גורל

גורל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1491 מקורות עבור גורל. להלן תוצאות 31 - 40

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


31

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ג - זכור

 בעמלק וגו' (שם /שמות/ יז: י).ומשה ואהרן וחור עלו ראש הגבעה (שם /שמות י"ז/). מיכאן לשלשה שצריכין לירד לפני התיבה, שליח צבור, ושנים מסייעין. ויחלוש יהושע (שם /שמות/ יז: יג). רבותינו אמרו הפיל עליהן גורלות, כד"א וכאשר יטילו חלשים על המנות. ארבעה שמות נקראו לגורל, חלש, פור, גורל, חבל, ובכולם לקו בני עשו. בחלש לקה עמלק, שנא' ויחלוש יהושע (שם /שמות י"ז/). בגורל ובפור לקה המן, שנא' הפיל פור הוא הגורל לפני המן (אסתר ג: ז). בחבל עתיד ללקות אדום, שנא' חבלי יולדה יבאו לו (הושע יג: יג). לכך נאמ' ויחלוש יהושע (שמות שם /י"ז/). וכיון ששמע יתרו כל

32

מדרש תנחומא (בובר) פרשת יתרו

 זקנים לא אמר אלא לי, מה עלי לעשות לקיים גזירתו, מיד ויעש יהושע וגו' (שם שם /שמות י"ז/ י). והיה כאשר ירים משה וגו' (שם שם /שמות י"ז/ יא), מה היה הסוף, ויחלוש יהושע וגו' (שם שם /שמות י"ז/ יג), ר' ברכיה הכהן אמר הפיל עליהם גורלות, ארבעה שמות נקרא, גורל פור חבל חולש. את עמלק (שם /שמות י"ז/), (כשמועו) [כמשמעו], ואת (עמלק) אלו אשתו ובניו, עמו, (אלו) אוכלוסין שבאו עמו, לפיכך כששמע יתרו נסים שעשה הקב"ה בעמלק מיד בא ונתגייר, הוי לץ תכה זה עמלק, ופתי יערים זה יתרו.[ה] וישמע יתרו כהן מדין כומר לע"ז היה. ויחד יתרו

33

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת וישב

 יאכל לחם עד הערב ונקמתי מאויבי ולא טעם כל העם לחם, ויונתן לא שמע בהשביע אביו את העם וישלח את קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וגו' (שמואל א יד) ראה שאול פלשתים מתגברין על ישראל וידע שמעלו בחרם, הגיש האפוד וראה שאבן שבט בנימין מכהה אורה הפיל גורל בינו ובין יונתן בנו ונלכד יונתן נטל עליו חרב להרגו, שנא' ויאמר שאול כה יעשה אלהים וכה יוסיף כי מות תמות יונתן, ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל וגו', הכותיים לא נחשבו משבעים לשון אלא מיתר חמשה גוים ששבה מלך אשור שנאמר (מלכים

34

מדרש תנחומא (ורשא) פרשת פינחס

 סימן כל שבט ושבט מיעקב זבולון לחוף ימים ישכון (בראשית מט) יששכר חמור גרם וגו' (שם /בראשית מ"ט/) מאשר שמנה לחמו (שם /בראשית מ"ט/) אין לך רשות לחלק אלא על פי הגורל, ומעשה נסים היה בגורל אלעזר הכהן לובש אורים ותומים וקלפי הגורלות לפני יהושע שנאמר (יהושע יח) ויריתי לכם גורל פה לפני ה' אלהינו ועד שלא יעלה הגורל אלעזר אומר ברוח הקדש גורל שבט פלוני עולה שיטול במקום פלוני ויהושע פושט ידו ועולה שנא' (שם /יהושע/ יט) אלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון, וזו היתה יתירה שהיה הגורל צווח בשעת עלייתו אני גורל שבט פלוני עליתי

35

אגדת בראשית (בובר) פרק סא

 ומכרו אותו למצרים וירדו אף הם אחריו, שנאמר וישראל אהב את יוסף ועשה לו כתונת פסים (בראשית לז ג). פסים שהיה ארגמן שלו מגיע עד פיסת ידו. ד"א פסים ד' אוניאות (פי' שטרות) שכתבו עליו. פ' פוטיפר. ס' סריס פרעה. י' ישמעאלים. מ' מדינים. ד"א פסים שהיו אחיו מפייסין (ענין גורל) בו, באיזה מיתה יהרגו אותו. זה אומר של שריפה. וזה אומר של הריגה. שנאמר ויראו אותו מרחוק ויתנכלו אותו להמיתו (בראשית לז יח). ד"א פסים. אחר שמכרו אותו הפשיטו את כתנתו, שנאמר ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתונת הפסים (שם שם /בראשית ל"ז/ כג). היו מפייסין זה עם

