גורל

גורל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1491 מקורות עבור גורל. להלן תוצאות 131 - 140

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


131

אבן עזרא דברים פרשת האזינו פרק לב

 והוא סוד גדול. והעד, כי חלק ה' עמו, וזו היא המעלה הגדולה שלא עשה כן לכל גוי, ע"כ יאמר הלה' תגמלו זאת עם נבל ולא חכם (ו), שנפל ממעלתו באולתו, וזה אביך קנך (שם), כי קנהו לכבודו, וילמדהו כאשר יפרש, כמעשה האב עם הבן:(ט) חבל כמו גורל כמו חבלים (תה' טז, ו), כי בחבל ימודו הארץ:(י) ימצאהו בארץ מדבר - פירוש אביך קנך (ו). וטעם ימצאהו - כי במדבר נכנס הכבוד עמם, ועוד, כי היו כאיש תועה במדבר לא עבר בו איש, כי כן כתוב, ובמדבר תוהו. ילל - מקום יללת חיות כתנים ובנות יענה, שישום השומע מקולם. יסובבנהו - על העננים.

132

אבן עזרא זכריה פרק ב

 וחרשים חרשי משחי':(ד) ואמר - אל המלאך הדובר בי אע"פ שלא הזכירו כי תפש דרך קצרה וטעם כפי איש על בני יהודה כל אחד כפי מעלתו:לא נשא ראשו - אחד מהם כנגד אלה הקרנו':ויבואו אלה - האנשים:לידות את קרנות - להשליכם ממקומם כמו ידו גורל והנה הטעם שיסורו כל השוטנים ויבנו הבית:(ה) ואשא - גם זאת במראו' הלילה:(ו) ואומר - למוד מפעלי הכפל כמו לחוג לרוס לבוז והנה ראה כי השם צוה וגזר שתהיה בנויה ככה באורך וברוחב לפנים מהחומו':(ז) והנה, יוצא - מבין ההדסים והנה מלאך אחר יוצא והנה שליח אחר מהשם אל המלאך הדובר בי:(ח) ויאמר, הלז -

133

אבן עזרא תהלים פרק קכה

 אבן עזרא תהלים פרק קכה(א) שיר המעלות הבוטחים - לעתיד:לעולם ישב - בימי המשיח:(ב) ירושלים הרים - שהם עומדים סביבה והשם סביב עמו בתוכה על כן לא יוכל האויב לבוא לצור על ירושלים:(ג) כי - טעם גורל הצדיקים הם ישראל שנחלו את הארץ כמו ובהפילכם את הארץ בגורל:שבט הרשע - הם גויי הארצות וטעם למען כטעם אשר לא ילמדו אתכם:(ד) הטיבה - יתפלל המשורר או על דרך נבואה וטעם בלבותם כי היושר בלב הוא והוא היסוד והדבור והמעשה כמו בניין:(ה) והמטים - כמו ומטי גר ולא יראוני והבי"ת חסרה כמו הנמצא' בית ה' וככה הוא והמטים בעקלקלות' יתפלל שירחיקם השם

134

אבן עזרא קהלת פרק ה

 והנה אלה לא התפללו כי אם בדברים מבוארים שהיו חכמים אף כי המתפלל על אנשים רבים וכלם אינמו חכמים וכן כל תפלה לחול ולקדש שתקנו הראשונים אין בה חידות ומשלים ומה ענין יש שיכפיל השמים החדשים היהיו שנים ויכפילם ולאמר על המקום ליום זה פור הפיל איננו נכון כי המשליך גורל לא ידע מה יהיה והיה ראוי שיברח ממלת פור הפיל כי לא תמצא כי אם במקום הצורר, ועוד אחר שיעביר אלה השמים והארץ איך ימלוך מציון והיא חלק מהארץ, ענה אחד מחכמי הדור ואמר כי חרוז יקפיל הצריכו שיאמר פור הפיל השיבותיו כי לא מצאנו הנביאים בכל תפלתם שיעסקו

135

אבן עזרא אסתר פרק ג

 מרדכי עצמו בסכנה גם הכניס כל ישראל היה ראוי שידבר לאסתר ותסירנו משער המלך ולא יכעיס את המן אחר שראה שהשעה משחקת לו, והתשובה כי לא יוכל לסור משער המלך כי אם יסור בלא מצות המלך דמו בראשו:(ז) הפיל פור - זאת המלה פרסית ופירושה גורל והנה זה הפך הוא חדש ניסן, ויש אומרים כי בחר להשמיד את ישראל בחדש אדר כי בו נאסף אל עמו משה אדונינו ולא ידע כי בו נולד, ואחרים אמרו בעבור חבור העליונים במזל גדי שהוא שנים עשר למזל דלי שהוא מזל ישראל, והנכון שכן יצא בגורלו כי מהשם משפטו והשם האריך הזמן עד שיעשו

