גורל

גורל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1491 מקורות עבור גורל. להלן תוצאות 181 - 190

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


181

אלשיך ישעיהו פרק לד

 הנז', וגם אשה רעותה לא פקדו להצר זו את זו, בפקידת מלחמה על מקומותם, כי הלא לא בבחירתם באו, כי הלא פי הוא צוה ורוחו הוא קבצם, ועל כן אחת מהנה לא נעדרה, ומה שאמרתי אשה רעותה לא פקדו פקידת קטטה על מקומותן הוא, (יז) כי הוא ית' הפיל להם גורל איזה גבול כל אחת מהן, וידו חלקתה להן בקו מצומצם לכל אחד ואחד, באופן שעד עולם יירשוה כו':

182

אלשיך ישעיהו פרק לה

 מים מצור החלמיש. ועוד ידענו מרז"ל, כי כאשר בצאת ישראל מגלות מצרים הלכו במדברות, כך לעתיד עתידים לצאת המדבר ומשם יעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב:ונבא אל הענין, אמר הנה אמרתי (לד טז) כי רוחו ית' הוא קבצן את הציים ואיים ושעירים ולילית, והוא הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו, הנה בחינותיו יתברך הנז' שעשה העיר שוממה ועצובת רוח, הן הם יששום את מדבר וציה אשר יצאו שם ישראל לעתיד. והוא כי כל כחות הטומאה שהיו במדבר ציה וערבה יעבירם הוא ית', ואל כרך גדול שלה כאמור ויוסרו מהמדבר צוק, ועל ידי כן ימצאו ששון ושמחה,

183

אלשיך ירמיהו פרק יג

 כד) ואפיצם כו' שמשנה ומדבר שלא לנוכח. ועוד שאם כבר הפיצם כאומרו ואפיצם, איך מדבר בם אחרי כן ואומר זה גורלך כו'. ועוד מלת עובר שהיא מיותרת. ועוד אומרו לרוח מדבר כי לא נפוצו לרוח מדבר כי אם לרוח צפון כמה דאת אמר מדבר ועוד אומרו (כה) זה גורלך כי גורל מאן דכר שמיה, ולא עוד אלא שאומר זה כאלו מונח לפנינו. ועוד אומרו מנת מדיך כאלו מנה ניתנה לו על פי מדותיו ולא נזכר זה בכתובים, וגם איך הגורל הוא מנת מדות:ועוד אמרו (כו) חשפתי שוליך כו' כי נמשל של דבר זה איננו ובפשוטו לא חשב אנוש, וכן

184

אלשיך עובדיה פרק א

 על גלות בבל, בזמן שהקיף את ירושלים טרם יכנס, ועל פי דרכם ז"ל נבא אחריהם כממלא את דבריהם מאשר הניחו לנו, והוא שאחרי אומרו כי בעוד שהיה מקיף את ירושלים היה עומד מנגד להכרית את פליטיו, אמר כי גם אחר שנכנסו ובאו שעריו נבוכדנאצר ושאר אומות עוזריו, ועל ירושלים ידו גורל איזה חלק יחריב כל אחד מהנכרים ההם, גם אתה נכנסת עמהם בגורל, וזהו גם אתה כאחד מהם, וכן בגלות מדי שנעשו ישראל נכרים לקונם, שהשתחוו לצלם ובסעודת אחשורוש:כד"א (יב) ביום אחיך ביום נכרו. הוא יום שנעשה נכרי, ואל תשמח לבני יהודה שיצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב

185

אלשיך תהלים פרק טז

 אומרו "אני אברך ולי נאה לברך", כי הלא אני "כוס ישועות" הכולל כל הישועות "אשא", שהיא הראשונה, וגם השנית והיא "ובשם ה'" כלומר שלם "אקרא". וזהו אומרו וכוסי כמדובר:וגם שיש לי להחזיק טובה לאבות שעל ידם היו לי חיים אמיתיים, עם כל זה אחלה פניך שבהיותנו יחד כמטילי גורל ביני וביניהם מי יטול כוס של ברכה ויברך, אתה תומיך גורלי שתחזיק בידי שגורל הכוס הנזכר, שהם כמטילי גורל מי יברך, שיהיה לי:או יאמר יותר בקיצור, ה' מנת חלקי כמדובר שהוא שמי, ראוי הוא לפי זה שגם כוסי, שאני אטול הכוס ואברך. ולא שמעתה ניתן לי, אלא שאתה

