גזלה

גזלה מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 2462 מקורות עבור גזלה. להלן תוצאות 101 - 110

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


101

ר' עובדיה מברטנורא מסכת כתובות פרק יג

 ליתן לך. ורמב"ם פירש ופשט לו את הרגל, שהלך בדרך מרחוק:עד שתלבין ראשה - עד שתזקין. ואין כופין אותו לא לכנוס ולא לפטור:אדמון אומר כו' - והלכה כאדמון:משנה והעורר על השדה וכו' - ראובן מערער על השדה שביד שמעון ואומר לו, לוי שמכר לך גזלה ממני, והוא חתום על שטר המכירה שכתב לוי לשמעון שמכר לו:אדמון אומר יכול הוא שיאמר - מה שלא ערערתי בשעה שלקחת שדה זו מלוי וחתמתי עד בתוך השטר, לפי שלוי אדם חזק וקשה להוציאה מידו ונוח לי שתהא בידך שאוציאנה ממך בדין:איבד את זכותו - דהואיל וחתם הודה שאין לו עסק בה. ואין הלכה

102

רא"ש מסכת כלים פרק כו

 של בעה"ב וכו'. של בעה"ב כשחשב לעשות מהם שטיח והדומה לו מיד מקבלים טומאה לפי שאין עתיד למכרן. אבל של עבדן. אף אחר המחשבה אם יזדמן לו קונה ימכרם והקונה יקנה לעשות מהם מנעלים: ושל גנב מחשבה מטמאתן. סברו רבנן דסתם גנבה יאוש בעלים כיון שאינו יודע מי גנבה אבל גזלה אין הבעלים מתייאשים אומר היום או מחר אתבענו בדין ור"ש סבר כיון דאלים הגזלן ליקח בחזקה מתייאשים הבעלים ושל גנב מימר אמר בחישנא עד דמשכחנא ליה:משנה טעור שהוא כו'. ה' טפחים זהו שיעור עור לענין טומאה בפרק דלקמן: מטפחת מן העור. כלומר אע"פ שהעושה מטפחת מן העור

103

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת בבא קמא פרק ט

 ולא יהא זה אלא אם שב מחמת עצמו.[ט] תשלומי כפל הם קנס. ומן הכללים אצלינו אין אדם משלם קנס על פי עצמו, וכבר נתבאר זה בשלישי דכתובות.[י] אמר ה' והשיב את הגזלה אשר גזל, ולפיכך מי שגזל אין לו תקנה עד שתצא גזלה מתחת ידו או ימחול לו הנגזל. במה דברים אמורים בשהיתה הגזלה קיימת אצלו ולא נשתנית ולא קנאה בשנוי כמו שקדם. ולפיכך אם מת אביו וגזלה תחת ידו ואביו לא מחל לו צריך על כל פנים להוציא אותה הגזלה מתחת ידו. אם היו לו אחים משלם להם מה שגזל, או יתן את הגזלה לבניו הוא עצמו

104

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת בבא קמא פרק י

 לפני יאוש חייבין לשלם. ואם היה המוכס גוי או מוכס ישראל אבל אין לו קצבה, אלא קבל מן המלך שיגבה במכס איזה שיעור שירצה, או שהוא מוסיף על מה שקבע לו המלך לגבות שהוא גזלן בכל אלו. אסור לפרוט דינרים מן המעות שלפניו לפי שהוא בחזקת גזלן ואותן המעות כולן גזלה. וכן אין מקבלין צדקה מן המוכס הזה מן המעות שלפניו, אבל אם פרט ממה שבביתו או ממנו כשהוא בשוק ואין תיבה לפניו הרי זה מותר, וזהו ענין אמרו מתוך ביתו או מן השוק. ואין פורטין ממה שלפני גבאי צדקה מפני החשד שלא יחשדוהו שנותן מעות הצדקה לבעל חובו כשיראהו

105

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת גיטין פרק ה

 הזק שאינו ניכר לאו שמיה הזק, אבל אמרנו מזיד חייב מפני תקון העולם כדי שלא יהא כל אחד ואחד הולך ומטמא טהרותיו של חברו. והלכה כאבא שאול. ופשוט שזה שאמר כאן חייבין כלומר חייבין לשלם מה שפגלו.[ה] מריש, קורה. ועל פי דין זה תדון בכל דבר גזלה אם עשה בה הגזלן מעשה שאי אפשר להסירו אלא בהפסד מרובה שמשלם דמי אותו הדבר אשר גזל בלבד. ולא עשו דבר זה אלא מפני תקנת שבים כדי שלא תקשה דרך התשובה על העבריינים. וכל העדויות הללו נכונות.[ו] סיקריקון, אלם אנס הלוקח את השדות מידי בעליהם בלי דמים כדי שלא יהרגם, ואירע