36

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור ח

 כז), עד שאין להם מענה ותשובה]. וכשבקש הקב"ה להשרות שכינתו במשכן, אמרו המלאכים לפני הקב"ה רבונו של עולם מה אנוש כי תזכרנו. ר' יהודה בשם ר' אייבו ור' יהודה ב"ר סימון אמרו שניהם מפסוק אחד, מלכי צבאות ידודון ידודון (תהלים סח יג), פיתקין היו משליכין, כדבר שנאמר ואל עמי ידו גורל (יואל ד ג), אמר להם הקב"ה חייכם כך אני אעשה, כסה השמים הודו ותהלתו מלאה הארץ (חבקוק ג ג), אמר להם חייכם שכינה אצלי היא, שנאמר ותהלתו מלאה הארץ, אמרו לו המלאכים כנאיתה בארעא, אמר להן דוד אף על פי תדע לך שכן הוא, שנאמר הללו את ה' מן

37

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור כב

 שם /אסתר ד'/), התחילו בני פלטרין אומרים עכשיו הוא כועס עליה, ונגזר עליה מיתה, והיה כל אחד ואחד אומר אני אטול את בגדיה, וזה אומר אני אטול תכשיטיה, [וזה אומר אני אטול את קדשיה, וזה אומר אני אטול את פורפריה שלה של מלכות, שנאמר יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל (תהלים כב יט), וכיון שהיתה צופה ורואה כן], היתה מתפללת ואומרת ואתה ה' אל תרחק אילותי לעזרתי חושה (שם שם /תהלים כ"ב/ כ), כיון שראה דוד ברוח הקדש באיזה לשון עתידה להיות קוראה להקב"ה אילותי, סידר עליה זה המזמור למנצח על אילת השחר.[ח] דבר אחר [כב, א] [על

38

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור קכה

 בה' כהר ציון לא ימוט לעולם ישב, מה הר ציון עתיד הקב"ה להחזירו [לישובו], אף בתיהם של צדיקים עתיד הקב"ה להחזירם [לישובן].[ב] [קכה, ג] כי לא ינוח שבט הרשע. דריש ריש לקיש אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו, שנאמר כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים. א"ר יוחנן ממה שנאמר ברבקה בתולה (בראשית כד טז), איני יודע שאיש לא ידעה, אלא שאפילו אדם לא תבע בה, על שם כי לא ינוח שבט הרשע וגו'.[ג] [קכה, ג] [כי לא ינוח שבט הרשע וגו']. רבי אבא בר כהנא אמר אין לו נייחא בצד חבורה של צדיקים, אלא

39

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור קלב

 לי (שם שם /ירמיהו י"ב/ ט), דברי ר' יהודה, ר' שמעון אומר מנוחה זו ירושלים, וכה"א זאת מנוחתי עדי עד, ואומר כי בחר ה' בציון אוה למושב לו, ואמאי קרי ליה מנוחה על שם מנוחת הארון, נחלה זו שילה דכתיב (ויחלק להם יהושע ויפל להם הגורל בשילה) [וישלך להם יהושע גורל בשילה לפני ה' ויחלק שם יהושע את הארץ (יהושע יח י)], (ר' ישמעאל אומר) [תנא דבי ר' ישמעאל] זה וזה שילה, רבי שמעון בן יוחאי אומר זה וזה ירושלים.[ג] [קלב, יג] כי בחר ה' בציון. עד שלא נבחרה ירושלים היתה ארץ ישראל כשרה למזבחות, משנבחרה ירושלים יצאת ארץ

40

מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת פינחס פרק כו

 שהיה מעלה עם השבט, הוא היה חלק השבט:סימן נו[נו] על פי הגורל. סבורים אתם שחלקו הארץ והלא סאה שביהודה הוא עושה ארבעים סאה בגליל אלא אותה שלא היתה שוה בחברתה היו מוסיפין במדתה יותר על חברתה כדי שיהיו השני חלקים שווים ואעפ"כ צוה הקב"ה בלא גורל לא יחלקו אחד מהם ועליהם נאמר בין רב למעט:סימן נז[נז] ואלה פקודי הלוי. עתה חמשים (וחמש) [ושבע] משפחות היו השבטים (וט') [וח'] משפחות היו שבט לוי עם משפחת עמרם, שכן אתה מוצא שקורא אותן במקום שמונה אותן משפחות העמרם. הרי ששים וחמש משפחות שהיו ישראל והיו פחותים מהם חמש משפחות

1234567891011121314151617181920