186

אלשיך תהלים פרק כב

 בי, ויסתכלו בפני בלתי שבעים מראות פני, כי אין זה רק מאתך שהייתי נושאת חן, עד (יט)שיחלקו בגדי להם באומרם המלך ילבישה בגדי מלכות, ואלה הבגדים אשר לה היום, נחלקם אנחנו, כי גם בגדי היו לחן בעיניהם, ועל לבושי של מלכות שהביאו בידם להלבישני, יפילו גורל, על יד איזה ינתן, ואין זה בטבע. ולכן (כ) ואתה ה' אל תרחק, כי אילותי אשר נתת בי כח אחרי היותי כמתי עולם לא היה רק לעזרתי לעת כזאת, ולכן ידעתי תהיה עזרתי אך מה שאחלה פניך הוא שתמהר, וזהו חושה:(כא) הצילה מחרב נפשי כו'. אמרה לא יבצר או יכעוס על

187

אלשיך תהלים פרק קכה

 להם, לכן לבלתי יחטאו צדיקים, הטיבה ה' לטובים, הם ישראל שיהיו צדיקים שתטיב להם. ובשובך את שיבת ציון שלא חטאה, תשיב את שיבת ישראל, כמאמרך (פסוק א) הבוטחים בה' כהר ציון, שמוכרח הוא, כי לא תצדק שיבת ציון להיות בה גאים שינוחו בה, כי הלא לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים הוא ציון, אלא ודאי שלעמך ישראל כולם צדיקים תהיה, אך יראתי היא כי בראותם צדיק ורע לו יהרהרו חלילה ויתהו על צדקתם וירשיעו וזהו למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם, על כן הטיבה ה' לטובים וכו' ובזה לא יהרהרו ולא ישלחו בעולתה ידיהם:(ה) והמטים עקלקלותם יוליכם

188

אלשיך משלי פרק א

 והיה כי תלך עמנו והטבנו לך, כי גם שאת הרע לא תקבל וידיך לא ישפכו דם כי אתה תעמוד מנגד, את הטוב תקבל חלק כחלק שכל הון יקר נמצא נמלא בתינו דרך כלל אנו ואתה (יד) גורלך כו' בשוה, ומאומרו גורלך ולא אמר גורל תפיל, יאמר עוד נוסיפה לך כי גורלך הוא הפור או הפתקא שעל שמך, אתה בידך תפילנה בתוכנו בחלק שתבחר ותקרב מכולם, וזהו בתוכנו טרם יקח איש חלקו, ואח"כ כיס אחד יהיה לכולנו:(טו) והנה ידעתי בני ידעתי כי מעצמך אל תלך אפי' בדרך רחבה אתם, כלומר יחד אתם כי תירא לנפשך, אך מה שאצטרך לצוותך

189

אלשיך משלי פרק טז

 תוך כלי ומשם יקחום להפיל הגורל, אמר כי אצ"ל טרם הטלת הגורל כי אם גם טרם יוטל בחיק להוציאו משם כבר מה' כל משפטו, וז"א יוטל לשון עתיד לומר בחיק עתיד שיוטל את הגורל ומה' וכו', וזהו ייתור האת ולא אמר יוטל הגורל, שעדיין אינו גורל עד הטלתם על המנות, אך בשום אותם בחיק יאמר את הגורל, שהוא את העתיד להיות גורל שהם הפתקים, ומקושר למה שאחר יאמר כנותן עצה טובה לאחים חולקי נחלה, כי ימצאו בם דעות חלוקות זה יאמר לכו ונפילה גורלות, וזה יאמר בלבו למה זה לי גורלות, ואולי מזל אחי יעזרם ויפול חלקי בזבורית, וטוב

190

אלשיך משלי פרק יז

 וזו רעה חולה, כי טוב לך כי תותר לאחיך מזכותך, ולא יעבור זר ביניכם ובין אחים יטול נחלה ותפסידו אתה ואחיך, וז"א (ב) עבד משכיל ימשול בבן מביש הוא בנותן עינו בחלק יפה, וימשך שבתוך אחים יחלוק נחלה. ושמא תאמר, כי איך אומר אליך תפיל גורל כי מה' כל משפטו ולא מהמזל, והלא אפשר יפול חלק היפה לקל הכשרון מהאחים, וחלק הגרוע לכשר שבהם, ואיך מה' יצא משפט מעוקל הלזה חלילה, לזה אומר לך אל תשית לבך, כי הלא (ג) מצרף לכסף וגם כור לזהב, ובוחן לבות ג' אלה הוא ה', והענין כי לא יבצר אם אתה שנפל

1234567891011121314151617181920