106

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת כתובות פרק יג

 הרגל, כינוי להמשך העדרו. ואמרו עד שילבין ראשה, גוזמא, והכונה עד שתמציא מה שפסק. והלכה כאדמון.[ו] נבאר הלכה זו במשל. ראובן שמכר שדה לשמעון והיה לוי מכלל העדים שהעידו בשטר המקח, ואחר כך בא לוי העד לערער על שמעון באותה השדה ואומר לו שהיא שלו וראובן גזלה ממנו, אדמון מקבל טענתו, ואין מבטלין טענתו מחמת שהיה עד במכר, מפני שיכול הוא לומר העדתי כדי שתצא מיד ראובן שהיה חזק ממני ונתגבר עלי כדי שתהיה ביד שמעון שהוא ציית דינא, ועכשיו אתבענו בדין ואוציאנה מידו. וחכמים אומרים כי עדותו בשטר הודאה למכר ראובן ואשור לקיום בעלותו עליה ואין לו לערער

107

שושנים לדוד מסכת בבא מציעא פרק א

 דשבועה דחיישינן שמא מלוה ישנה יש לו עליו וכו', ועיין מ"ש הרא"ש ז"ל.בא"ד וכתבו התוס' וכו'. הא דלא קאמרי משום דממון אפשר בחזרה משא"כ בשבועה, ומצינו בסוגיין סברא זו גבי פרשי אינשי מספק שבועה וכו', נראה כפי מ"ש הרא"ש דנקרא רשע אע"ג שדעתו לשלם, דכתיב חבול ישיב רשע גזלה ישלם.ד"ה זה ישבע וכו' איכא למימר וכו'. ולענין מקח וממכר נמי שמא לשניהם נתרצה. רש"י:משנה בתי"ט ד"ה היו וכו' וראיתי להרמב"ם וכו'. לפי מה שדייק הוא ז"ל עצמו לקמן, דכיון דהרי"ף הביא מתני' כפשוטה ש"מ דס"ל דרוכב קנה, ה"נ נימא להרמב"ם דכיון דהניח רישא דמתני' כפשטה, ש"מ

108

שושנים לדוד מסכת בבא מציעא פרק ג

 נמי ע"י אונס, וכגון שטבעה ספינתו בים וחייב אם נשתמש:משנה יבהר"ב ד"ה ילקה וכו' שהוא לוקה וכו'. כתב הבית דוד דבריו דברי תימא, מאי לוקה יש כאן הא דינא הוי, שהרי לפי דבריו הפקידה אצלו והיא טעונה או מעוברת. ורש"י כתב וז"ל אלא הכא בשבח גזלה פליגי, והאי חסר ויתר דמתני', לאו ביוקרא וזולא, אלא במאי דחסרה דהיינו גיזות, ובמאי דהותירה כגון אם נתעברה אצלו, דב"ש סברי וכו'. וא"כ מלבד מה שדברי הר"ב סתרי אהדדי, הן ג"כ דלא כהמסקנא, ותמיה לי על התי"ט והרמ"ז שלא העירו בזה ע"כ. ובאמת דבריו הן המתמיהין, כי שפתי דעת הר"ב ברור מללו,

109

שושנים לדוד מסכת בבא קמא פרק ט

 לאחים, וממילא משמע שאם אין לו אחים לזה הגזלן, שיתן כל הגזלה לבניו מה"ט גופה שהוא היורש לבדו, ונחשוב אותו כאילו היה מת ובניו יורשים, ולכך הקדים התנא ושנה לבניו תחלה ללמדנו זה, דאף במקום שיש אחים בניו קודמין בחלק המגיעו. יצא לנו מזה דלהרמב"ם ז"ל שכתב בריש פ"ב מהל' גזלה, שאם אין לו אחים לזה הגזלן שנותן הגזלה לבניו, והיינו מטעמא דכתבינן דחשבינן כאילו הוא ירש ומת ובניו יורשים אותו, א"כ ממילא משמע נמי דהיכא דאית ליה אחים, מ"מ לא מחויב ליתן כל הגזלה לאחיו, אלא חלק הנוגע לו פשיטא שיתן לבניו, ואינו מחוייב ליתן להאחים אלא חלקם. ומ"ש

110

שושנים לדוד מסכת בבא קמא פרק י

 שנותן לו שני שקלים שהם חצאי סלעים ומקבל סלע, ולא מתהני דהא אם ירצה לפרט אח"כ יותר נקל למצוא מי שיפרט לו שקל מסלע.ד"ה אין וכו' דאתי כרבנן וכו'. נראה מדבריו ז"ל שהבין מדברי התוס' דמתני' לא אתיא אלא כרבנן, ואינו כן בתוס' שלפנינו שכתבו, לרבנן דאמרי סתם גזלה לא הוי יאוש בעלים א"ש וכו', ור"ש נמי דאמר סתם גזלה הוי יאוש בעלים דהשתא הו"ל יאוש ושינוי רשות מ"מ אין פורטין משום דדבר מגונה הוא דתיבה וכיס מיוחדת להצניע שם גזלות ע"כ. והיא הסברא שכתב הרא"ש ז"ל מדנפשיה:משנה באת כסותו. צריכי דאי אשמועינן חמור הוה אמינא התם

1234567891011121314151617181920