קיימת לא עשו תקנת השבים והרי מריש שהיא גזלה קיימת ועשו בה חכמים שהיו לפניו תקנת השבים (הכא) [הכי] נמי כשעשו בימי ר' אותה תקנה דאין מחזירין עשו תקנת שבין אפי' כשגזילה קיימת.

140

פסקי ריא"ז מסכת בבא בתרא פרק ג - חזקת הבתים

 א'63.הלכה ב.א. גוי שהחזיק בשדה שלישראל שלש שנים אין חזקתו חזקה, ואינו נאמן לומר לקוחה היא בידי אלא אם יש לו שטר, לפיכך אם בא ישראל אחר ולקחה מן הגוי אע"פ שהחזיק בה זה הישראל שלש שנים אין חזקתו מועלת לו, שמא הגוי גזלה מישראל הראשון ומכרה לזה, ומחזירין אותה לראשון, אלא אם כן יש לו שטר לישראל השיני שהגוי שמכרה לו לקחה מן הישראל הראשו'64.ב. טען זה הישראל השיני שהגוי לקחה מן הישראל הראשון בפניו הרי זה נאמן, שמתוך שיכול לומ' לישראל הראשון אתה מכרתה לי הואיל ואכלה שני חזקה, נאמן לומר גם כן

1234567891011121314151617181920