גורל

גורל מופיע בפרויקט השו"ת

  


נמצאו 1491 מקורות עבור גורל. להלן תוצאות 111 - 120

בפרוייקט השו"ת המקוון 344,126 מקורות


111

רש"י תהלים פרק קכה

 רש"י תהלים פרק קכה(א) שיר המעלות הבוטחים בה' - לא ימוטו כהר ציון אשר לא ימוט כי כאשר ירושלים הרים סביב לה כן הקב"ה סביב לעמו:(ג) כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים - (כי לא יתן הקב"ה את ממשלת הרשעים לנוח על הצדיקים) למען כי הצדיקים נזהרין מלשלוח ידיהם בעולה:(ה) והמטים עקלקלותם - על הבריות למצוא עלילות רשע יוליכם ה' את פועלי און:

112

רש"י משלי פרק טז

 עליך עיני (תהלים לב):כלה רעה - כמו כי כלתה אליו הרעה וגומר וגורם לבא רעה לעולם:(לא) בדרך צדקה תמצא - ע"י הצדקה מאריכין ימיהם:(לב) ומושל ברוחו - כובש את יצרו:(לג) בחיק יוטל את הגורל - בינו לבין עצמו אדם מטיל גורל:ומה' כל משפטו - לברור לכל אחד ואחד חלקו:

113

רש"י איוב פרק כא

 הן לא בידם טובם - בתמיה וכי אין כל טובם בידם:ועצת רשעים רחקה מני - איוב היה משבח בעצמו שראה אותם ולא נמנה עמהם:(יז) כמה נר רשעים ידעך - למעלה הוא חוזר למה רשעים יחיו כמה תאריך זמן זה וחזר ומקללם נר רשעים ידעך וגו':חבלים - גורל הראוי להם:(יט) אלוה יצפון לבניו אונו - בתמיה וכי מדה היא שכן זה הרשיע כל ימיו ויהא בשלום וימות בשלום ואונו ורשעו יצפון הקב"ה לבניו ללקות להם:ישלם אליו וידע - שבח הוא להקב"ה שישלם לרשע עצמו גמולו ויבין שהרשיע לעשות:(כ) יראו עיניו כידו - שברו, ואיני יכול למצוא לו דמיון בתורה כי אם לפי

114

רש"י איוב פרק לו

 בחכמה וברחמים:ולא ימאס - עני:כביר כח לב - הוא להתנקם לפיכך לא יחיה רשע:(ז) לא יגרע מצדיק עיניו - עד אשר עם מלכי' יושיבם:(ח) ואם אסורים - ואם תראה צדיקי' שיהו אסורים בזיקים של ייסורין וחליים, או ילכדו בחבלי עוני, בל' גורל ומיתרים נקרא חבלי ובל' דאגה נקרא חבלי יולדה:בחבלי עוני - קודר"ש בלע"ז אינו אלא שחטאו לפניו ובא ליפרע מהם לטובתם לנקותם ולהזהירם לשוב אליו:(ט) ויגד להם פעלם - בייסורין הללו מודיעם שחטאו לפניו וכל דברי אליהוא תנחומין שלימים היו ולא קינתורין כלומר אל תדאג על יסורין אם צדקת כי לטובה הן לך:(י) ויאמר - כי בייסורין ישובון מאון:

115

רש"י אסתר פרק ג

 אלוה לפיכך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה:(ד) היעמדו דברי מרדכי - האומר שלא ישתחוה עולמית כי הוא יהודי והוזהר על ע"א:(ז) הפיל פור - הפיל מי שהפיל ולא פירש מי ומקרא קצר הוא:הוא הגורל - הכתוב מפרש ומהו הפור הוא גורל הפיל הגורל באיזה חדש יצליח:מיום ליום - באיזה יום בחדש שיצליח:(ח) ואת דתי המלך - לתת מס לעבודת המלך:אין שוה - אין חשש כלומר אין בצע:(ט) יכתב לאבדם - יכתב ספרים לשלוח לשרי המדינות לאבדם:(י) ויסר המלך את טבעתו - הוא מתן כל דבר גדול שישאלו מאת המלך להיות מי שהטבעת בידו שליט בכל דבר המלך:(יג) ונשלוח ספרים -

