גורל

גורל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1491 מקורות עבור גורל. להלן תוצאות 161 - 170

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


161

אברבנאל עובדיה פרק א

 ואהבה האמנם אחר כך עשית חמס יותר גדול ועליו לא תכסך בושה אבל תכרת לעולם. (יא) וביאר שניהם אם מה שעשו בחרבן ראשון באמרו ביום עמדך מנגד ר"ל והחמס אשר זכרתי עשית אותו באותו יום אשר עמדת מנגד כאשר שבו זרים כחו של ישראל ונכרים באו שעריו ועל ירושלים ידו גורל וגזרת המאמר הוא גם אתה כאחד מהם כלומר אע"פ שלא היית אתה אז המחריב הנה בעבור שהייתה שם הרי נחשבת כאחד המחריבים שהם היו הבבליים, (יב) כי לא היה ראוי לך שתרא ביום אחיך, ביום אידו כלומר שאף הראיה היה בלתי ראוי ללכת לראות חרבנם וכמו שאמרו חז"ל ואל

162

אברבנאל יונה פרק א

 בים אשר יקרה לאניות הוא דבר טבעי ומורגל ואיך יוכל הגורל לתת משפט אמתי בדבר הזה ואולי שלא היה בחטאת א' מהם והגורל יפול בהכרח בא' מהם בתום לבבו ובנקיון כפיו, וכן אמרו במדרש (במדב"ר כג, ו) שאמר עכן ליהושע מה אתה מטיל גורלות ביני ובין ביתי אף אני אטיל גורל בינך ובין פנחס על א' מכם הוא נופל, וכ"ה בנדון שלנו אולי שלא היתה הסערה בחטאת אדם ומה להם לגורל:השאלה הרביעית במ"ש המלחים ליונה הגידה נא לנו באשר למי הרעה הזאת לנו מה מלאכתך וגו', ויקשה המאמר הזה מפנים מהם שכבר נפל הגורל על יונה וידעו כי בשלו

163

אברבנאל נחום פרק ג

 עוד כוש עצמה כלומר שכוש ומצרים עזרו לנוא אמון להצילה מכף סנחריב, וכן אומרו פוט ולובים היו בעזרתך רומז אל נוא אמון שזכר כאלו היה הנביא מדבר נגדה, (י) ואף על פי כן גם היא לגולה הלכה בשבי וגם עולליה ירוטשו בראש כל חוצות ועל נכבדיה שלנוא אמון כשדים ידו גורל וכל גדוליה ושריה רותקו בזקים והם שלשלאות ברזל, ורותקו הוא מלשון עשה הרתוק (יחזקאל ז, כג), ורתוקות כסף (ישעיה מ, יט), ופירושו אוסרו בשלשלאות. והראב"ע פירש כוש עצמה ומצרים וגו' שכולם היו בעזרת נינוה גם פוט ולובים, ופירש גם היא לגולה הלכה ששב למצרים שהלכה בגולה כמו נוא אמון,

164

אברבנאל זכריה פרק יא

 וגם הכפירים גורי האריות עם כל חזקם וגבורתם ישאגו ויתנו קולם לפי ששודד גאון הירדן ששם היו מתעלסים. וזה כולו הוא רמז לאומות ומלכיהם בארצותם לגוייהם שחרוב יחרבו בנפול מלכיהם ורוזניהם מאין תקומה. וחכמים ז"ל בפרק טרף בקלפי (יומא לט, ב) תנו רבנן ארבעים שנה קודם חרבן הבית לא היה גורל השם עולה בימין אלא בשמאל ולא היה לשון של זהורית מלבין אלא מאדים ולא היה נר מערבי דולק והיו דלתות ההיכל נפתחות מאליהן, עד שגער בהן רבן יוחנן בן זכאי ואמר לו היכל היכל מפני מה אתה מבעתנו יודע אני שסופך ליחרב וכבר התנבא עליך זכריה פתח לבנון דלתיך

165

אדרת אליהו ויקרא פרק טז

 את שני השעירים. שמעכבין זה את זה: לפני ה' כו'. במזרח העזרה:(ח) ונתן אהרן על שני השעירים גרלות. של כל דבר (יומא לז א). לפי שמצינו בציץ שהשם כתוב עליו והוא של זהב יכול אף זה כן ת"ל וכו': גרלות. יכול שנים ע"ז ושנים ע"ז ת"ל גורל (א') לה' וגורל (א') לעזאזל. יכול יתן של שם ושל עזאזל על זה ועל זה ת"ל אחד לה' ואחד כו' אין כאן כו'. א"כ מה ת"ל גרלות שיהיו שניהן שוין שלא יהא א' של זהב ואחד של כסף כו' א' גדול ואחד קטן וכו':(ט) והקריב כו' אשר עלה עליו. כיון שעלה