136

אברבנאל בראשית פרשת חיי שרה פרק כד

 ליצחק ובמה יודע זה אם לא שתהי' נערה בלתי רבת השנים ושתצא לשאוב מים שהוא דבר זר וקשה לתת עמל וטורח כזה לנער' קטנה ושעכ"ז יגבר עליה שלמות המדו' כ"כ עד שלא תחוש לעמלה ויקל בעיני' להיטיב לאיש לא ידעה זה באמת מורה תכלית שלימות מדותי' שהיא ראוי' לנוח על גורל הצדיקים כ"ש שלא עשה מעשהו העבד נסמך על אותה בחינ' בלבד אלא לקח הבחינ' ההיא לסימן ואח"כ חקר ודרש בענינ' בת מי היא ומה מעשי' והיה א"כ ענינו משפט ישר כפי הסבר' לא ניחוש ולכן התירו חז"ל ניחוש אשר כזה באמרם כל ניחוש שאינו כאליעזר עבד אברהם וכיונתן בן

137

אברבנאל בראשית פרשת ויחי פרק מז

 הזה. והב' לענין רבוי האוכלוסים כי הנה מברכת יעקב זכו בני יוסף שהיו פקודים הרבה כראובן ושמעון. והג' והיא נמשכת מזאת הנה היא בענין נחלת הארץ כי עם היות שנתחלקה לגולגלותם הנה היו שמה גורלות באיזה מחוז יירש כל שבט נחלתו ואם היה יוסף שבט אחד לא היה לו רק גורל אחד ובהיותו שני שבטים יהיו לו שני גורלות שהוא יתרון גדול ואם בהיותו אוכלוסין יהיה לו חלק רב. וכבר ביארתי בפירושי לספר יהושע איך נתחלקה הארץ ושם ביארתי בשלמות רב הדרוש הזה שהוא רב הספקות והותרו בזה השאלות הז' והח':

138

אברבנאל שמות פרשת תצוה פרק כט

 למה שאמרו ושמענו ועשינו כי זה הוא הפועל המיוחד לשכל המעשי ושיקטירו ממנו על המזבח האמורים עם שוק הימין. ואחת אחת ממיני הלחם ומהנותר שיהיה חזה התנופה למנה למכהן ושהשאר יהיה למאכל לבעלים וכן הוא באמת כי בזה החלק המעשי כלה איתנהו ביה ממנו קדש לה' והוא מה שמפריש ממעשיו גורל אחד לה' וממנו לצורך החיות לו ולנטפלים אליו אמנם היתה זאת הכהונה מערוב הדם אשר על המזבח עם שמן המשחה. לפי שכאשר יערב אדם דמו ונפשו עם השמן הטהור העליון הוא עצם הגדולה והכהונה באמת. והרי זה למוד נכון אשר צוה להרגילו בו שבעת ימי המלואים כי הוא הקף

139

אברבנאל ויקרא פרשת צו פרק ו

 מדו בלשון יחיד. ועוד שאם היה פי' מדו לבושין לא היה א"כ צריך לומר ומכנסי בד ילבש על בשרו שהרי מכנסים בכלל הלבושים הם ואפשר לתקן בזה ולומר דעת אנקלוס שאולי אמר מדו בלשון יחיד ע"ד הרגל לשונינו שקורא הלבושין בכלל בלשון יחיד לבוש זה הדור בלבושו ועל לבושי יפילו גורל. ומה שאמר ומכנסי בד ילבש על בשרו בא ללמד שלא יהא דבר חוצץ. ומה שאמר מדו בד למד שתרומת הדשן כשירה אפי' בכהן הדיוט שמאמרו צו את אהרן ואת בניו לא היינו יודעים זה והיה אפשר לומר שתרומת הדשן אינה כ"א בכה"ג אמנם הוצאת הדשן היא אם בכה"ג אם

140

אברבנאל ויקרא פרשת אחרי מות פרק טז

 המזבח וסמך שתי ידיו על ראשו ומתודה עליו חטאתו וחטאת ביתו. ומשם היה בא למזרח העזרה לצפון המזבח והסגן הולך לימינו וראש בית אב לשמאלו ושם היו מאת כל עדת בני ישראל שני שעירי עזים ובא בקבלה שיהיו שוים במראה ובקומה ובדמים ולקיחתם כאחד ומטיל עליהם גורלות ואותו שעלה עליו גורל לה' מעמידו כנגד בית שחיטתו ואשר עלה עליו הגורל לעזאזל מעמידו קשר בראשו לשון של זהורית שהוא צמר אדום ומעמידו כנגד בית שלוחו וחוזר מיד אצל פרו וסמך והתודה עליו בעד אחיו הכהנים בעדו ובעד ביתו. ושוחט הפר ההוא ומקבל דמו במזרק אחד של זהב ונותנו לכהן אחד שימרס

1234567891011121314151617181920