116

רש"י דברי הימים א פרק ד

 בבראשית רבה אחלקם להעמיד סופרים בישראל בבתי כנסיות כו' ומניין שקבלו דכתיב (יהושע י"ט) מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון כי היה חלק בני יהודה רב מהם וינחלו בני שמעון בתוך נחלתם פן תרבה עליהם חית השדה ומה שכתוב (שם /יהושע יט/) ויעל הגורל לבני שמעון כך היה המעשה הפילו גורל איזה שבט יקבל שמעון בחלקו ונפל הגורל בחלקו של יהודה וגם מה שכתוב (שופטים א') ויאמר יהודה לשמעון אחיו עלה אתי בגורלי ונלחמה בכנעני והלכתי גם אני אתך בחלק שנתתי לך:(כח) וישבו בבאר שבע - בני שמעון ישבו באותן עיירות של יהודה:(לא) אלה עריהם עד מלוך דוד - פתרון

117

גור אריה בראשית פרשת ויחי פרק מח

 איפלוג ולא לקרקפתא, רש"י מפרש דאף אם נאמר דאפלוג לשבטים לא נטל כל שבט (יותר) [בשוה], רק כל אחד ואחד לפי שהוא מרובה באוכלוסין נתנו לו חלק רב ולמועט נתנו לו חלק קטן, ולא מבעיא ליה שם רק באיזה ענין היה חלוקה, אם לי"ב חלקים היה הגורל, או שהיו מטילין גורל על כל אחד ואחד. אלא דקשיא מאי דמסיק התם דלעתיד תהיה הארץ נחלקת לי"ג חלקים, פירוש חלק אחד לנשיא, וזה אי אפשר לפרש רק שתהא הארץ נחלק בשוה לי"ג חלקים, דאם נאמר כל אחד לפי מה שהוא - מה יהיה מגיע לנשיא, אלא על כרחך לי"ג חלקים שוים קאמר, והכי

118

גור אריה במדבר פרשת קרח פרק יח

 עלמא הוא, ורבי עקיבא כרב סבירא ליה:(כ) וחלק לא יהיה לך אף בביזה. דאם לא כן, הרי כבר נאמר "בארצם לא תנחל", ומאי צריך להוסיף עוד "וחלק לא יהיה לך בתוכם". וקשיא לי, דאי לא כתב "וחלק לא יהיה לך", הוה אמינא שדוקא על ידי גורל השוה אין להם, אבל שלא על ידי גורל - יש להם, קמשמע לן "וחלק לא יהיה לך". ויש לתרץ, אחר דמיעט הכתוב שלא יקחו חלק בשוה, מהיכי תיתי לומר שיקחו חלק שלא על ידי גורל, דאי מלוים שלקחו ערי מקלט והערים הנוסף עליהם (להלן לה, א - ח), התם גלי רחמנא, אבל הכא דלא גלי -

119

גור אריה במדבר פרשת פינחס פרק כו

 הרמב"ן, דכבר מסיק בגמרא (ב"ב קכב.) דארץ ישראל נתחלקה לשבטים, ולא לקרקפתא. פירוש, שהיו החלקים שוים - י"ב חלקים, כל אחד נטל חלק אחד. דאין זה קשיא לרש"י, שהרי רש"י מפרש הבעיא באופן אחר; אם נחלק ארץ ישראל לשבטים, פירוש שחלקו אותה לי"ב חלקים, לכל אחד חלק מה שהוא, ולא הטילו גורל רק על י"ב חלקים. או הטילו גורל לכל אחד ואחד מישראל, ולא היה נחלק לי"ב חלקים בלבד, ואהא מיבעיא ליה. ואהא פשיט "בין רב למעט", כלומר, בשלמא אי לשבטים נחלק, שייך "בין רב למעט", דהא היה חלק גדול וחלק קטן, דהשבט שמרובה היה לו חלק גדול, ושבט שאינו מרובה

120

גור אריה במדבר פרשת מסעי פרק לד

 כט) שהם ינחילו אותה למחלקותיה. וכתב (רש"י) כאן 'ינחילו' פועל יוצא, ולא כתב הלשון כמו שכתוב למעלה (רש"י פסוק יז) 'לשון "ינחלו" לומר שהם במקומם', כי כאן כתב "לנחל" על הגורל, דהיינו שיפילו אותו לנחלה על ידי גורל, ובזה שייך "לנחל". ולענין שיברר כל אחד ואחד חלק, שייך 'לנחול'. לומר לך דהכל על ידי אלו האנשים; בין מה שיבררו כל אחד חלק טוב, ובין הפלת גורל, הכל יהיה על ידי אלו האנשים:

1234567891011121314151617181920