166

אדרת אליהו דברים פרק יא

 ולא אמר טוב ורע. כי נמצא צדיק ורע לו רשע וטוב לו. לכן אמר ברכה וקללה. כי הברכה לא תגיע תיכף רק התכלית הוא טוב כמו שמצאנו יעקב בירך את אפרים וידגו לרב בקרב הארץ ולא נתרבו תיכף. ולכן בחלוקת הארץ אמרו בני יוסף אל יהושע מדוע נתתה לי נחלה גורל א' וחבל א' ואני עם רב עד אשר עד כה ברכני ה'. ובכל הפקודים לא מצאנו שהי' מספר פקודיו יותר מכל השבטים. ועוד הלא אמר לרב תרבה נחלתו. ורז"ל תרצו משום טפלא (ב"ב קי"ח ע"א) ופי' רש"י דחוק. אמנם נראה כי ברכת יעקב היה וידגו לרב בקרב הארץ על

167

אור החיים בראשית פרשת תולדות פרק כו

 וכאן אמר שהגם שנמדד ונודע שיעור מאה שערים אף על פי כן ויברכהו ה'. עוד ירצה שלא נכנס בו עין הרע מהפלגת הריוח כי יצו ה' אתו את הברכה:(טו) וכל הבארות וגו'. סמך הודעה זו לויקנאו וגו', לומר כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים, והודיע שקנאו ממנו, והוסיף להודיע שגם עם אברהם היה להם קנאה ושנאה וכל הבארות אשר וגו'. ואומרו סתמום וימלאום עפר ולא הספיק לומר מלאום עפר, אולי כי אחר מות אברהם סתמום דוקא עשו אבנים לפיהם ולא בטלום בהחלט, ואחר הקנאה שקנאו ביצחק ויוסיפו להרשיע בקנאתם וימלאום עפר והיו כלא היו, ולזה הוצרך יצחק

168

אור החיים בראשית פרשת ויצא פרק ל

 ילדה וזו לא, שאם לא היתה אחותה היתה תולה לומר כי טעם שלא ילדה הוא לצד שלא הושוו המזגים וכדומה:עוד ירצה באומרו ליעקב כי עיקר הקפדתה היא להיותו יעקב שאם היה אדם אחר שאינו מפורסם בצדקות היתה תולה בו שהטעם הוא (תהלים קכה) כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים להיותה היא צדקת, וזה הי' סיבת מניעת ההריון מה שאין כן היותו יעקב צדיק מובהק לזה נתקנאה באחותה שזכתה לזה:(ב) ויחר אף וגו'. הטעם לפי שהוציאה מפיה דבר קללה שאמרה מתה אנכי, ודברי הצדיקים אפילו בסדר זה יעשו רושם, וצא ולמד (ב"ר ע"ד) ממה שקלל הוא על

169

אור החיים בראשית פרשת מקץ - ויגש פרק מד

 כ"ז) כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם ולזה נתחכם יהודה להטות לב יוסף עליו לרחמים והקריב דעתו ורצונו אליו לאהבו ולחבבו כדי שתתקרב דעתו של יוסף אליו לקבל דבריו ופיוסו, והוכרח לעשות כן לצד שמן הטבע לא יחבבו בני יעקב עע"ז (תהלים קכ"ה) כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים וממזג נפשם לשנוא אשר בשר חמורים בשרם, לזה הוצרך לפי שעה להפך המוטבע ולהגישו בלבבו ולהשיבו בתוואני דליביה.עוד ירצה כי לא נגש יהודה לדבר אלא למה שאליו פי' למה שהבינו כי הגזירה לא מאת ה' באה כמו שפירשתי בפרשה הקודמת בפסוק (י"ז) חלילה, וכיון שאין הענין בא

170

אור החיים במדבר פרשת פינחס פרק כו

 ב' משפחות יטול ב' חלקים, ומי שיש לו ד' יטול ד' חלקים, והחלק יהיה כפי המספר למר מספר יוצאי מצרים ולמר מספר ערבות מואב, ואם תאמר כיון שמחלקים למשפחות למה הוצרכו לחלק לשבטים, הטעם כדי שיהיה כל שבט גורלו בפני עצמו מה שלא יהיה כן אם יחלקו למשפחות שיכול לעשות גורל לשני משפחות שמעון עם משפחות זבולן ולהפך ולא יהיו כל שבט ושבט יחד:ובמסכת בבא בתרא דף קכ"ב אמרו וזה לשונם איבעיא להו ארץ ישראל לשבטים איפליג או לקרקף גברי איפלוג תא שמע בין רב למעט ועוד תניא עתידה ארץ ישראל שתחלק לי"ג שבטים שבתחילה לא נחלקה אלא לי"ב

1234567891011121314151617181920